הדולר נסחר היום (שני) בשער של 3.78 שקלים לדולר, לאחר שחצה אתמול את הקו ה-3.8 שקלים. ככל שמגמת התייקרות הדולר תימשך, הרי שמדובר בתוספת משמעותית לאינפלציה בישראל וליוקר המחיה, דרך התייקרות מוצרי היבוא.
לפי ניתוחי בנק ישראל, התמסורת בין שער החליפין לאינפלציה היא 20%. כלומר – כל 5% עליה בשער הדולר גוררת עליה של 1% באינפלציה בישראל בחודשים הבאים. כשנבחרה הממשלה הנוכחית בישראל השער עמד על כ-3.4 שקל לדולר, כלומר – יותר מ-10% עליה עד היום, ותרומה של כ-2% לאינפלציה באופן מצטבר.
פרשנים כלכליים מעלים מספר הסברים אפשריים לעלייה בשער הדולר: חולשת ההיי-טק בישראל, הוצאת כספים של חוסכים ישראלים לחו"ל, התחזקות הדולר מול מטבעות אחרים בעולם בשבועות האחרונים וגורמי ספקולציה שמהמרים את התחזקות הדולר בפני עצמה, או בשילוב עם שבירה של ספקולנטים אחרים, שהימרו עד עכשיו על התחזקות השקל, ובימים האחרונים החליטו למכור שקלים כדי לצמצם הפסדים.
בנק ישראל יכול להתערב בשער החליפין בשני כלים שונים – העלאת ריבית במשק ומכירת דולרים. השימוש בריבית גורר פגיעה ישירה בציבור הישראלי, דרך יוקר המשכנתאות ועלייה בהוצאות המימון של עסקים, כאשר מכירת דולרים לא גוררת שום פגיעה מסוג זה, אך היכולת לבצע אותה תלויה בכך שלבנק יש דולרים למכור. שווי יתרות מטבע החוץ שמחזיק בנק ישראל נמצא כיום בשיא, של 204.7 מיליארד דולר בזכות עליית ערכן בשוק, אך עד כה הבנק עשה שימוש רק בכלי של עליית ריבית, ונמנע ממכירת דולרים.
"לא קרה שום דבר שמצדיק פיחות של הדולר מול השקל, למעט הרפורמה"
מנהל הסיכונים הפיננסים יוסי פרנק, בעל חברת אנרג'י פייננס, סבור שבנק ישראל היה צריך לפעול, משום שעליית הדולר פוגעת באזרחי ישראל ומונעת מגורמים ספקולטיביים. "לא קרה שום דבר בחודש האחרון שמצדיק פיחות של הדולר מול השקל, למעט הרפורמה. אנחנו שומעים התבטאויות שהדולר התחזק בעולם. לטעמי זו שטות, כי הוא התחזק ב2-3% אחוזים אחרי שהוא נחלש ב-10%. את זה עובד רק בכיוון אחד בישראל? זו משוואה חדשה ולא הגיונית".
אולי המוסדיים קונים דולרים כי שערי המניות בארצות הברית במגמת ירידה?
"הבורסות נחלשו ב5% אחרי התחזקות של 20% אז איפה הייתה מכירת הדולרים בתקופת העליה ? גם זו שטות".
זרם ההכנסות של דולרים לישראל במגזר ההיי-טק ספג ירידה משמעותית, זה לא מעלה את שער הדולר ?
"הטענה הזו הוזמה לחלוטין – לפי הלמ"ס, כל הירידה בהיי-טק נוטרלה על ידי עליה ביצוא הבטחוני. נתוני הלמ"ס מהשבוע האחרון מציגים תמונה הפוכה – היבוא קטן בחצי השנה הרבה יותר מהקיטון ביצוא. אם בוחנים את זה לבדו, השקל היה אמור להתחזק, דרך הירידה המשמעותית ביבוא, אז גם טיעון ההיי-טק לא מחזיק מים".
אז הישראלים קונים דולרים בגלל הרפורמה במערכת המשפט?
"זה אולי הרקע לדברים, אבל מה שקורה בשוק זו פעילות מאוד מוגברת של ספקולנטים שמנצלים הן את הנזילות הנמוכה בחודשי הקיץ, מה שאומר שאפשר להזיז את השער בפחות כסף, והן את 'שנת הקיץ' הארוכה של בנק ישראל".
מה עושים המוסדיים?
"המוסדיים הקטינו בחודשים האחרונים את היקף הגידור, שזה אומר לקנות דולרים. לדעתי זה תמוה, מכיוון שהמוסדיים היו בשיא ההגנות שלהם כשהדולר ירד ל-3.20, ועכשיו כשהוא ב-3.8 ההגנות בשפל – זה הפוך מהגיון כלכלי מקצועי".
יש שיקולים פוליטיים בהחלטות הללו?
"אני לא יכול להימלט מהמחשבה שיש כאן אמירה פוליטית, גם מצידם וגם מצד בנק ישראל, למרות שהם אמורים לנטרל עצמם מהחשיבה הזו, אבל בבנק ישראל יש בני אדם שאומרים – תראו, זה מה שקורה כשיש רפורמה, וגם כשמדברים על אי הארכת הכהונה של הנגיד. כל כך הגיוני שברמות כאלה בנק ישראל היה צריך להתערב, במיוחד כשברור שמדובר בפעילות ספקולטיבית, כאן מקומו של בנק ישראל ואי ההתערבות שלו היא לא פחות מתמוהה. וגם המוסדיים פועלים בניגוד להגיון כלכלי, אלא אם הם החליטו שהם יודעים שתהיה כאן רפורמה".
ייתכן שבנק ישראל קבע לעצמו שרק ב-4 שקלים לדולר הוא יתערב?
"בנק ישראל לא פועל לפי שער סטטי, כי אם הוא יתנהל כך, אז הספקולנטים יכוונו לשער. בנק מרכזי צריך להתערב כשהוא רואה פעילות חריגה. אף אחד לא יכול לשכנע אותי שהיא לא חריגה. רואים את זה בפלטפורמות המסחר – השקל הפך למטבע מאוד ספקולטיבי ולכן בנק ישראל נדרש לפעול בנחרצות. ככל שהספקולציה גדלה, מצטרפים אליה עוד ועוד, וההשפעות של חוסר המעורבות הזו הן הרות אסון למדינת ישראל, כי זו עוד פריצה אינפלציונית, עוד העלאות ריבית, עוד העלאות מחירים וסיכון מכניסה לסחרור עם היציאה הרבה יותר קשה אחר כך".
כשיש לבנק ישראל שני כלים להוריד את שער החליפין – העלאת ריבית ויתרות דולרים – מה נכון להפעיל מתי?
"כשיש תנועות הון ריאלית מעבר למסגרת שאתה רוצה נכון להשתמש בכלי הריבית. ברגע שהתנועות הן ספקולטיביות הריבית לא מעניינת את השחקנים. עוד רבע או חצי אחוז לשנה זה לא שיקול מבחינתם, לכן העלאת הריבית לא תשיג כעת שום מטרה. להיפך – היא תפגע עוד יותר בתושבי מדינת ישראל".
וכשהשינוי הוא כתוצאה מספקולנטים?
"אז נכון להשתמש באותו כלי שהבנק כבר עשה בו שימוש כשהפעילות הזו הייתה בכיוון השני. לכן, הגיוני לגמרי למכור יתרות".
זה גם יגרום לבנק ישראל לרווח משמעותי בשקלים
"הבנק יטען שזו לא המטרה שלו להרוויח כסף וזה נכון, אבל עדיין יש לפחות את המטרה של יציבות. עכשיו תראה כותרות של 'הדולר יגיע ל4 או 4.5'. מי שמפרסם אותם כיום זה מי שהבטיח שהדולר יגיע ל2.8 לפני שנתיים וחצי, לכן צריך מבוגר אחראי שייקח פיקוד ויגיד 'עד כאן', וזה לא קרה".
לקחת פיקוד זה להצהיר או להתערב בשוק?
"המישור ההצהרתי הוא חשוב, אבל בנק ישראל לא הצטיין בו. הוא דוגל בעמימות, שפסה מהעולם לפני 20 שנה. אבל היום הוא גם לא מדבר וגם לא עושה, וזה אסור שיקרה".
מקור אחר בשוק ההון, אמר ל"דבר" כי עליית הדולר נובעת מלחצים פוליטיים. "90% ממה שקורה זה פאניקה שמתבססת על מה יקרה פה מבחינה משפטית. לפי המודל של בנק ישראל, בלי רפורמה, השער היה צריך להיות היום סביב 3.3 שקל לדולר, ולכן זה נקרא 'פיחות עודף'. תראה איך הנסד"ק עלה מתחילת השנה – 28%, והיחס אמור להיות בערך שליש – התחזקות של השקל, שהיה צריך להיות חזק יותר ב9%, שזה בערך 3.4 או 3.45 שקל לדולר. אני כבר לא יכול לפסול את האפשרות שבנק ישראל מתנהל גם לפי שיקול פוליטי".
מה השיקול?
"הוא מעביר מסר – אתם חושבים שהממשלה טובה? תראו כמה זה עולה לכם במשכנתא. אפשר להסוות את זה בקלות בשפה כלכלית ולהגיד ש'פרמיית הסיכון של ישראל עלתה, אז אני מעלה את הריבית'. הבנק כמובן יכחיש זאת מכל וכל, אבל במצב הנוכחי אני לא פוסל שזה חלק מהסיפור".
