נכסי קריפטו "יציבים", כמו הטוקן USDT של חברת TETHER, מככבים בדו"חות טריים על פשיעה פיננסית. לפי דו"ח חדש של חברת צ'יינליסיס שפורסם ביום חמישי האחרון, 70% מהתשלומים הקשורים בפשע בעולם הקריפטו נעשו ב"מטבעות יציבים", שערכם אמור להיות צמוד לנכס פיננסי מקובל, בעיקר הדולר האמריקאי.
מטבעות יציבים אומנם לא שומרים על יציבותם תמיד, אך הם יציבים בהרבה מרוב מטבעות הקריפטו, לרבות המטבע המוביל ביטקוין, ולכן גם גורמי פשע החלו להעדיף אותם, בתור שיטה פשוטה להעברת דולרים ללא פיקוח, במקום להסתבך בסיכוני שער בשימוש במטבעות קריפטו אחרים. כך, ב-2023-2022 מצאה החברה העברות של כ-40 מיליארד דולר במטבעות יציבים, שסווגו בתור משויכות לפשיעה מסוגים שונים – הפרת סנקציות, מימון טרור, הונאות פיננסיות, תקיפות כופרה, סחר בסמים, סחר בבני אדם והתעללות בילדים. החברה מדווחת על ירידה בהיקפי השימוש הלא חוקי בקריפטו ב-2023, שתואמת את הירידה הכוללת של השימוש בקריפטו בשנה זו.
תופעה זו עשויה להפתיע, בשל הפופולריות הצומחת של שימוש ב-USDT על גבי רשת הבלוקצ'יין TRON – שתיהן מופעלות בריכוזיות ידועה, מה שמקל על נעילה וחסימת התכולה של ארנקי קריפטו חשודים.
רשימת ארנקי הקריפטו שתכולת ה-USDT שלהם הוקפאה מגיעה כמעט ל-1,000 חשבונות, ובהם קרוב למיליארד USDT. מצב זה משפיע על חברת TETHER בשני כיוונים מנוגדים. האחד, איתות לפושעים שהשימוש בUSDT- אינו כה מוגן מצעדי אכיפה כפי שסברו. השני, מדובר בכמיליארד USDT שאיש לעולם לא יבקש מ-TETHER לפדות בדולרים אמיתיים, ועשויים להיות רווח תאגידי בעבורה, לפחות חלקית.
200 אלף ישראלים מחזיקים בקריפטו, אך רשות המסים כמעט לא חוקרת אותם
הדו"ח השני הוא דו"ח של האו"ם מהשבוע שעבר, לגבי שימושן של כנופיות פשע מאורגן בקריפטו בשנה האחרונה בדרום מזרח אסיה. לפי הדו"ח, עסקי קזינו פיזיים ודיגיטליים מסייעים כבר שנים להלבין כספי פשע, אך השימוש בקריפטו העצים אותם למדרגות חדשות.
כ-340 מתקני קזינו חוקיים ובלתי חוקיים פיזיים פעלו בדרום מזרח אסיה ב-2022, אך רבים מהם הפכו לאתרי הימורים באינטרנט. לפי הדו"ח, השימוש בקריפטו מסייע לכבס מיליארדי דולרים של כספי פשע, לתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית, באמצעות ערבובם בכספים שלא מעורבים בפשע ועוברים דרך זירות למסחר בקריפטו. כך, כנופיות פשע מקומיות וסיניות פועלות בקמבודיה, מיאנמר, וייטנאם ותאילנד.
מי שחקר את הנושא לעומקו בשנים האחרונות הוא עיתונאי בלומברג זיק פוקס. הוא החל להשיב להודעת SMS שהגיעה אליו "בטעות" והפכה להתכתבות רומנטית, כשהאישה לכאורה בצד השני של הקו מנסה לשכנע אותו לקנות קריפטו מסוג USDT ולהשקיע אותו בזירת מסחר מסתורית בקריפטו, עם הבטחה לרווחים גדולים ומהירים.
התחקיר של פוקס חשף שמי שעומד מאחורי ההתכתבויות הם לא סתם רמאים, אלא קורבנות לסחר בבני אדם, שנחטפים לעבודה במתחמי כליאה. המתחמים היו מלונות הסמוכים למרכזי קזינו פיזיים, שבהם הקורבנות נדרשו להונות קורבנות במדינות אחרות באמצעות רכישת קריפטו ושליחתו לסוחרים. דגם הונאה דיגיטלי זה התפתח בעקבות מגפת הקורונה, שגרמה ל"ייבוש" משמעותי של הביקורים הפיזיים בקזינו\ והפיכת נדל"ן רב באזורי הקזינו לפנוי לשימוש חדש.
פוקס פרסם ספר שלם בנושא הונאות הקריפטו בשם Number Go Up, ובו עדויות על מפגשיו עם ראשי חברת TETHER, מקים זירת FTX, סם בנקמן פריד ועד למתחמי הלבנות ההון וההונאות בכפייה בדרום מזרח אסיה.
בחברת TETHER הודיעו לאחרונה על שיתוף פעולה מוגבר עם רשויות החוק, שמתבטא בהקפאת תכולת USDT בארנקי קריפטו לפי דרישת רשויות החוק, בעיקר מארצות הברית. עד היום החברה לא פרסמה מעולם פירוט של הנכסים הדולריים שאמורים לגבות כל USDT, והיא אף אינה מאפשרת פדיון דולרי למחזיקי USDT, אלא למספר קטן וסודי של לקוחות גדולים בלבד.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר לגבי רשות המסים מזכיר שכ-200 אלף ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים, אבל הרשות ערכה רק 15 חקירות בנושא זה בשלוש שנים. הרשות תופסת עבריינים בקריפטו, בעיקר בנושא העלמת הכנסות והונאות בעקבות תלונות, אך לא הייתה מעורבת בשום חקירה גדולה בנושא, שנוגע גם לארגוני פשיעה מאורגנת בישראל.
פרט לפרשת משה חוגג, שחשוד בהונאת משקיעים וגניבה באמתלה של השקעה במטבעות קריפטו, מרבית הפשיעה הקשורה בקריפטו בישראל נוגעת לסכומים נמוכים יחסית, של אלפי שקלים עד מיליוני שקלים בודדים.
