"קשה לי לחשוב על נושא אחר שדחוף יותר לטפל בו, אולי זה רק אני", אומר ל'דבר' אנדריי (42), ממקימי התארגנות אזרחית חדשה בצפון הפועלת למיגור התופעה של ילדים מהרשות הפלסטינית שנשלחים לקבץ נדבות בצמתים בישראל.

"ניסיתי לעשות צעדים למאבק בתופעה", מספר אנדריי, שמתגורר באחד היישובים בוואדי ערה ומעדיף שלא להזדהות בשמו המלא. "פניתי למשטרה ולמשרדי הממשלה, אבל באיזשהו שלב אמרתי שאני לא יכול להתמודד עם זה לבד, בוא נחפש עוד אנשים שזה מציק להם כמו שזה מציק לי".

"התחלתי לכתוב פוסטים בפייסבוק ולחפש עוד אנשים, וככה פגשתי את שירלי, שגרה באחד המושבים בצפון, ורואה את התופעה המזעזעת הזו קרוב למקום מגוריה. היא כבר שנים מנסה לעשות משהו עם התופעה הזו, ומכירה עוד אנשים שהבעיה הזו מציקה להם. יחד איתם הקמנו את קבוצת הוואטסאפ 'ילדי הצמתים', שבה חברים כבר 60 איש שהנושא הזה מטריד אותם באופן אישי".

"אתה עובר שם, ולא בטוח שראית ילד קטן"

הפעם הראשונה שבה נחשף לתופעה הותירה בו חותם. "נסעתי על כביש 65 לכיוון אום אל פחם", הוא מספר, "בצומת ברטעה ראיתי אישה צעירה בשנות ה-20 לחייה שישבה בצומת, וילד קטן, כבן 5, קיבץ נדבות בכביש. הוא אפילו לא הצליח להגיע לחלון של הרכב. הייתי בזעזוע מוחלט ולא האמנתי למראה עיני.

"אתה עובר שם, ולא בטוח שראית ילד קטן. תמיד אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות, זה בטח הומלס או נרקומן, שגם עליהם אני מרחם, אבל ילדים זה סיפור אחר לגמרי."

אנדריי עצר את הרכב וניגש לאישה. "שאלתי אותה למה הילד לא בבית הספר. היא בקושי ידעה עברית, אמרה שהיא מהשטחים ושהמצב בבית מאוד קשוח, אין כסף ואין אוכל, ולכן מקבצים נדבות. לא ידעתי מה לעשות".

הוא התקשר למשטרה, שם הבטיחו לו שיטפלו בנושא. כעבור זמן קצר הוא קיבל הודעת SMS מהמשטרה בה נכתב 'המפריע אותר והורחק מהמקום'. "אני לא יודע מה זעזע אותי יותר", הוא נזכר, "המקרה עצמו או התגובה של המשטרה". למחרת ניגש לתחנת עירון, שם הוסבר שהתחנה מצויה בפיילוט ארצי, בו יש ניסיון להבין איך להתמודד עם התופעה. השוטר אמר לו שאין להם מה לעשות בנושא.

אנדריי לא ויתר. הוא פנה ללשכת השר ביטחון הפנים, ללשכת שר הרווחה ולמשרד החינוך, אבל כל גוף העביר אותו למשרד אחר, וכולם אמרו שמדובר בבעיה מערכתית.

מחלקים שתיה ומזון, נפגשים עם הרשויות

עד כה הצטרפו לקבוצה שייסדו אנדריי ושותפיו עשרות מתנדבים ופעילים, שמנסים לעזור בדרכים שונות. "האנשים בקבוצה שלנו בעיקר מחלקים שתיה ומזון, באופן עצמאי", אומר אנדריי, "חלק מורים, עובדים סוציאליים, פנסיונרים. אין לנו מימון או עמותה. אנחנו עושים את התפקיד של הרשויות, וחשוב לי להדגיש שאנחנו לא מתכננים להחליף את המדינה".

חברי הקבוצה החלו להיפגש עם גורמי מדינה כדי לדרוש פתרונות למצב: ממפקדי תחנות משטרה באזור הצפון, ועד ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) שעסקה בנושא בעבר. הם מתכננים לפעול עד שהתופעה תמוגר.

ילד פלסטיני מקבץ נדבות בצומת אחיהוד שבגליל (צילום: יהל פרג')

במפגש הזום של הקבוצה השתתפו עשרות תושבים מכל אזור הצפון: יישובי משגב, שלומי, תרשיחא, עכו, עין המפרץ, שמרת, כפר יאסיף ועוד. כל אחד סיפר כל אחד מה הניע אותו להצטרף למאבק, ומה עשה בינתיים כדי לסייע לילדים. "אני פוגש את התופעה בצומת אחיהוד, בצומת יאסיף ובצומת מכר", סיפר ש' מכפר יאסיף, "זו בעיה קשה, אין כתובת. בהרבה מקרים הילדים מסכנים את עצמם בין המכוניות. אני רואה לא מעט ניידות עם שוטרים שעומדות, ולא מזיז להם."

"המדינה צריכה לעזור, אבל אני פחות מאמין שיקרה משהו", אמר ש'. דבריו משקפים את הרוח השלטת בקבוצת המתנדבים: אם הם לא יהיו שם בעבור הילדים, שום דבר לא יזוז.

"אנשים צריכים להתעורר ולדרוש תשובות, ואז אולי יפסיקו להתעלם"

אנדריי מתוסכל מהאדישות, של הממשלה והציבור כאחד. "מה שהכי קשה לי במציאות הזו זה שהרשויות לא שמות את זה בראש סדר העדיפויות, ונשמע שלאף אחד לא אכפת מזה, לא לממשלה ולא לציבור הרחב. יש הרבה הפגנות במדינה הזאת, כולן חשובות, אבל לא רואים הפגנות של אנשים מול הצמתים בדרישה לעשות עם זה משהו. באופן אישי, קשה לי לחשוב על נושא חשוב יותר מילד בן 8 שמנוצל. התופעה הזו שמה אותנו בשורה אחת עם מדינות עולם שלישי, הכי לא מפותחות."

"למשטרה קל להתעסק בילדים ולא בסרסורים", הוא מדגיש, "זה לא כל כך קשה – מה הבעיה לתעד את המפעילים שלא מסתירים את עצמם? גם זה רק קצה הקרחון, אבל המשטרה יודעת לעשות דברים הרבה יותר מורכבים. ובמשרד הרווחה מחליטים לא להתעסק בילדים בלי שנשקפת להם סכנה מיידית, והם לא רואים במציאות הזו סכנה ברורה. המדינה אחראית על זה שהילדים מנוצלים בכביש בשטחה, ולא צריכה לזרוק אותם מעבר לגדר – הניצול קורה בשטח מדינת ישראל".

מבחינתו, האפשרות היחידה לשינוי היא לחץ ציבורי. "אתה מסתכל על זה, רואה ילד בן 8-9 באחת בלילה שמקבץ נדבות, ביום גשום או ביום חם. לילד שלך אתה לא מרשה לצאת מהבית באותו היום, וילד אחר עומד בכביש, ניידות ואנשים חולפים בכביש בצמתים, ולרוב לא אכפת, הם שקופים לגמרי. נראה כמו סיפורים של צ'רלס דיקנס, רק שזה לא קורה במאה ה-19, אלא כאן ועכשיו. עוד אנשים צריכים להתעורר ולדרוש תשובות בנושא הזה, ואז אולי יפסיקו להתעלם."

***

'דבר' עקב מקרוב אחרי הילדים שעומדים במשך ימים שלמים בצמתים ובכבישים במקום ללמוד בבית הספר, ואחרי המפעילים שלהם. סדרת הכתבות נבנתה מעשרות שעות תצפית בשטח, שיחות עם משפטנים, פעילי זכויות אדם וגורמי ממשלה, בניסיון להתחקות אחר הגורמים לתופעה והדרכים לשנות אותה.

לכתבות נוספות בסדרה:

ילד. צומת. כסף: מבט מקרוב על הילדים הפלסטינים שנשלחים לקבץ נדבות בצמתים בישראל

בעיני רשויות החוק, הילדים הפלסטינים בצמתים הם לא קורבנות, אלא עבריינים

נער פלסטיני שקיבץ נדבות בישראל נשלח על ידי 'מעסיקו' לדקור אדם אחר. עדותו חושפת שהוחזק בתנאי עבדות

ילדים מתקלחים בשיבר, המפעילים סופרים שקלים בצל: תיעוד בלעדי של מערכת הניצול מאחורי הילדים בצמתים