בדיון שנערך אתמול (שני) בוועדת הכספים על התחזית לתקציב 2024, בחרו חברי האופוזיציה לתקוף את האוצר דווקא מימין, הביעו דאגה רבה מהגירעון הגדול הצפוי, ואף האשימו את האוצר בניסיון להסתיר נתונים. דווקא יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) דיבר על פגיעה בחלשים ובציבור העובדים ועל היעדר מנועי צמיחה חדשים ב-2024, על רקע הדלפות ממשרד האוצר לגבי הצעות להטלת גזירות על הציבור.
הדיון עסק לראשונה בשאלה שתעסיק את הצמרת הכלכלית בחודשים הקרובים: איך מתמודדים עם הוצאות המלחמה. בשבוע שעבר הוגש לכנסת דו"ח ההפרשים של הממשלה, שהוכן בידי אגף התקציבים באוצר. בדו"ח מוצגות הסטיות בין התכנון המקורי בתקציב 2024 לצפי העדכני, והן מסתכמות בגידול בפער של כ-67 מיליארד שקלים.
בפתח הדיון התייחס היו"ר גפני לפרסומים על צעדי מיסוי שייתכן שיוטלו לצד תקציב 2024: "צריך כסף, וכסף רב, אנחנו מדברים על משהו בסביבות 50 מיליארד שקלים, כפי שאני קורא בדו"ח. אני שומע שמדברים על העלאות מיסים, וקרן השתלמות, ומס הכנסה ופגיעה בעובדים במקום להביא צעדים לקידום המשק, הטמעת טכנולוגיה, הצעות לקידום ענף ההייטק, במקום לדון על מס רווחי יתר לבנקים למשל, אנחנו דנים במס הכנסה, בפגיעה בעובדים. אני חושב שזה לא נכון. זו עמדתי ואני אביע אותה כשתינתן לי האפשרות".
בעוד גפני התייחס לכלכלת המלחמה בארגז הכלים של שמאל כלכלי – מיסוי על עשירים, מנועי צמיחה והגנה על ציבור העובדים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) הדגיש כי חשוב לקצץ את הכספים הקואליציוניים ב-2024, המסתכמים בכ-8 מיליארד שקלים. חלקם מיועדים לחיזוק המשטרה ומערכת הבריאות, אך עיקרם נוגע לסעיפי תקציב בעלי צביון מגזרי.
אם לא נחליף את ההנהגה הכלכלית המופקרת של הממשלה הזאת, אם לא ננהל בעת המלחמה מדיניות פיננסית אחראית ולא מגזרית – נגיע לאסון כלכלי כבד. pic.twitter.com/Wvczm6DVRN
— MK Vladimir Beliak ולדימיר בליאק????️ (@VladimirBeliak) December 25, 2023
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר לאנשי האוצר בדיון "מה שאני לא מצליח להבין מה מנע מכם לשים את הנתונים על השולחן לפני חודש. האם היה כאן מסר משרד האוצר שאיננו רוצה להציג את הדברים?" והסביר כי תיקון תקציב 2023 התרחש לפני הצגת ההערכות ל-2024.
נציג אגף התקציבים איתי טמקין השיב כי פרוץ המלחמה הוא שמנע את הצגת דו"ח ההפרשים כנדרש בחוק יסוד משק המדינה ב-1 בנובמבר. הוא הבהיר כי הגירעון ב-2023 גדל בכ-50 מיליארד ש"ח מעבר לתכנון – כשחצי מההפרש הוא מתוספת הוצאות והמחצית השנייה מירידה בהכנסות.
פער של כ-67 מיליארד שקלים מהחוק הקיים
במסגרת הדיון הציגו באוצר כי הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה לשנת 2024 נוכח המלחמה, בתרחיש של חודשיים לחימה בעצימות גבוהה בפתח השנה, עומד על כ-50 מיליארד שקלים: תוספת ביטחון: 30 מיליארד שקלים, גידול אקסוגני (שינויי מדדים, גידול הוצאות ריבית וביטוח לאומי): 8.8 מיליארד שקלים, הוצאות אזרחיות הנובעות מהמלחמה: 9.6 מיליארד שקלים. סה"כ התקציב המקורי צפה הוצאה של 513.7 מיליארד שקלים, והתקציב הצפוי כעת לפי התרחיש המתואר, עומד על 562.1 מיליארד שקלים.
בשילוב עם ירידה צפויה בהכנסות מדובר בתחזית גירעון של כ-114 מיליארד שקלים, שהם כ-67 מיליארד שקלים מעל המותר בחוק הנוכחי. הרציונל מאחורי קביעת תקרת גירעון בחוק הוא לאלץ את הממשלה להעלות מסים או לקצץ בהוצאותיה כשיש סטייה ברורה בין התחזית לתקציב המאושר.
עימות נוסף בין שר האוצר לאגף התקציבים
במשרד האוצר מציעים להטיל על הציבור שורה של גזירות כלכליות וקיצוצים בעשרות מיליארדי שקלים כדי לצמצם את הפער, אך גם שם מעריכים כי הממשלה תבחר לשנות את החוק ולממן חלק מהפער באמצעות הגדלה של תקרת הגירעון ושל החוב הלאומי, ולא באמצעות גזירות.
מלשכת סמוטריץ' נמסר: "אגף תקציבים טרם הציג לשר האוצר את הצעותיו בצורה מסודרת, ועד כה השר למד עליהן רק ממה שמודלף לתקשורת. בכל אופן, שר האוצר מתנגד נחרצות להעלאת מיסים שתפגע בציבור הישראלי פגיעה כלכלית קשה, ועלולה להביא למיתון. הציבור הישראלי מתמודד בגבורה עם המלחמה ומגלה עמידות ונחישות, אבל לא מגיע לו לקבל עכשיו גם מכות וגזירות כלכליות. תקציב 2024 יאופיין באחריות ובריסון, אך לא בפגיעה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. יותר מדי שנים שהכי קל להתעמר בשכבות הללו ולא לגעת בכל מיני קבוצות פריבילגיות. לא עוד. נקודה".
למרות השקפת עולם דומה בין השר לבכירי משרדו, ובייחוד מול אגף התקציבים הולכים ונפערים פערי עמדות משמעותיים בכמה נושאים. השר מתנגד לקיצוץ הסעיפים המגזריים בכספים הקואליציוניים, להטלת מסים מסוימים, כגון מס על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים ולהעלאת מס הכנסה או ביטול נקודות זיכוי. ייתכן שהשר יאשר את הצעת אגף התקציבים לבטל פטורים מסוימים ממס, אך השר דוחה את הרטוריקה של אגף התקציבים לפיה יש להטיל גזירות על הציבור תוך כדי מלחמה. בחודש שעבר אמר בראיון כי "לו הייתי מקשיב לאנשי המקצוע במשרד האוצר, תושבי הצפון היו צריכים לישון עכשיו על מזרנים במתנ"סים ובכיתות לימוד של בתי ספר תיכון, ומבוגרים בני 70 היו צריכים להתקלח במקלחת של אולם ספורט בבית ספר תיכון".
הכנסת תתבקש לאשר תקציב חדש
לפי החוק, ללא נקיטת פעולה מצד הכנסת, אמור לחול בתחילת שנת 2024 קיצוץ רוחבי עצום. במשרד האוצר כבר הודיעו כי יציעו למנוע זאת באמצעות הגשת תקציב מתוקן. ההליך יחל בטיוטה שיכין אגף התקציבים, עליה ידון עם שר האוצר. השר יגיש תכנית מעודכנת לממשלה, ולאחר האישור בממשלה, במשרד האוצר יגישו הצעת תקציב מעודכנת לכנסת. לאחר קריאה ראשונה, היא תעבור לדיון בוועדת הכספים, שם התקציב יאושר בהצבעה סעיף אחר סעיף, מה שיאפשר להחזיר אותו למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
לפי האמירות הפומביות עד כה, נראה שבמשרד האוצר יחתרו למקסימום של הטלת קיצוצים ומסים, וכמה שפחות הגדלה של החוב. שר האוצר והממשלה יתקשו להעביר צעדים לא פופולריים בציבור כעת וינסו למתן את חלקם תוך הגדלה נוספת של החוב. הנושא שזוכה הכי מעט תשומת לב, הוא הנושא שהעלה גפני בדיון – השקעות מדינה תומכות צמיחה, שיכולות לאפשר הימנעות מקיצוץ כעת, בעזרת הגדלות הכנסות המדינה בעתיד, כפירות להשקעה.
