מחירי אגרות החוב האמריקאיות עלו אתמול (רביעי), למרות הורדת דירוג האשראי האמריקאי על ידי חברת פיץ'. כך, השוק פועל בכיוון ההפוך מהתיאוריה לגבי ירידה בדירוג אשראי, שאמורה להוביל ללחצי מכירה, כשבמציאות נוצרו דווקא לחצי קניה. גם אגרות החוב הממשלתיות באיזור גוש היורו הגיבו בעליות קלות, לאחר העליות באגרות האמריקאיות.

תשואות אגרות החוב של משרד האוצר האמריקאי לשנתיים ירדו ב-0.05%, והתשואות של האגרות לעשר שנים ירדו ב-0.02%. הירידה הקלה בתשואות היא הצד השני של עליה קלה במחירי אגרות החוב הללו.

לפי בלומברג, הורדת הדירוג מ AAA ל AA+ איננה חסרת השפעה, והיא מגבירה את התנודתיות בשוק המניות וגם בשוק אגרות החוב. התגובה ההפוכה בשוק עשויה להיות מוסברת בכך שאגרות חוב של ממשלת ארצות הברית נחשבות בכל מקרה ל"אי בטוח" בעת סערה בשווקים. כלומר, שינוי דירוג זה לא צפוי להוביל למכירה אוטומטית של אג"ח בידי קרנות להן מדיניות השקעה שמעוגנת פורמלית בדירוגי אשראי של הנכסים בתיק ההשקעות.

הסבר נוסף הוא היעדר חלופות זמינות להשקעה בהן במקום אג"ח אמריקאי. אגרות חוב ריבוניות בדירוג הגבוה ביותר (AAA) יש רק לגרמניה, ולמספר כלכלות קטנות בהרבה – דנמרק, הולנד, שבדיה ונורבגיה. כלומר, ממשלות אלו לא מגייסות די חובות, כדי להוות אתגר לביקוש לחוב האמריקאי. כלכלנים מבנק גולדמן סאקס כתבו ש"בגלל שאגרות החוב האמריקאיות הן נכס כה חשוב, הרבה כללי השקעה של קרנות מחייבות רכש של האגרות הללו באופן ספציפי, ולא של 'חוב ריבוני בדירוג AAA'".

הורדת הדירוג עצמה, התרחשה בעקבות קשיי ארצות הברית לגבש הסכמה דו מפלגתית על הגדלה של תקרת החוב שלה. תקרת חוב היא מדיניות בלתי מקובלת בעולם, ונוכחותה בארצות הברית אכן מייצרת סיכון לכשל חוב בגלל מגבלה פוליטית מלאכותית. התקרה משמשת בעיקר פוליטיקאים רפובליקנים כאמצעי מיקוח מול הדמוקרטים. הרפובליקנים לא מהססים להשתמש בה, אף שמדובר באמצעי מסוכן מאוד. אם יתרחש כשל אמריקאי בתשלום חובות – האפשרות שנחשבת להכי פחות סבירה בשוק ההון העולמי – הוא עלול לגרום למפולת פיננסית מסוכנת בכל רחבי העולם.

גם הורדת הדירוג ב-2011 לוותה בעלייה ממושכת בערך באגרות החוב

הורדת דירוג של החוב האמריקאי, התרחשה בנסיבות דומות בשנת 2011, לאחר מאבק ממושך בנושא העלאת תקרת החוב בתקופה הנשיא ברק אובמה. הורדת הדירוג דאז גרמה לתגובת נגד חזקה בשוק נגד הצפי לירידות בעקבות הורדת הדירוג ודווקא לרכש מוגבר של אגרות חוב אמריקאיות, שהעלו את מחירן והורידו את התשואה עליהן למשך תקופה ממושכת. קשה לקבוע האם הורדת הדירוג הייתה המניע לביקוש המתגבר. מכיוון שירידה זו הייתה המשך של מגמה קיימת, ניתן להסיק, לכל הפחות, שהורדת הדירוג לא גרמה לשינוי מגמה.

תשואות אגרות החוב של ארה"ב ב-2011. הירידה בתשואות משקפת עלייה במחיר ובביקוש (צילום מסך: בלומברג)

בממשל אובמה תקפו את האמינות של חברת S&P שהורידה את הדירוג דאז, ומצאו בחישובי הסוכנות טעות לא קטנה, בסך של 2 טריליון דולר.

הסיכוי להורדת הדירוג של ישראל והשלכותיו

כלכלת ישראל שונה מארצות הברית בגודל ובחשיבות, מה שמסייע לייצר קונצנזוס בקרב כלכלנים ועיתונאים בישראל, לפיה הורדת דירוג לחוב הישראלי פירושה אסון כלכלי ועלייה דרמטית בתשלומי הריבית שמשלמת ישראל על החוב. הדברים מתערבבים בהערכות לפיהן הרפורמה המשפטית פוגעת כלכלית בישראל בצורה ישירה, במקביל ואף ללא קשר לדירוג האשראי.

העדכונים האחרונים של חברות הדירוג לא פגעו בדירוג האשראי של ישראל, אך התריעו כי פגיעה כזו אפשרית, אם יתמשך המתח החברתי בישראל בנוגע לחקיקה להחלשת מערכת המשפט שיוזמת הממשלה. מהצד השני, נתונים כלכליים חזקים אודות התעסוקה והצמיחה במשק הישראלי, ושיעורי אינפלציה נמוכים באופן יחסי לעולם, זכו למחמאות מחברות הדירוג.

מבחינה כלכלית פשוטה, לדירוג האשראי בפני עצמו אין כמעט השפעה על תשלומי הריבית של הממשלה, שכן החוב הישראלי המדורג במטבע חוץ, שהוא החוב שמעניין את המשקיעים בעולם, מקיף פחות מ-15% מסך החוב של ישראל. רובו של החוב נקוב בשקלים, וחלק גדול ממנו כלל אינו סחיר. החוב השקלי פחות מושפע מדירוג אשראי, מכיוון שיש לו תפקיד קריטי עבור גורמים פיננסיים פרטיים בישראל, תפקיד שמזכיר את תפקיד האג"ח האמריקאי בכלכלה העולמית.

עם זאת, לדירוג האשראי עשויה להיות השפעה שלילית על חברות הזנק שמנסות לגייס כסף מקרנות השקעה זרות, וכן סנטימנט שלילי לכל חברה ישראלית שמנסה לגייס חוב במט"ח.

מהצד השני, בנק ישראל הוא זה שאחראי להגדלה משמעותית בעלויות המימון של העסקים והממשלה במשק, דרך עליית הריבית, בעוצמה גדולה בהרבה ממה שירידת דירוג יכולה גרום לו. ריבית בנק ישראל מייצרת חלופה זמינה למשקיעים המחפשים נכסים בסיכון נמוך, שמחייבת את שאר הגורמים בשוק להציע ריביות גבוהות יותר כדי למשוך השקעות. השינוי הדרמטי בעלויות גיוס ההון שמוביל בנק ישראל חל גם על אג"ח ממשלתי ישראלי. במקביל, בנק ישראל עצמו הודיע היום כי עליית הריבית שהוא נקט בה גורמת לפגיעה ביציבות הכלכלית במגזר הפיננסי בישראל.