כמה חשמל מאנרגיה מתחדשת ישראל מייצרת? לכאורה מדובר בשאלה מקצועית ואובייקטיבית, אלא שמבדיקת 'דבר' עולה שגופים שונים בישראל נותנים לה תשובות שונות. לתשובת האמת משמעות פוליטית גדולה: ממנה ניתן להסיק עד כמה ישראל קרובה ליעדי האקלים שהיא הציבה, ומעוגנים בהסכמים בינלאומיים.

מהבדיקה עולה כי רשות החשמל ומשרד האנרגיה מציגים נתונים שונים, ומייפים את המצב בהשוואה לשיטת המדידה אליה ישראל התחייבה בהסכמי פריז. חברת נגה מעדכנת את הציבור בזמן אמת בדבר כמות החשמל שמופק מאנרגיות מתחדשות, אך חלק מנתוני האמת שהיא מציגה נמוכים משמעותית מהצהרות רשות החשמל בשל מדידה שונה.

האם הממשלה יכולה לעשות סדר? החלטת הממשלה בנושא נוקטת בלשון כפולה, עם שני סוגים דומים ולא זהים של הגדרת יעדים. רק בהתחייבות הבינלאומית של ישראל לפי הסכמי פריז, מופיע נוסח ברור, דומה למקובל בעולם, אך דווקא המידע לגבי המדד הזה, שבאחריות רשות החשמל, דל במיוחד.

איך סופרים חשמל?

כדי להבין כמה מהחשמל בישראל הוא נקי, כדאי לעשות סדר במונחים: הספק מותקן וייצור וצריכה של חשמל. יש להתייחס ספציפית להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות הזמינות בישראל – בעיקר חשמל מהשמש, ובשוליים מעט רוח וביו-גז.

כושר יצור חשמל נמדד בואט (או קילו-ואט, מגה-ואט וכו') ונקרא הספק. הספק מותקן הוא מדד שמסכם את סך ההספק של מתקנים שמחוברים לרשת החשמל הארצית.

הכמות המצטברת של החשמל נמדדת ביחידה בשם "ואט/שעה" (או קילו-ואט/שעה, מגהואט/שעה וכו'). שהיא כמות החשמל שמקבלים מהספק של ואט אחד במשך שעה. ייצור החשמל בישראל מסתכם בקצת יותר מ-70 טרה-ואט/שעה ( 70,000 מיליארד ואט/שעה) וצריכת החשמל נמוכה בכמה אחוזים מהייצור, מכיוון שחלק מהחשמל לא מגיע עד לתקעים ברחבי הארץ, אלא "נאבד בדרך" בקווי ההולכה ובמתקנים לשינוי מתח (מתקני השׁנאה).

ייצור נשלט מול מתחדשות: שני מדדים שונים

מכאן הדברים נעשים קצת מורכבים יותר. ניקח למשל הספק של תחנת כח ישנה בישראל – יחידת ייצור בפחם בתחנת הכח אורות רבין, שעומד על 360 מגה-ואט. היא יכולה לייצר חשמל בכמות של קצת יותר מ-3 טרה-ואט/שעה בשנה. נניח שהתחנה תתבקש לייצר חשמל רק 75% מהשעות בשנה, שהן 6,570 שעות, בשל תחזוקה ושונוּת בין יום ללילה בביקוש לחשמל, ונקבל 2.36 טרה-ואט/שעה. כמה פנלים סולאריים דרושים כדי להפיק כמות דומה של חשמל?

פנלים סולאריים מייצרים חשמל באורח בלתי נשלט על ידי האדם. זווית פגיעת קרני השמש, מידות החום והאובך גורמות לכמות החשמל המופקת להשתנות בצורה קיצונית לאורך ימים שונים. מקובל להעריך פנל סולארי ממוצע בישראל ב-1,700 שעות אור בשנה, מתוך 8,760 השעות שיש בשנה. אמנם האור פוגע בפנלים לאורך מספר שעות גבוה בהרבה, אך בכל שעה התנאים הם קצת שונים וכמות החשמל שונה גם היא. לכן, כמות החשמל המצטברת לאורך שנה, שקולה ל-1,700 שעות בהספק מקסימלי של הפנל. כך למשל, פנלים סולאריים בהספק מותקן של 360 מגה-ואט, יפיקו כמות מצטברת של 0.6 טרה-ואט/שעה במשך שנה.

מכאן עולה שצריך להכפיל פי 4 את ההספק הסולארי, כדי לייצר אותה כמות חשמל כמו יחידה מזהמת של תחנת כח, אבל יצרני הפנלים הסולאריים משתמשים במונחי הספק בזרם ישיר (DC), בעוד רשתות חשמל פועלות כמעט לחלוטין בזרם חילופין (AC). ההמרה לזרם חילופין גוררת "קנס" של בין 20-30%, כך שבפועל צריך פי 5 פנלים סולאריים מזה של תחנה מזהמת, כדי לייצר אותה כמות חשמל בשנה.

חברת נגה: נתונים בזמן אמת, בקנה מידה אחיד

בחודשים האחרונים יחידת ניהול המערכת בחברת נגה, החלה לפרסם חלק מנתוני ייצור החשמל בזמן אמת, בהפרשים של 5 דקות. כך אפשר לדעת בכל 5 דקות, מה ההספק החשמלי שהתקבל מתחנות בגז, בפחם, בסולר ובאנרגיות מתחדשות. את הנתונים ניתן להוריד באופן יומי ולבצע חישובים מדוייקים.

יתרון נוסף הוא שהנתונים מתפרסמים בקנה מידה אחיד – שהוא זרם חילופין (AC) – גם לגבי אנרגיות מתחדשות וגם לגבי תחנות כח רגילות. עם זאת, נכון להיום, נגה לא מפרסמת נתונים מצטברים, כך שלא ניתן לקבל ממנה מידע רשמי לגבי נתוני המתחדשות בישראל בהסתכלות שנתית.

רשות החשמל: שפע נתונים שלא תואמים זה את זה

בפברואר האחרון, פרסמה רשות החשמל דו"ח קצר וחגיגי על אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הישראלי בשנת 2022. בעמוד השלישי הופיע סך ההספק המותקן: 4,795 מגה-ואט בסוף השנה, תוך ציון העובדה שהמספר כולל גם מתקנים שנמצאים ברשות הפלסטינית, מבלי להסביר מדוע הם כלולים בדו"ח על משק החשמל הישראלי. מדובר בנתון הגבוה, במונחי DC.

מתוך העמוד השלישי בדו"ח רשות החשמל, פברואר 2023 (מקור: רשות החשמל)

לעומת זאת, בירור בחברת נגה, העלה כי לפי הנתונים שבידיהם, חצי שנה אחרי שרשות החשמל דיווחה על 4,795 מגה-ואט מאנרגיות מתחדשות, סך ההספק עמד רק על 4,350 מגה-ואט. נגה משתמשת בנתון האחיד של AC, שתואם גם לתחנות כח רגילות וגם לאנרגיות מתחדשות.

אחרי שהתאמנו את יחידת המדידה, מסתבר שגם ביום הכי מוצלח בשנה מבחינת תנאי מזג האוויר, לא ניתן להפיק 4,350 מגה-ואט חשמל נקי ולו לדקה אחת. שיא היצור בפועל במשך היממה מאנרגיות מתחדשות עומד על קרוב ל-3,400 מגה-ואט (AC), כ-850 מגה-ואט פחות מההספק המותקן (פער של כ-20%). גם חישוב לפי חשמל סולארי בלבד, בלי חשמל מרוח וביו-גז, היה מציג פער אחוזי דומה וזה המצב ביום אופטימלי.

אתמול בשעה 13:00 סיפקו האנרגיות המתחדשות 3,422 מגה-ואט, כ27% מהייצור במשק באותה שעה

הפחם הגיע לשיא ב19:25 עם 3,173 מגה-ואט, כשהרצפה היומית עומדת על 2,000, כ37% מהיצור באותה שעה, ללא אנרגיות מתחדשת pic.twitter.com/dIwERSO0h1

— Erez Raviv (@erez_davar1) July 15, 2023

מבחינה תיאורטית, הגעה בפועל ל-100% יצור מההספק המותקן באנרגיות מתחדשות, מצריכה שקרינת השמש תפגע באופן אופטימלי בכל הפנלים הסולאריים בישראל; מזג האוויר יהיה קריר ללא עננות; הרוח תשוב בעצמה דווקא בשיא קרינת השמש; ולא תתרחש שום תקלה בהולכה. לכן שיא יממתי של 80% מההספק המותקן זו פחות או יותר התקרה המעשית.

אם נבחן את כמות החשמל לאורך יממה, הכלכלן חן הרצוג מחברת BDO, הראה כי שינויים בתנאי מזג האוויר מביאים לשונות קיצונית בתפוקה של אנרגיות מתחדשות בין ימים שונים.

השפעת מזג האוויר על ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות (קרדיט: BDם וחברת נגה)

כך משייפים כלפי מעלה את יעד ה-10%

בשנת 2010 קבעה ממשלת ישראל יעד, לפיו 10% מייצור החשמל בשנת 2020 יהיה מאנרגיות מתחדשות. משק החשמל פספס את היעד, אבל המספר של 10% נשאר בתודעה.

לפי רשות החשמל, בשנת 2022 משק החשמל חצה את קו 10% מאנרגיות מתחדשות, אבל בתחילת החודש, אמר שר האנרגיה בכנסת שזה עדיין לא קרה. חלק מהסיבה היא שדו"ח המתחדשות של רשות החשמל כולל גם נתונים תאורטיים שיכולים להטעות את הציבור. הבעיה בנתונים תאורטיים התבררה למשל ב-2020, כשמשרד האנרגיה ציטט נתון תאורטי מחמיא מדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בשם "חדירה סולארית" שהיה גבוה ב-93% מהייצור בפועל.

ברשות החשמל ההטיה קטנה יותר, אבל עדיין קיימת. בעמוד 8 בדו"ח מפברואר השנה היא מציגה שני נתונים שונים לגבי שנת 2022 כולה. הנתון "שיעור צריכה בפועל מאנרגיה מתחדשת" עמד על 10.1%, ואילו הנתון התיאורטי "שיעור פוטנציאל הצריכה מאנרגיה מתחדשת בסוף התקופה" עמד על 11.8%. מה מהם נכון?

עמוד 8 בדו"ח רשות החשמל, פברואר 2023 (מקור: רשות החשמל)

כל הנתונים נכונים, אבל יותר מסתירים את המציאות מאשר מסבירים אותה. לרשות יש גם נתון שלישי, פחות מחמיא ויותר מותאם לסטנדרטים בינלאומיים, שאיכשהו לא פורסם בדו"ח שעסק ספציפית באנרגיות מתחדשות בפברואר השנה. הוא יתפרסם, כנראה, רק באוגוסט הקרוב, כחלק מדו"ח שנתי על משק החשמל לשנת 2022, טמון בין מאות נתונים אחרים על משק החשמל בכללותו.

למרות יחסי הציבור, מה שוודאי הוא שהיעד של 10% ל-2020 הוחמץ בשנתיים לפחות, ובהיעדר תנופת-על בתחום המתחדשות, הסבירות לעמוד ביעד של 20% בשנת 2025 שואפת לאפס.

שני קולות בעברית, וקול אחד באנגלית

החלטת הממשלה העדכנית לגבי אנרגיות מתחדשות מאוקטובר 2020, שקבעה את היעדים לעתיד, מנוסחת בלשון כפולה ומבלבלת. פסקת הפתיחה קובעת כי "מימוש העמידה ביעד אנרגיות מתחדשות בשיעור של 30% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030", כלומר "יצור במתחדשות מתוך צריכה". אבל סעיף 1 בהחלטה מציין אחרת: "הממשלה רושמת לפניה את החלטת שר האנרגיה על עקרונות המדיניות שלפיהם עד שנת 2030 30% מייצור החשמל יהא מאנרגיה מתחדשת". כלומר "יצור במתחדשות מתוך יצור".

השימוש בנתון "יצור במתחדשות מתוך צריכה" לא מקובל בעולם, אבל מסייע להעלות באופן סטטיסטי בלבד את הנתח של מתחדשות בשל אובדנים של כמה אחוזים בהולכת החשמל ממתקני היצור עד לצריכה שלו ברחבי הארץ. במילים אחרות, קיטון קטן בסך החשמל מגדיל את הנתח היחסי של המתחדשות בתוכו.

איך אפשר להכריע בין שני ניסוחים סותרים?

קיים נוסח בינלאומי מחייב שגם ישראל נקטה בו ביולי 2021 באופן מפורש. על בסיס החלטת הממשלה בעלת הלשון הכפולה, ישראל דיווחה לאו"ם על ה-NDC שלה (יעד התרומה הלאומית למיתון משבר האקלים,  כחלק מהסכמי פריז משנת 2015), מסמך הכולל יעדים שונים. הנוסח באנגלית חד משמעי – נתח המתחדשות מייצור החשמל (ולא מהצריכה) יעמוד על 20% בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030.

זה בדיוק הנתון שאותו רשות החשמל עדיין לא פרסמה, והוא צפוי להיות קצת פחות מ-10%, לגבי שנת 2022 כולה. גם כשהיא תפרסם אותו, הוא יתפרסם כחלק מ"סלט" שלם של נתונים ולא יזכה לתיוג ברור שמסביר לציבור שרק הוא הנתון שנמדד לפי המחויבות הבינלאומית של ישראל, היחיד שמשקף באופן אמין את ההתקרבות שלה ליעד.

בסופו של דבר, לקדם אנרגיות מתחדשות זה קשה, ולשחק במספרים זה קל.

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "רשות החשמל מפרסמת את המידע הנמצא ברשותה באופן פומבי ודוגלת בשקיפות כל העת וככל הניתן, אנו מזמינים את הציבור להמשיך ולעקוב אחרי הפרסומים שלנו וגם להגיב עליהם".