מאי גולן, השרה לשוויון חברתי, החליטה להיכנס בסערה למשרדה החדש ופיטרה את מנכ"ל המשרד מאיר בינג. לדבריה, המהלך נובע ממדיניותה לקדם נשים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי, אך גם מכך ש"גילתה לתדהמתה" כי המנכ"ל היוצא וגורמים נוספים במשרד מעלימים עין מזליגת כסף לגורמי פשיעה כחלק ממדיניות "שמירה על השקט".

גולן הנדהמת מתפרצת לדלת פתוחה. סכנת זליגת הכסף מתוכניות הקידום לחברה הערבית לארגוני פשיעה מוכרת לכל הגורמים המעורבים בנושא. הפעם האחרונה שעלה הנושא לכותרות הייתה סביב החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקפיא את הכסף המיועד לרשויות המקומיות (שמאז כבר הופשר אבל קוצץ בתקציב 2024 המתוקן), אבל העיסוק בזה התחיל קודם. תוכנית 'תקדום', הממשיכה את תוכנית החומש הקודמת לחברה הערבית, נבנתה כדי להתמודד עם בעיה זו. מנגנוני פיקוח כבר הוקמו, גם בתגובה לחששותיו של סמוטריץ', וגם לפני כן.

אם השרה החדשה מחפשת מומחה לנושא, היא יכולה למצוא אחד בקלות: המנכ"ל המפוטר מאיר בינג. בריאיון ל'דבר' לפני כשנה הוא תיאר את המורכבות בעבודה עם רשויות מקומיות שעלולות להיות נתונות להשפעת ארגוני פשע, ותיאר דרכים להתמודד עם הבעיה, באמצעות פיקוח ולפעמים אפילו באמצעות עקיפת הרשויות.

בינג, שמינתה מירב כהן כשהייתה השרה במשרד בממשלת בנט-לפיד, מודע היטב למורכבות, אבל פעל בצורה עניינית ומקצועית לקידום תוכנית תקדום. זו הסיבה שהוא נשאר בתפקידו גם תחת השר עמיחי שיקלי מהליכוד, שהתריע מפני סכנות דומות.

כפי שציין בינג במכתב תשובה להאשמות השרה, הטענה שלה היא "השערה בלבד, שאינה מגובה בחוות דעת מקצועית". בפועל, משרדי הממשלה מודעים למורכבות ומפקחים מקרוב על התקציב. גם אם נדרשים תיקונים, יש לא מעט הצעות ואפשרויות על השולחן, שכבר נכתבו בדו"ח שחיבר מנכ"ל משרד הפנים לשעבר יאיר הירש, וחלקן יושמו.

מי שרוצה להבין את כוונותיה של השרה גולן, צריך להתבונן בהחלטה נוספת שקיבלה השבוע, ובאמירה שמסתתרת בשולי דבריה.

ההחלטה היא עצירת הוועדה המתמדת לתוכנית 550. תפקידה של ועדה זו הוא לבקר ולעקוב אחרי תקציבי התוכנית בכל משרדי הממשלה. אי-כינוסה ימנע את אישור התקציב השנתי של התוכנית ואת העברתו, ולפיכך גם את ההקצאות למשרדים עצמם הקשורים לתקציבי משרד האוצר לתוכנית. עצירה זו היא קיצוץ סמוי יותר ונוסף על הקיצוץ המוצהר של 15% בתקציבי החלטות הממשלה. גם אם וכאשר תחודש פעילות הוועדה, הזמן האבוד יוביל למיצוי נמוך יותר של התקציב.

האמירה שכדאי להתעכב עליה היא טענתה שהמשרד עצם עין לזליגת הכסף "כחלק מ'שמירה על שקט'". כאן מייבאת גולן ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ביחס לחמאס או לרשות הפלסטינית, לתוך סוגיה פנים-ישראלית – השקעת מדינת ישראל בתושביה שלה. לרוע המזל, נראה שהיא רואה רווח פוליטי בניסיון לצייר השקעה בתשתיות, כיתות לימוד, ומלגות כתשלום פרוטקשן.

הטראגי פה הוא שמעבר לפוליטיקה הרדודה, תוכנית תקדום, ותוכנית החומש שהקדימה אותה, הן אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שהובילו ממשלות ישראל בשנים האחרונות. התוכנית זכתה לשבחים מצד כל המעורבים בה, והחלה שינוי עמוק במערכת היחסים בין ערביי ישראל למדינת ישראל. הפעילות של גולן, יחד עם הקיצוץ העמוק בתוכנית בתקציב 2024, עלולים להביא מהלך זה אל סופו.