המדינה תגיש בתוך חודש את עמדתה בנוגע לתביעה הייצוגית של שליחי וולט, שדורשת להכיר בהם כעובדים ולא כעצמאים – כך קבע היום (שלישי) בית הדין הארצי לעבודה, לאחר דיון בערעור של וולט על ההכרה בתביעה כייצוגית.
הדיון עסק בסוגיית ייצוגיות התביעה, כלומר, האם המקרה של שליח וולט לשעבר גולן חזנוביץ', שתבע להכיר בו כעובד לכל דבר, מתאים לייצוג של כ-15 אלף שליחי וולט. זאת, לאחר שבית הדין האזורי תל אביב אישר לדון בתביעה כתביעה ייצוגית, פסיקה שעליה וולט ערערה.
התיק נידון בפני נשיאת בית הדין ורדה וירט-ליבנה, המשנה לנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגי הציבור יוסי רחמים ועצמון ליפשיץ. התובע, גולן חזנוביץ', לא הגיע לדיון עקב טרגדיה אישית. בתום הדיון, אמרה הנשיאה וירט-לבנה כי בית הדין ישקול אפשרות שנציג הפרקליטות יוזמן כדי לשמוע ולהתעדכן בעניין פעילות המדינה בנושא. ואכן, זו ההחלטה שהתקבלה בפועל – דרישה מהמדינה להגיש את עמדתה, לפני קבלת החלטה בסוגיית התביעה הייצוגית.
"אין שליח אחד דומה למשנהו, אין שליח ממוצע", אמרה בפתח הדיון עו"ד מוריה תם הרשושנים, המייצגת את וולט. "זה חלק מהאטרקטיביות של המודל. חסמי הכניסה נמוכים, אוטונומיה מלאה, גמישות, כל אחד אדון לעצמו".
לטענתה, התשתית המשפטית שבאמצעותה הונחה הסוגיה שגויה מיסודה. אישור התובענה כייצוגית תטיל על עשרות אלפי שליחים חובות שנובעות מקיומם של יחסי עבודה, בראש ובראשונה החובה לעבוד. עוד טענה שהמבקש לא יכול לייצג את הקבוצה מכיוון שאינו עובד יותר כשליח, ולטענתה מעוניין רק בפיצוי עבר. "השליחים הם בני ערובה של התובע. התמורה הגבוהה שמקבלים שליחי וולט מבהירה שלתיק אין תוחלת כלכלית".
לדברי תם הרשושנים, בית הדין לא נענה לאתגר שמונח לפתחו. "אנחנו לא רואים דיון מקיף בשאלות מהי הכלכלה הזו, מה המאפיינים שלה, לא באמת נעשתה בחינה של המשמעויות". עוד טענה כי השליח הממוצע פועל על הפלטפורמה 6 חודשים, והיקף שעות הזמינות שלו היא 48 שעות. זה שווה ערך לרבע משרה.
"זו לא משימה אד-הוקית לעקוף את משפט העבודה ולמנוע זכויות. כלכלת הפלטפורמה היא כלי נוסף בארגז הכלים שיש בשוק התעסוקה למי שזה מתאים לו. לדור שיושב בחוף הים, לסטודנט, להוא עם הדיי ג'וב, אלה שחסמי הכניסה לשוק העבודה מונעים מהם".
"ולהם לא צריך לדאוג?", שאלה הנשיאה וירט-לבנה, "אלה עדיין אנשים שעובדים, החברה מקבלת תמורה עבורם. למה לעשות את זה שחור ולבן?"
"זו לא כלכלת פלטפורמות, זו כלכלת ניצול"
עו"ד יעקב שפיגלמן שמייצג את התביעה טען שהמונחים החדשניים מהווים מסך עבור וולט. "המושג 'כלכלת פלטפורמות' יוצר אווירה של חדשנות, שבסך הכול מדובר בפלטפורמה שמפגישה בין צדדים שווי כוחות. אין דבר יותר רחוק מהדבר הזה. בואו נקרא לילד בשמו, מדובר בחברת משלוחים. היא מספקת שירות לציבור של מנות ממסעדה דרך משלוח, זה העסק. ההבדל היחיד הוא שאת העסק הזה הם מנהלים דרך האינטרנט, זה הכול. לצורך קיום העסק הזה הם זקוקים לשליחים, אין דרך לקיים אותו בלעדיהם. זו לא כלכלת פלטפורמות, זו כלכלת ניצול".
עוד טען שפיגלמן שאין קשר אמיתי בין הגמישות שהשליחים מבקשים לבין סעדי יחסי העסקה. "באובר נקבע שהנהגים הם עובדים, השמיים לא נפלו והגמישות לא הסתיימה". עו"ד עמית עידו מטעם התביעה הוסיף שבניכוי ההוצאות, ועל פי נתונים שסיפקה וולט שלפיהם שליח ממוצע מרוויח כ-69 שקלים לשעת זמינות, ההבדל בין וולט לבין חברות משלוחים אחרות הוא 1.35 שקל לשעה.
"אנחנו לא עוסקים באוכלוסייה שמנהלת עסק בתחום השליחות", אמר שפיגלמן. "וולט היא זו שפתחה את אותו 'עסק עצמאי' עבור השליחים. ההליכה לחברות התלוש תעיד על כך. אין רצון אורגני לפתוח עסק. טענת הגמישות מזכירה את המהפכה התעשייתית. השליחים לא יוצאים לשליחות כי זה כיף, הם עושים את זה כדי להתפרנס. הלחץ הזה מניע את היציאה לשליחות. כשמשלמים פר משלוח אי אפשר להגיד 'אם אתה לא רוצה אל תצא לעבוד', אם לא תצא ממה תתפרנס? לא חייבים לצאת לשליחות, אפשר לשבת ברחוב לקבץ נדבות, זה נכון".
הנשיאה וירט-לבנה הביעה חשש מהדיון בטענות כתביעה ייצוגית. "בקביעת יחסי עובד-מעביד יש נסיבות. הבעיה בתביעה ייצוגית היא שקובעים עבור כולם, ויכול להיות שזה לא נכון עבור כולם".
עו"ד ישי ריבלין מפורום קהלת, שמייצג ארבעה שליחים שמתנגדים לתביעה, טען שבית הדין לא בחן מהי כלכלת הפלטפורמות ואיך היא משפיעה על המבחנים. "יש פה גוף שמוריד חסמים ומאפשר לגופים נוספים להיכנס לשוק. כדי שזה יצליח, הוא צריך להיות מאוד נגיש, והוא צריך ליצור אמון. הגיוני שוולט תקבע כללים כדי לספק את השירות".
"אין ספק שהחברה צריכה לקבוע כללים כדי שהעסק יעבוד", העירה הנשיאה וירט-לבנה. "השאלה היא אם כדי לקיים את הכללים האלה היא צריכה עובדים".
"יש כאן כלכלה חדשה שמאפשרת לאנשים להיכנס לתעסוקה", השיב ריבלין. "וולט משנה את המודל, אומרת תבואו גם אם אתם עובדים רק שעה בשבוע. בזכות וולט האנשים האלה יכולים לעבוד. הם רוצים לעבוד איך וכמה שהם רוצים".
"עובדה שמי שרוצה גמישות יכול למצוא את זה גם בשוק העבודה ולהיות שכיר", אמר השופט איטח. "תנאי השוק מכתיבים כל מיני תנאי התקשרות".
"המבחנים מראים שגם אם החוזה הוא אחיד, יש שונות מאוד גדולה בין השליחים", השיב ריבלין. "השונות הרבה יותר גדולה ממקום עבודה רגיל. זה בזכות הגמישות שוולט מאפשרת".
עו"ד סיגל פעיל, מטעם נשיאות המגזר העסקי, טענה שעמדת הנשיאות היא שזה בלתי אפשרי לקבוע העסקה קולקטיבית ל-15 אלף איש. "אי אפשר לכפות אוטומטית סטטוס על גורם שאנחנו דורשים ממנו באופן פוזיטיבי להתנגד לו. במשפט הישראלי אסור לחייב מישהו בדבר מה באופן אוטומטי", אמרה פעיל, והשתמשה בהגנה מחוק הגנת הצרכן, תוך התעלמות מקוגנטיות (חלות המתעלמת מרצונות הצדדים) דיני העבודה. "קביעה על יחסי עבודה תגרום נזק אדיר למפעילי פלטפורמות, עלויות כלכליות אדירות לגופים כאלה ועל אלפי אנשים".
"אפשר לתת לכוחות השוק לפעול, ועוד 20-10 שנה נגלה את הנזק"
עו"ד מיכל וקסמן חילי הציגה את עמדת התאחדות התעשיינים, שלפיה הצורך בצורות התקשרות שונות הולך ומתעצם, ואילו החוקים והפסיקה שמבוססת על אותם חוקים נשארת מאחור. "הדור הצעיר רוצה להיות פרילנסר, אנחנו בעולם משתנה, מתוך ההתמודדות עם שוק גלובלי, התפתחויות טכנולוגיות ושוק דיגיטלי, והצורך באיזון בין עבודה ופנאי", אמרה. "אין כאן יחסי עבודה, יש פה אנטי-תזה ליחסי עבודה. אין מחויבות למעסיק, יש גמישות שיא, יש חופש. זה מודל של חוסר מחויבות טוטאלי. הוא לא קיים בשוק העבודה". וקסמן חילי טענה שאם חושבים אחרת, יש צורך להזמין את המדינה לדיון.
"אפשר לעטוף את כלכלת הפלטפורמה במילים יפות", טענה עו"ד חנה שניצר, שייצגה את העמדה מטעם ההסתדרות, "בסוף בית הדין לעבודה צריך לקבוע אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד לפי התבחינים. ויש פה פיקציה".
שניצר התייחסה לחוק שעבר בפרלמנט האירופי ונמצא בהליכי חקיקה, שמגדיר את עובדי כלכלת הפלטפורמות כעובדים אם ההתקשרות עמם עומדת בתבחינים מסוימים. "הדירקטיבה הזו יצאה מהמקום שנוצרה בו צורת ההעסקה הזו. באירופה היו המון פסיקות סותרות, והאיחוד האירופי לקח את הנושא וגיבש את הטיוטה הזו. חלחלה שם ההבנה שיש צורך לקחת אחריות ולקרוא להם עובדים. אפשר לתת לכוחות השוק לפעול, בדיוק כמו עובדי קבלן, ועוד 20-10 שנה אנחנו נגלה את הנזק".
"יש כאן ניסיון ציני לנצל את הפסיקה של המשתתף החופשי כדי לנצל ולא לזכות עובדים בתנאי העסקה", אמר עו"ד שפיגלמן, "כשמביאים בחשבון את העובדה שיש פה הרבה מאוד אנשים שלא מפרישים לפנסיה. אני מזכיר שבחודשים האחרונים שני שליחים שאנחנו יודעים עליהם קיפחו את חייהם".
"העובדות ברורות וחדות, שליח אינו חייב לקבל אף משימה", אמרה תם הרשושנים. "ההדדיות במודל הזה היא 0 מחויבות. וולט לא יודעת בעוד שעתיים כמה שליחים זמינים יהיו לה. לא יעלה על הדעת שמעסיק לא יידע כמה כוח אדם יש לו".
לגבי הטענות על חברות הקבלן אמרה: "השליחים בוולט חופשיים, ובאופן אוטונומי יכולים ללכת לחברת קבלן. בכל מקרה, וולט הפסיקה להתקשר עם חברות חדשות לפני שנה וחצי. 90% מהשליחים הפועלים תחת וולט הם עוסקים".
נושא כלכלת הפלטפורמה נידון כמה פעמים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת, ואף הוקמה ועדה בין-משרדית להכרעה בנושא וזומנו חלק מהצדדים, אבל לא נעשו כל צעדים נוספים מאז בנושא מצד הכנסת או הממשלה. הנשיאה וירט-לבנה קראה למדינה להצטרף לדיון. אם המדינה תבחר להצטרף יתקיים דיון נוסף בבית הדין הארצי. אם לא, תינתן החלטה אם להכיר בייצוגיות התביעה.
