משרד הכלכלה הודיע היום (ראשון) כי דרש מ-15 חברות ותאגידים בשוק המזון הישראלי לחשוף את דוחותיהם הכספיים, לפרט את עלויות הייצור ולחשוף את נתוני הרווח שלהן. במקביל, הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האוצר להקמת ועדה ציבורית בראשות נציג ציבור שימונה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה. הוועדה תידרש להמליץ בתוך שלושה חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון שמהוות היום רכיב משמעותי ביוקר המחיה.
לפי הודעת משרד הכלכלה, הדרישה החריגה נעשית במטרה להילחם באינפלציה ובעליות המחירים במשק. בשבועות האחרונים מספר יצרנים גדולים כמו אוסם ותנובה ודיפלומט הודיעו על התייקרות נוספת של מוצריהן.
החברות, ביניהן ענקיות בתחום המזון כמו אסם, יוניליוור, שטראוס והחברה המרכזית למשקאות, נדרשו להציג את הנתונים בתוך 21 יום. ההודעה הגיעה מהמפקח על המחירים במשרד הכלכלה ששיגר מכתב לחברות האלו, במטרה לבחון את העלויות והרווחים שלהם.
שר הכלכלה ניר ברקת אמר על הצעד כי "נשתמש בכל הכלים שעומדים ברשותנו כדי למנוע את עושק הציבור וההתנהלות המונופוליסטית של היבואנים והיצרנים הגדולים במשק. אנו עדים בשבועות האחרונים להשתוללות חסרת רסן של היצרנים והיבואנים שמעלים מחירים בעשרות אחוזים שעה שמחירי חומרי הגלם והובלה ויתר עלויות היצור נמצאים במגמת ירידה".
הפניה לחברת שסטוביץ', למשל, כוללת דרישות מפורטות כמו "דוח מכירות מהמוצר (קולגייט, מרידול, אלמקס, ברילה ושיק לשנים 2021 ואילך, כולל מכירות עד לרבעון ראשון של 2023". החברה נדרשת לפרט גם את העלויות לפי מוצר, לרבות פירוט אודות המתודולוגיה ומפתחות העמסה להקצאת עלויות בין סוגי המוצרים השונים ובין סוגי השירותים השונים.
השר לא הודיע כיצד יתייחס לנתונים הכספיים, אשר רק חלקם חשופים כיום ורק לרשות המסים. הרשות מנועה משימוש בהם מעבר למטרת סמכותה לגבית מסים.
במשרד אוצר, חשפו בעבר רווחיות גבוהה של יבואני מזון גדולים, מבלי לציין את שמות החברות, אך לא נקטו בשום סנקציה נוספת.
המהלך הנוכחי כולל חברות מזון ללא הבחנה בין פעילותן כיצרניות מקומיות, זרות או יבואניות. החברות שנכללות במהלך הן: יבואניות המזון דיפלומט ושסטוביץ, ענקיות המזון יוניליוור, אסם, סוגת, החברה המרכזית למשקאות, שטראוס, וילי פוד וכן החברות הבאות: סנו, יפאורה תבורי, תה ויסוצקי, נטו סחר, אבוט, חברת גורי וחוגלה קימברלי.
פירוט הנתונים יכול לשמש את משרד הכלכלה כבסיס להטלת פיקוח מחירים, אך המשרד לא הודיע האם הוא מתכוון לנקוט במהלך אקטיבי מסוג זה.
הממשלה אישרה: תוך 3 חודשים יגיעו המלצות למאבק במונופולים בתחום המזון
הממשלה אישרה החלטה להקמת ועדה ציבורית שעניינה מלחמה במונופולים וענקיות המזון והטואלטיקה במטרה לפרק את הריכוזיות ולהגדיל את התחרות. במסגרת ההחלטה שאושרה ותקודם כעת, תוקם ועדה ציבורית בראשות נציג ציבור שימונה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה. הוועדה תידרש להמליץ בתוך שלושה חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון שמהוות היום רכיב משמעותי ביוקר המחיה.
במקביל, יוקם צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר ובו יהיו חברים מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, הממונה על התקציבים באוצר והממונה על התחרות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "את הטיפול במונופולים ובענקיות המזון התחלנו בחוק ההסדרים, בו הוצגה רפורמת הייבוא. הרפורמה אמנם הוסרה מחוק ההסדרים בשל הצורך לטייב את נוסח החוק, אך אנו ממשיכים לפעול לקידומה בכל הכח. הוועדה הציבורית שהקמנו תרכז את הטיפול ברפורמה ותאפשר לנו להיכנס חזק מאד במונופולים, להביא לפירוקם ולייצר תחרות משמעותית בשוק הייבוא. זו תהיה מלחמה קשה מול השחקנים החזקים ביותר אבל אנחנו ננצח".
משרד האוצר ויתר על יוזמתו המקורית לאסור בחוק על בלעדיות ביותר ממוצר אחד, להתערב במנגנון ההנחות של ספקי המזון ואיסורי הרכישות והמיזוגים, לאחר ששמע טענות מספקים קטנים, אשרו עלולים להיפגע בתחום ההפצה, מצעדים שנועדו להגביל את כוחם של ספקים גדולים.
גם הדרישה חשיפת נתונים כספיים של חברות מגיעה ללא סנקציה על השולחן, שמהוות תמריץ ברור ליצרנים להימנע מהתייקרויות או אף להוריד מחירים.
בתחילת החודש שלח ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה מכתב התראה לחברה המרכזית למשקאות, זכיינית קוקה קולה בישראל, ובו איום להטיל פיקוח מחירים על מוצריה, לאחר שהודיעה על ייקור מוצרים בכ-6.7%.
צעדי הממשלה כעת מכוונים לשני כיוונים עקיפים – האחד חשיפת רווחיות של חברות ומוצרים, אך ללא סנקציה של פרסומם בציבור או החלה של פיקוח מחירים. השני הוא פירוק חברות גדולות והטלת מגבלות עליהן לשם הגברת התחרות, מתוך הנחה לא מוכחת שהצלחת צעד מסוג זה אכן תביא להורדת מחירים בישראל.
