הוויז כיוון אותנו לא נכון, ומעט באיחור הגענו לרחוב האלון בבנימינה במקום לאותו הרחוב בגבעת עדה. במבט חטוף מבעד לחלונות המכונית, היה ברור לכולנו שאלו לא בתים של דיור ציבורי, "אה, גם אתכם הוויז כיוון לא נכון?", שאלה שרונה לתוך הטלפון הנייד. חישבנו מסלול מחדש, וכשהגענו לאותו הרחוב רק בישוב הנכון, הנוף היה מתאים יותר לדיור ציבורי, כפי שהוא מצטייר בדימוי הישראלי המכונן. בסינגפור למשל הדיור הציבורי נראה אחרת לגמרי. אבל, העניין המוזר עם הבתים בישראל, ואולי עם ישראל במובן רחב יותר, הוא שהרבה מהבתים דומים – אבל האנשים החיים בהם, עולם ומלואו, ובמקרה של שרונה – כמה עולמות. אישה ומלואה.

שלט שהכינו החברות למאבקים החברתיים: "שרונה יקרה שלנו הגעת ליעד… אוהבים אותך"(צילום: דבר ראשון)

11 שנים חיכו שרונה ושני ילדיה לפתרון בדמות דיור ציבורי, אמש, לאחר מאבק אישי וציבורי – ערכה שרונה את חנוכת ביתה בגבעת עדה. במקלט סמוך, כי הבית צר מלהכיל, התקיים האירוע המיוחד והמרגש אתמול. בהזמנה לחנוכת הבית כתבה שרונה – "הריני שמחה להזמינכם למפגש פעילים ארצי נאבקים ונאבקות דיור ציבורי
ולחנוכת ביתי לאחר מאבק ארוך על הזכות לדיור ציבור", החגיגה שלה, היא מדגישה היא החגיגה של הפעילים והפעילות, האישי הוא ציבורי.

"הגעתי למעמד הזה אחרי מאבק של 11 שנים. והגעתי לנחלה סופסוף. המאבק עוד לא הפסיק, הוא ממשיך, עם הפעילים שהגיעו לפה היום שעובדים קשה מאוד כדי להעלות את המודעות לנושא ולשנות אותו." אמרה שרונה בהתרגשות לנוכחות והנוכחים, "אני רוצה להודות גם למשפחתי היקרה שנמצאת איתי לאורך כל הדרך. באמת, במסירות נפש מלאה. וחברים ומכרים, באמת תודה לכולם, שתומכים בי ואיתי במאבק הזה, ונתנו לי את הכוחות בשבילו."

שרונה, שאת סיפורה הבאנו בתחילת השנה, היתה נרגשת במיוחד אתמול. את ח"כ יוסי יונה (המחנ"צ) היא כיבדה כמו את פעילות מאבק הדיור הציבורי וחברים שונים שאספה במהלך הדרך – בחיבוק וארוחה כיד המלך.

חנוכת בית שרונה – רות לביא וח"כ יוסי יונה (צילום: דבר ראשון)

ח"כ יונה, המלווה את דורשי ודורשות הדיור הציבורי, ואת שרונה ספציפית כמה שנים, בירך את שרונה, וביטא את אשר רבות ורבים בחדר חשו: "האירוע הזה הוא חגיגה אישית לך שרונה, אבל הוא גם מרמז על מה יכול לקרות כשאנחנו מאחדים כוחות. דיברתי השבוע בכנסת על עמונה ואמרתי – תראו איך זה שעבור 60 משפחות כל המדינה רועדת והקואליציה נמצאת בסכנה ואולי תתפרק. אמרתי איך יכול להיות שמצד שני עשרות אלפי משפחות חסרות דיור, מאות אלפי אנשים חיים מתחת לקו העוני – איך זה אף פעם לא מערער על היציבות של הממשלה?"

עמרי דותן, פעיל חברתי וחבר ב'תנועת דרור ישראל', שהיה שכן של שרונה במשך ארבע שנים, וליווה את המאבק שלה לקורת גג, בחר לומר לשרונה כמה מילים אישיות, על מה למד ממנה: "לימדת אותנו שגם כשנמצאים במקום קשה אז לא נשארים שם לבד, יוצרים שותפויות, קוראים לאנשים להצטרף, הופכים את זה למאבק חברתי. כשנפגשנו במאהל המחאה בחדרה, בפיאצה, הבנת עד כמה זו בעיה רחבה, עד כמה הנושא של הדיור, ובתוכו הדיור הציבורי הוא בעיה של כולם. ולא נשארת רק עם הבעיה שלך – חברת לעוד אנשים. לימדת אותנו שהחיים דורשים מאבק, ושיש בהם גם רגעים קשים ומייאשים. אבל שיש גם את המקום הזה בנפש שלא מוותר, שנלחם, שיודע – מגיע לי משהו אחר, מגיע לי לחיות פה בכבוד ואני אלחם על זה."

חנוכת הבית לשרונה – חברות ושותפים למאבק (צילום: דבר ראשון)

אורן (18) ואילי (16), ילדיה של שרונה היו גאים במיוחד אתמול: "אמא שלי לוחמת, זה ברור. בחיים לא היה לנו חסר שום דבר, למרות שהיא עברה חיים קשים. אני יודעת שהיא רק מתחילה", אמרה אורן החיילת.

רות לביא, פעילה במאבקים חברתיים, ובנושא הדיור הציבורי שבעת קרבות והבטחות, ביטאה בין ההתרגשות והשמחה גם תסכול וזעם: "שרונה ברוך השם קיבלה קורת גג, ושיהיה שם אושר ושמחה. והיא קיבלה אותה לא בחסד, ואף אחד לא עשה לה טובה. היא קיבלה את זה בזכות. ויש עוד הרבה שמחכות לזכות הזו. אינשאללה אנחנו נגיע לכך שכולן יקבלו את הזכות הזו ושהדיור הציבורי, ושהתקציב של הדיור הציבורי יופנה לכאלה שמחכות – אבל לא לדיור הציבורי שקיים עכשיו, כי גם ביתו של ראש הממשלה הוא דיור ציבורי כי אנחנו משלמים עליו מהמיסים שלנו, ויש עוד כאלה שיושבים ב"דיור ציבורי" פר אקסלנס בזמן שאחרות יושבות או ברחוב או בדירות כל כך מוזנחות שאלוהים יודע איך הם חיים שם."

שרונה בפתח ביתה – בזכות ולא בחסד (צילום: דבר ראשון)

"הרגשתי כאילו ירד ממני שק של טונות כובד", אמרה שרונה באנחת רווחה, "איזו הקלה זו שאני לא צריכה להיות כל הזמן במרדף הישרדות, ואני יכולה טיפה לנוח, לדאוג לחינוך של הילדים, לחשוב הלאה."

גילוי נאות: לכותב היתה זכות להיות שכן של שרונה בחדרה.