ועדת הפנים פנתה אמש (ראשון) בדרישה לשרי האוצר והשיכון להוביל מהלך הסדרה מלא למעמדם בקרקע של תושבי שכונות הארגזים, גבעת עמל וכפר שלם בתל אביב, במטרה לדאוג לזכויותיהם בתהליכי ההתחדשות העירונית לשנים הקרובות.

במכתב שנשלח לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ושר השיכון, יצחק גולדקנופף, על ידי חברי הוועדה; חברי הכנסת עופר כסיף, יצחק פינדרוס וקטי שטרית, נרשמו עיקרי מסקנות הוועדה לאחר סדרה של דיונים בנוגע לזכויות תושבי שכונות המעטפת של תל אביב, המיועדות לפינוי בשנים הקרובות במסגרת תכניות התחדשות עירונית.

כלל התושבים, שנשלחו עם קום המדינה לגור על אדמות שהיו שייכות לרשות הפיתוח, אינן רשומים על הקרקע בה הם חיים וזכויותיהם אינן מוגנות בחוק, מה שהוביל לכך שבשני העשורים האחרונים, תושבים פונו בכח מבתיהם בשכונות גבעת עמל, אבו-כביר, כפר שלם והארגזים וזאת לאחר שקיבלו פיצוי לא הולם או שלא קיבלו פיצוי כלל.

חברי הוועדה דורשים מהממשלה לקדם חקיקה בנושא פינוי התושבים בשכונות, על מנת שזו תסדיר את מעמדם וזכויותיהם בקרקע על מנת לאפשר להם פיצוי הולם בעת הפינויים. עוד דורשים חברי הכנסת, שעד שלא התקיימו הבנות ברורות בין רשות מקרקעי ישראל והתושבים, לא יבוצעו פעולות פינוי כלל.

על פי חוק הכנסת, סמוטריץ' וגולדקנופף יצטרכו להגיב לדרישת הוועדה בשלושת החודשים הקרובים מעל בימת הכנסת. בנוסף, הוועדה דורשת מעיריית תל אביב-יפו לייצר מיפוי מלא של כל התושבים שמיועדים לפינוי בשטחה בשנים הקרובות.

בתחילת אפריל הוועדה המקומית של תל אביב-יפו אישרה תהליכי פינוי-בינוי של 75 משפחות שמתגוררות בכפר שלם, שעל הקרקע עליהן הן מתגוררות מיועדות להיבנות 580 דירות. המשפחות אמורות להיות מפוצות ב-180 מיליון שקלים על ידי היזם מקבוצת גבאי, שרכש את זכויות הבנייה בקרקע. על פי הערכות, מדובר בשליש מסך התושבים שגרים היום בשכונה שמונה כ-1,000 תושבים.

בגלל היעדר חקיקה בנושא, מדובר בפיצוי שהגיע בהסדרה ישירה בין התושבים ליזם, ללא מעורבות המדינה.  אך רק בינואר 2022, חברת נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה של תל אביב, פינתה שבעה בתי מגורים בשכונה תוך כדי התנגדות התושבים, שחלקם לא נמצאו זכאים על ידי המדינה לפיצוי ואחרים שכן פיצתה, טענו שהפיצוי לא הולם את הצרכים שלהם.

גם במקרה של מתווה הרכבת הקלה, גודל הפיצויים שנקבע למפונים לא היה חלק מחוק פיצוי אלא במסגרת קריטריונים סוציאליים שקשורים למצב המשפחות, כפי שגובשו על ידי מנהלת מקרקעי ישראל.

בינואר האחרון חברת אשטרום פינתה מביתה את אסתר לויאן, שמתגוררת בשכונת נווה עופר מעל ל-45 שנה, וזו לאחר שהמדינה סירבה להכיר בזכויותיה על ביתה. המקרה של משפחת לויאן דומה למצב הזכויות של תושבי גבעת עמל, כפר שלם, ועוד מספר מקומות בפאתי תל אביב, בהם גרו במשך עשרות שנים משפחות שנשלחו לשמור על הנקודות על ידי המדינה על שטח בבעלות הרשות לפיתוח  – אך מעמדם מעולם לא הוסדר.

עם הפינוי, משפחת לויאן קיבלה פיצוי מזערי מאשטרום לאחר שזו רכשה את הקרקע מחברה אחרת שרכשה אותה קודם לכן מהמדינה, בלי שהמדינה תיידע את לויאן שהעסקה בכלל התקיימה.

היעדר ההסדרה בנושא ממשיכה לפגוע גם בתושבי גבעת עמל, כמעט שנה וחצי לאחר שפונו מביתם. לאחר מאבקים ממושכים בבתי המשפט, שילמו יצחק תשובה ועיריית תל אביב-יפו כ-42 מיליון שקלים (כ-3 מיליון שקלים לכל נחלה), לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר בכך שהמדינה הפרה את מחויבותה כלפי התושבים למציאת דיור חלופי.

בחישוב לפי משפחה, מדובר בסכום צנוע בהרבה לכל תושב, ולכן המדינה התחייבה להעביר למשפחות עוד 32 מיליון שקלים עד סוף 2022, אך אלו לא הועברו עד היום, בין היתר כיוון שאין חוק שמאפשר את העברת הכספים למשפחות.

לאורך השנים היו מספר ניסיונות לחוקק חוק שיסדיר את מעמדן של משפחות אלה, אך כולן נתקלו בהתנגדות של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. הצעת החוק האחרונה להסדרת מעמד המשפחות הוגשה על ידי ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ביוני האחרון, בעקבות הפינוי של תושבי גבעת עמל, אך היא לא קודמה.

לצד מנגנון פיצוי בערבות המדינה, החוק של גפני ביקש להכיר בשליחות של המשפחות והעוול שנעשה להן ויש לו פוטנציאל להשפיע על כל המשפחות שבמעמדן זהה, כולל משפחת לויאן, תושבי כפר שלם ועוד – וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות בגללן הוא נתקל בסירוב משרד האוצר.