הצעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקביעת מס רווחי יתר על הבנקים בישראל לא נופלת בחלל ריק. מס רווחי יתר הוא מנגנון מקובל, המשמש בדרך כלל מיסוי משאבי טבע, גם בישראל. 

מס רווחי יתר בתחום הבנקאות הוא מנגנון חדש יותר, שנובע מהרווחים יוצאי הדופן של הבנקים בתקופה האחרונה. 

האם מיישמים אותו במקומות אחרים בעולם?

בריטניה, למשל, תכננה ב-2022 לגבות במשך כמה שנים כ-65 מיליארד לירות סטרלינג במס רווחי יתר במגזר האנרגיה.

לפי קרן המטבע הבינלאומית גם איטליה, ספרד, יוון, הונגריה, רומניה, הטילו מסי רווחי יתר בתחום האנרגיה. לתקופה מוגבלת בשל העלייה המהירה במחירי הדלקים והחשמל.

מסי רווחי יתר על בנקים הם נושא פחות מקובל, לאור שליטה גדולה יותר של הבנקים במחירי ההלוואות והפקדונות לעומת חברות אנרגיה במחירי מוצריהן, שהן סחירים ותחרותיים מעט יותר. 

במרץ הכריזה ליטא על כוונה לגייס מעל 500 מיליון יורו במס רווחי יתר על בנקים למשך שנתיים. ספרד שואפת לגייס 3.2 מיליארד יורו בשנתיים, מס שהבנקים הספרדים עתרו נגדו לבית המשפט העליון.  גם באיטליה נושא זה נמצא על שולחן הדיונים.

לפי סמוטריץ', קביעת מס רווחי יתר תתמרץ את הבנקים להרוויח באמצעות הגדלת נתח השוק ומתן הנחות ללקוחות, אך הבנקים יכולים להיאבק הן בהטלת המס, והן באופן חישובו. 

מה הביקרות על הכלי הזה?

למס רווחי יתר יש גם חסרונות. מס רווחי היתר שהוטל על מאגרי הגז, כולל קודם כל תקופה של הכרה בהוצאות הפיתוח, ורק לאחר הכנסות מספיקות מתחילים לשלם את המס. יש בכך תמריץ להעמיס הוצאות אחרות על הוצאות הפיתוח, כדי להפחית את חבות המס. גם חברת כי"ל, המשלמת מס רווחי יתר על משאבי טבע מים המלח, נמצאת במחלוקות ארוכות שנים עם רשות המסים על גובה המס, שמסתיימות בדרך כלל בפשרה. 

גם אם הממשלה גובה את המס, עצם גבייתו לא מבטיחה את האופן שבו הוא יחזור לציבור, אם בכלל. בגלל מגבלת ההוצאה התקציבית בישראל, מס רווחי יתר שלא מלווה בהגדלת ההוצאה יהיה פשוט גלגול מס נוסף על הציבור, דרך הבנקים, כך שממשלת ישראל תצמצם חובות בזמן שחובות האזרחים רק יגדלו. 

מדוע הבנקים צוברים רווחי יתר?

באופן כללי, בנקאות היא עסק בסיכון נמוך, שמספק שירות ציבורי של מערכת תשלומים חיונית, שכוללת את הזכות ליצור כסף באמצעות הלוואות. ככזו, ניתן לראות בכל הרווח הבנקאי רווח מונופוליסטי, ללא יזמות פרטית של ממש. בתקופה האחרונה, הבנקים המרכזיים בעולם העלו בחדות את הריביות שהם מעניקים לבנקים על יתרות וגובים מהם על הלוואות, מה שתגלגל לרווחיות מהירה ועצומה לבנקים, על גב משקי הבית והעסקים. 

לרווחיות שעלתה במהירות בבנקים ללא כל מאמץ מצידם, יש כמה מקורות שונים. האחד הוא המעבר המואץ של לקוחות לפעילות דיגיטלית, שחוסכת לבנקים הוצאות נדל"ן ושכר. 

עליית ריבית בנק ישראל פועלת בכמה כיוונים שונים שכולם מגדילים את רווחי הבנקים – סבסוד ישיר מבנק ישראל, באמצעות מתן ריבית על כסף "מובטל", כזה שהבנקים מפקידים בבנק ישראל מעבר לסף מסויים ולא מלווים אותו. כך הבנק מבטיח שהבנקים ילוו אותו רק תמורת ריבית גבוהה יותר למשקי בית ולעסקים. 

מה צפויים להיות הקשיים בדרך לקידם המהלך?

עליית הריבית על הלוואות בנקאיות בהכרח גבוהה יותר מהעליה בהוצאות הריבית של הבנקים על פקדונות למשקי בית ועסקים. אף כי בישראל שיעור התמסורת – כלומר הגלגול של ריבית בנק ישראל לקוחות גבוה יחסית למקובל בעולם, רווחי הבנקים זינקו בשנה שעברה ב-30% והגיעו לשיא כשהמגמה נמשכת גם בשנת 2023. 

חלק מהסיבה נמצא ביתרות העו"ש. לפי נגיד בנק ישראל, מתוך סך פקדונות של 1,400 מיליארדי שקלים בכל המערכת הבנקאית, למעלה מ-500 מיליארד נמצאים בחשבונות עובר ושב, ללא ריבית בכלל ומספקי מקור מימון זול במיוחד לבנקים.

גם שאר הכסף, שכן נמצא בפקדונות נושאי ריבית, מפוצל בין עשרות רבות של סוגי פקדונות, לטווחים שונים, עם תנאי נזילות שונים, שהבנקים מסוגלים בקלות לתמחר באופן שהוצאות הריבית שלהם יעלו בשיעור נמוך מאוד לעומת ההכנסות מעליית הריבית, כשאחד המנגנונים לזה הוא עודף הלוואות צמודות למדד על פני פקדונות צמודי מדד, שהבנקים מתמחרים בריבים נמוכה משמעותית לעומת פקדונות לא צמודים.