שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי (ש"ס) הציג היום (שלישי) את תקציב הרווחה בוועדת הכספים. השר מרגי פתח את הוועדה בהצגת המיזם לביטחון תזונתי, המתוקצב ב-125 מיליון שקלים, והתחייב שלא יקוצץ. "המיזם יימשך, יכול להיות שיהיו בו שינויים, אבל תקציבית הוא לא יפגע, לא יהיה קיצוץ אפילו בשקל".  

על פי הצעת תקציב המשרד, תקציב משרד הרווחה לשנת 2024 צפוי לגדול לעומת תקציב 2022 ב-11.3%, מ-9.7 מיליארד שקלים ל-10.8 מיליארד שקלים. "אין סעיף אחד שיקוצץ לא בשנה הזו ולא בשנה הבאה, במקרה הכי גרוע יהיו סעיפים שלא יגדלו השנה, ובשנה הבאה יגדלו, כל הסעיפים יגדלו או השנה או בשנה הבאה", הבטיח השר. 

הצעת תקציב משרד הרווחה לשנת 2023 היא 9.9 מיליארד שקלים בהוצאה נטו, ו-2.9 מיליארד שקל בהוצאה מותנית בהכנסה. התקציב ברוטו (תקציב נטו בתוספת ההוצאה המותנית בהכנסה) לשנת 2023 הוא 12.7 מיליארד שקל. הצעת התקציב לשנת 2024 היא  10.8 מיליארד שקל בהוצאה נטו ו-2.9 מיליארד שקל בהוצאה מותנית בהכנסה, התקציב ברוטו לשנת 2024 הוא 13.7 מיליארד שקל. 

על פי הצעת התקציב, בשנים 2024-2023  יוגדל תקציב מינהל מוגבלויות בשיעור גבוה יחסית, בעקבות חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנכנס לתוקפו, וייועד להרחבת המענים והשירותים לאנשים עם מוגבלות בקהילה. התקציב צפוי לגדול ב-125 מיליון שקלים ב-2023 וב-476 מיליון שקלים בשנת 2024.

גם תקציב הטיפול בילדים ומשפחות בסיכון, בין היתר על רקע של אלימות במשפחה, יזכה לתוספת תקציבית של 110 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-170 מיליון שקלים נוספים בשנת 2024.

הרחבת המענים לצעירים בסיכון צפוי לגדול ב-31 מיליון שקלים בשנת 2023 וב-34 מיליון שקלים נוספים בשנת 2024. תקציב זה מיועד למענים לטיפול בצעירים בסיכון, עברייני מין, מכורים ודרי רחוב. שירותים בקהילה לאזרחים הוותיקים יזכו גם הם לתוספת תקציבית של 55 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-65 מיליון שקלים נוספים בשנת 2024.

תקציב נוסף יוקצה למתן מענה למחסור החריף בכוח אדם של עובדים בכל מסגרות הרווחה. התקציב ישמש לתימרוץ ושימור כוח אדם במסגרות. בנוסף, תוספת תקציבית משמעותית נוספת תוקצה לטובת תוספת 250 תקני עו"סים למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

סעיפים נוספים שיזכו לתוספת: שדרוג מערך הפיקוח וקידום הליכי דיגיטציה יזכה לתוספת של 26 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-64 מיליון שקלים נוספים בשנת 24. שיפוץ ובינוי של מסגרות רווחה יזכה גם הוא לתוספת משמעותית של 150 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-186 מיליון שקלים נוספים בשנת 2024.

ינון אהרוני, מ"מ מנכ"ל המשרד, הציג את עיקרי מדיניות המשרד לשנות התקציב הקרובות, והגדיר מניעה וצמצום של מצבי סיכון ומצוקה, מלחמה בעוני וצמצום פערים, קידום ביזור סמכויות וגמישות תקציבית לשלטון המקומי, יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות וטיפול ומניעת אלימות במשפחה כמטרות המרכזיות של המשרד.  

עוד הציג כי כ-1 מתוך כל 10 אנשים בישראל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים, שהם 1.04 מיליון איש ו-443.4 אלף משפחות. "יחידים ומשפחות נעזרים בשירותי המחלקות בעיקר בשל צרכים הנובעים ממאפייני ומצבי חיים, דוגמת זקנה או מוגבלת, עוני או קשיים ביחסים בתוך המשפחה". עוד הציג המנכ"ל כי ישנה מגמה עקבית של עלייה באחוז המטופלים במסגרות בקהילה וירידה בטיפול במסגרות חוץ ביתיות, וכי נכון לשנת 2020 עמד שיעור זה על כל קרוב ל-80% מהמטופלים.  

חנן פריצקי, סמנכ"ל תקציבים במשרד הציג כי רובו המכריע של התקציב מיועד למתן שירותי רווחה. מתוך התקציב כ-3.6 מיליארד בשנת 2023 ולמעלה מ-4 מיליארד ש״ח בשנת 2024 מיועדים לאנשים עם מוגבלות, וכ-2.4 מיליארד בשנת 2023 וכ-2.55 מיליארד ש"ח למשפחות וילדים בסיכון, כמיליארד שקלים בכל אחת מהשנים לשיקום עוברי חוק ומכורים, 483 מיליון שקלים בשנת 2023 ו-544 מיליון בשנת 2024 מיועדים לאזרחים ותיקים. 

״לא נותנים מענה אנושי לחוסים, אין כלים לטיפול באלימות במשפחה״

בהמשך, השר התייחס למצב בריאות הנפש בישראל, והודה כי מדינת ישראל לא מספקת טיפול סביר. "יש שיטות טיפול שנהוגות, ואולי היו נכונות לתקופת קום המדינה, לא להיום. אנחנו לא נותנים מענה אנושי לחוסים שלנו. חוק שירותי רווחה מנסה להתמודד עם הנושאים האלה, אבל אין בו את האופטימום".  

ביחס לזה, התייחס מרגי לתכנית המשרד למעבר של כלל השוהים במוסדות סגורים לאנשים עם מוגבלות לחיים בקהילה תוך 5 שנים: "צריך להכין את כל האוכלוסיות האלה לחיים בקהילה, יש להכין את הציבור לזה. ברצוננו להוציא את כל החוסים שלנו לקהילה, כל האוכלוסיות בסיכון, מנער ועד זקן חוסות אצלנו, החוסים כולם ברשימות המתנה".  

השר גם התייחס לבעיית הפרטת שירותי הרווחה, והבטיח להפחית במיקור חוץ. "אין כלים לטיפול באלימות במשפחה, בגברים אלימים. הארגונים אומרים לי אל תמהר, רק שלא יהיה במיקור חוץ. יהיה קשה לגייס 40 עובדים סוציאליים, ואני אומר לכם, זה לא יהיה במיקור חוץ. יש קושי כי השוק מציע תנאים יותר טובים משל המגזר הציבורי, אף אחד לא עושה למען זה כלום". 

במהלך הוועדה, נציגי עמותות תקפו את מרגי על כך שאין תוספת לשורדי השואה. "בדקתי בספר התקציב, אין שקל תוספת לניצולי השואה", אמרה ח"כ מירב כהן (יש עתיד), השרה לשעבר לשוויון חברתי. "לבוא לומר שאין תקציב לניצולי שואה זה השקר הגדול ביותר", השיב השר מרגי. "כל יום השואה הודהד בתקשורת שניצולי שואה מוותרים על תרופות, מי שמכיר את האוכלוסייה הזו יודע שהם לא משלמים על תרופות". כהן הגיבה: "התלונות של ניצולי השואה הן על תרופות שלא בסל". 

ח"כ טיבי (חד"ש-תע"ל): "אנחנו עדיין בטראומה מהרצח המזעזע בטייבה. לא נדלקה נורה אדומה במחלקת הרווחה. יש עשרות אלפי מקרי ירי בחברה הערבית, רובם בכלל לא מדווחים". ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) הוסיפה דברים לגבי מצבה הכלכלי והחברתי של החברה הערבית: "הפשיעה קשורה גם למצב הכלכלי. צריך תכניות, בשיתוף עם הרשויות המקומיות. בלשכות הרווחה בחברה הערבית כאלף תקנים לא מאוישים". 

תומא-סלימאן התייחסה גם לתקציב לאלימות נגד נשים: "חיפשתי בנרות מה תקציב למקלטים ומה למרכזי הסיוע". ח"כ עימאן ח'טיב יאסין (רע"ם), עו"ס לשעבר, ציינה גם את העובדות הסוציאליות: "אני רואה קשר ישיר בין מעמדן של העובדות הסוציאליות למצב האוכלוסייה. אם אנחנו רוצים לתת שירות ראוי לאנשים, ולהוציא אותם ממעגלי המצוקה והעוני, צריך שהעובדות הסוציאליות יצאו גם הן ממעגל העוני". 

השר ציין גם את בעיית תת התקצוב של מרכזי יום לקשיש וסגירתם. "אנו משתדלים להגדיל את תוחלת החיים, אבל יש לתת להם גם להזדקן בכבוד, למנוע את הניוון שלהם. כולם יודעים שהוצאת האזרחים האלה למרכזי הפעילות זה חשוב, זה מאריך תוחלת חיים, הסוגיה הזו לפתחנו".  

ארגוני קשישים וגמלאים על תקציב המשרד: "אין בשורות" 

שמואל קידר מנכ״ל איגוד העמותות לזקן ומרכזי היום לקשיש, בתגובה להצגת תקציב המשרד: "בזמן שמשרד האוצר ומשרד הרווחה רבים ביניהם האם ומתי יגיע הכסף למרכזי היום, עשרות מרכזי יום לקשיש נמצאים במצב כלכלי קשה ומחכים ל– 50 מיליון שקלים שיוכלו לאפשר את המשך תפקודם. התקציב שלהם לא מעוגן בחוק, התעריף שהם מקבלים מביטוח לאומי לא עודכן במשך שנים והמשך תפקודם עומד בפני קריסה. מרכזי היום הם הגוף היחידי שנותן מענה בריאותי פיזי ונפשי לקשישים ומפיג בדידות על ידי קהילה תומכת. 15,000 קשישים ויותר מ-100 מרכזי יום דורשים "אל תשליכני לעת זקנה". הפתרון והכסף קיימים רק נדרשת פעולה״.

שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, ברך את הכנסת על פתיחת מושב הקיץ אך הביע ביקורת על הצגת תקציב משרד הרווחה. "אנו מביעים את מחאתנו על כך שבתקציב המדינה שאושר בממשלה אין בשורות לכמיליון ורבע גמלאי ישראל. אנו קוראים לכנסת  לתקן את העוול ולפעול במסגרת אישור התקציב להעלאת קצבאות הזקנה והצמדת הקצבאות, כולל  קצבאות הסיעוד, לשכר הממוצע, כמו השרים וחברי הכנסת. הסתדרות הגמלאים תפעל בשדולת הגמלאים ובוועדות הכנסת כדי שהמפלגות תקיימנה את הבטחות הבחירות שלהן ולשפר את רווחתנו, כי אנחנו, שבנינו את המדינה, הפכנו לשקופים לעת זקנתנו".