משרד האוצר לא הכין תוכנית מגירה למקרה של התפרצות אינפלציה, עקב תחזית שהתפרצות כזו אינה צפויה – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפורסם היום (שני). מהדו"ח עולה שבניגוד לכלכלות מפותחות אחרות, משרד האוצר לא נקט צעדים להפחתת מחירים למעט הדלק והאנרגיה, לחיזוק הכנסה לאוכלוסיות פגיעות או להגדלת הכנסות המדינה.

עוד מציין המבקר שהעלאת הריבית של בנק ישראל שירתה את רווחי הבנקים, שהעלו את הריבית על הפיקדונות רק ב-60% בהשוואה לריבית על הלוואות. עם זאת הוא מזהיר שבטווח הארוך עלולה המערכת הבנקאית להיפגע מכך, אם תיפגע יכולת הלווים להחזיר חובות ולקחת הלוואות חדשות.

המבקר סקר בפרק ייעודי את היערכות משרד האוצר ובנק ישראל להתפרצות אינפלציונית וכן את תפקודם נוכח ההתפרצות. בשנת 2022 הגיעה האינפלציה השנתית בישראל ל-5.3%, כשהיעד שהוגדר על ידי הממשלה ב-2003 הוא 1%–3%. בתגובה לעליית האינפלציה, העלה בנק ישראל את הריבית מ-0.1% בתחילת 2022, עד ל-4.75% בנובמבר האחרון. רק לאחרונה נקט הבנק הפחתה של 0.25 נקודות האחוז בעקבות בלימת האינפלציה והנזקים הכלכליים של המלחמה.

משרד האוצר נמנע מפעולה

אחת מהמסקנות הבולטות בדו"ח היא חוסר ההיערכות וחוסר הפעולה של משרד האוצר. לפי המבקר, תחזיות האוצר לא צפו את האינפלציה, ולכן עובדי המשרד לא הכינו תוכנית מגירה למקרה שתופיע. היעדר התוכנית התבטא בחוסר פעולה בהשוואה לכלכלות מפותחות אחרות כנגד נזקי עליות המחירים. לדוגמה, האוצר לא נקט צעדים לחיזוק הכנסתן של אוכלוסיות פגיעות, חרף המלצות של ארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, ובניגוד לכלכלות מפותחות אחרות.

מחקר של הבנק המרכזי האירופי מצא ששימוש בכלים פיסקליים מגוונים יעיל בבלימת האינפלציה, בניגוד להסתמכות מלאה על העלאות הריבית. ואכן, כפי שמדגיש מבקר המדינה, מדינות מפותחות השתמשו במגוון כלים. הכלים שהדו"ח מציין הם צעדים להפחתת מחירי מפתח וחיזוק ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות. אנגלמן טוען כי על מנת לממן צעדים אלו, יש להגדיל את הכנסות המדינה. לעומת זאת, משרד האוצר הסתפק בפעולות שנועדו להפחית זמנית את מחירי הדלק והאנרגיה.

מיסוי בנקים וחברות אנרגיה על רווחים חריגים נעשה פופולרי בשנתיים האחרונות בדיוק מהסיבות הללו. בעוד עליות מחירי האנרגיה והריבית הביאו רווחי עתק לבנקים ולתאגידי האנרגיה, רוב הציבור, ובכללו חברות רבות, נאנקו תחת עליות המחירים והריבית. מיסוי רווחי היתר משמש למימון פעולות סיוע לנפגעי האינפלציה והתערבות לבלימתה.

הבנקים מרוויחים מעליית הריבית, בעלי הפיקדונות – פחות

הבנקים נהנו במיוחד מהעלאות הריבית, לאחר שרווחיהם נסקו עוד בעשור וחצי שקדמו להן. ראשית, בעוד העלאות הריבית התגלגלו בצורה מלאה לריבית שהבנקים גובים על הלוואות, היא הגיעה רק בצורה חלקית, בשיעור של 60% לפי הדו"ח, לריבית אותה הבנקים מעניקים על פיקדונות. נוסף על כך, בנק ישראל מזכה את הבנקים בריבית המוגדלת על יתרות העתק שצברו בעשור וחצי האחרונים; למעשה, בנק ישראל מסבסד בעזרת הקלדת כסף את רווחי הבנקים.

בתקופת ממשלת לפיד-בנט התבטאו חברי הכנסת שלמה קרעי ומשה גפני בעד חקיקה שתחייב את הבנקים להעלות את ריבית הפיקדונות בשיעור מסוים ביחס להעלאות ריבית בנק ישראל. עם כניסתם לממשלה, נראה שקולם נדם בנושא. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התנגד להתערבות הממשלה. הוא הסתפק, וממשיך להסתפק, בהפצרות בבנקים להגדיל את הריבית על הפיקדונות. בינתיים, לפי ניתוח מבקר המדינה, הפצרות אלו הספיקו ל-60% מהעלייה בריבית.

ביקורת נוספת בדו"ח מופנית להיעדר מנגנוני העדכון לתקציבי רכש ממשלתיים ותמיכות תקציביות ביחס לעליות המחירים. תקציבי הרכש לא עודכנו בהתאם למדד במשך יותר מעשור, החל מ-2009, בזמן שהמחירים עלו ב-19%. גם התמיכות התקציביות במוסדות שאינם מוסדות המדינה, כמו מוסדות חינוך, נשחקו בפועל עקב היעדר מנגנון הצמדה.