הווה עגום ועתיד מדכדך; שיעורי הצמיחה בכלכלות הגדולות בעולם חושפים תמונה פסימית של הכלכלה העולמית. ב-2023 סבלו יפן, גרמניה, בריטניה, קנדה, צרפת ואיטליה, מצמיחה מזדחלת במקרה הטוב ומקיפאון או הצטמצמות במקרה הרע.

התחזיות ל-2024 לא מבשרות שיפור משמעותי. על רקע שיעורי ריבית גבוהים, עימותים צבאיים ומתחים גאו-פוליטיים, ו"תגובת שרשרת" להאטה במדינות מסוימות, קשה למצוא סיבות לאופטימיות. היוצאות מן הכלל המפתיעות הן ארצות הברית ורוסיה, שבניגוד לתחזיות חוו צמיחה בריאה ב-2023, צמיחה שלפי התחזיות תימשך גם ב-2024.

אירופה: צנע וחוב

"בלימת החוב" בולמת את צמיחת גרמניה

ביצועיה של הכלכלה הגרמנית היו הגרועים ביותר מבין הכלכלות המפותחות הגדולות. היא היחידה שסיימה את 2023 עם צמיחה שלילית, 0.3%. קרן המטבע חוזה שהצמיחה תעלה ב-2024 רק ל-0.5%.

הכלכלה הגרמנית מתמודדת עם בעיות מרובות. נראה שהיא הולכת ומאבדת את מעמדה כמעצמת ייצור, כשהתחרות ממזרח אירופה, מהמזרח הרחוק ולאחרונה גם מארצות הברית הולכת ומתחזקת. מדיניות הצנע התקציבי סופגת ביקורת נוכח הביקושים הנמוכים. גרמניה גם מובילה את מדיניות הצנע באיחוד האירופי, שבהקשר של גוש האירו גם כוללת הטייה לריבית גבוהה בשל העדפת יעד האינפלציה על פני הפעילות הכלכלית, והגבלת התמיכה של הבנק המרכזי בגיוס חוב ציבורי.

קנצלר גרמניה אולף שולץ. מוביל מדיניות צנע כבר מ-2018 (צילום: Jonas Walzberg/dpa)

לפי ה'פייננשל טיימס', חברות גרמניות הודיעו ב-2023 על השקעות בארצות הברית של יותר מ-15 מיליארד דולרים, סכום כמעט כפול מב-2022. אחת הסיבות היא חקיקת הדגל של ביידן, שכוללת תמיכות נרחבות לתעשייה ירוקה.

הצנע היה מדיניות הדגל של קנצלר גרמניה אולף שולץ עוד מתקופתו כשר האוצר בממשלת אנגלה מרקל (2018-2021). שולץ המשיך את הקו שבא לידי ביטוי ב'בלימת החוב' (Debt brake), חוק שהוכנס לחוקה הגרמנית ב-2016, ומגביל את הגירעון המבני ל-0.35% מהתוצר. הגירעון המבני הוא החלק בגירעון שאינו נובע מתנודות זמניות בכלכלה. בסוף ינואר פרסמה מועצת הכלכלנים הגרמנית, גוף מקצועי המייעץ לממשלה, מסמך שתוקף את קשיחותו של חוק 'בלימת החוב', שלשיטתם מגבילה את יכולת הממשלה לבצע השקעות ארוכות טווח הנחוצות לכלכלה.

כלכלת גוש האירו קפאה בסוף 2023

הצרות בגוש האירו לא נגמרות בגרמניה. צרפת ואיטליה, שתי הכלכלות הגדולות באיחוד האירופי ובגוש האירו מלבד גרמניה, צמחו בפחות מאחוז ב-2023, והתחזית היא שיצמחו בפחות מאחוז גם ב-2024.

איטליה וספרד דווקא הציגו שיפור ברבעון האחרון של 2023, אבל הוא יותר ממקוזז על ידי ההאטה בגרמניה וצרפת הגדולות יותר. כלכלת גוש האירו כולה, המורכבת מ-20 מתוך 27 חברות האיחוד האירופי, קפאה ברבעון האחרון (0% צמיחה) של 2023.

באיחוד האירופי יש במובנים רבים כלכלה אחת. הסחר בתוכו חופשי כבר עשורים, ולכן המדינות החברות בו סוחרות בעיקר בינן לבין עצמן. המשמעות היא שהאטה כלכלית במדינות דומיננטיות מורגשת בביקוש ובמסחר ברחבי היבשת.

נוסף על כך, האיחוד האירופי מגדיר כללים פיסקליים המגבילים את ההוצאה הממשלתית. כללים אלו מקשים על מדינות לצאת ממיתון, מכיוון שההגבלות מוטלות ביחס ביחס לגודל הכלכלה: הגירעון השנתי המקסימלי המותר הוא 3% מהתוצר והחוב הציבורי הנצבר המותר הוא 60% מהתוצר. לכן כשהכלכלה מאטה או מצטמקת נפגעת היכולת של המדינה להשקיע, מה שמחמיר את המחסור בביקוש.

הפגנה נגד מדיניות הצנע בבריסל, מושב האיחוד האירופי, דצמבר 2023 (צילום: BELGA PHOTO HATIM KAGHAT)

מדינות באירופה מתקשות לעמוד ביעד החוב, שכן הצמצום הפיסקלי פוגע בצמיחה. ממוצע היחס בין החוב לתוצר במדינות האיחוד גדול מ-90%. לאחרונה הוסכם על מתווה חזרה ליחס של 60% המטיל כללים נוקשים יותר על מדינות החורגות ממנו. גרמניה מובילה את קו הנוקשות הפיסקלית ביבשת.

הריבית הגבוהה בגוש האירו, אותה מוביל הבנק המרכזי במטרה להיאבק באינפלציה, ככל הנראה תקשה גם על ההתאוששות. בצירוף הדברים, התחזית העגומה של קרן המטבע ומוסדות אחרים כלפי גוש האירו לא מפתיעה.

בבריטניה התוצר לנפש ירד

כל המדדים מצביעים על דשדוש בכלכלה הבריטית. הצמיחה זוחלת כבר תקופה ארוכה וברבעון האחרון של 2023 נעשתה שלילית, האינפלציה נבלמת אבל בקצב איטי בהרבה לעומת גוש האירו וארצות הברית, והחוב הציבורי תופח. התוצר לנפש הצטמצם בכל הרבעונים ב-2023 והסתכם בירידה של 0.7% במהלך השנה כולה.

גם בהשוואה למספרים הלא מעודדים מיתר אירופה, אלו ביצועים גרועים. המגמה החלה כבר מ-2021, כשהכלכלה בממלכה מציגה את ההתאוששות האיטית ביותר מהקורונה מבין הכלכלות המפותחות הגדולות.

מזרח אסיה: מיתון והאטה

יפן יורדת בכל מרכיבי הביקוש

בשבוע שעבר התברר שהכלכלה היפנית במיתון כבר חצי שנה. עם פרסום נתוני הרבעון האחרון של 2023 על ידי משרד הקבינט היפני, התבדו ההערכות שצפו צמיחה קטנה, והתברר שהכלכלה הצטמצמה ב-0.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022.

גם ברבעון השלישי ירדה הצמיחה בארץ השמש העולה. נתוני הרבעון השלישי עודכנו מטה, והתברר כי התוצר ירד ב-3.3% לעומת 2022. ירידות נרשמו בכל מרכיבי הביקוש: בצריכה, בהשקעות הפרטיות ובהוצאות ממשלה. קרן המטבע הבינלאומית צופה שיפן תצמח בפחות מאחוז ב-2024, כלומר שתימשך המגמה ארוכת השנים של צמיחה איטית.

סין צומחת, אבל הרבה פחות

הצמיחה הסינית עדיין גבוהה למדי, אבל היא במגמת ירידה.

בשני העשורים שבין 1991 ל-2010 צמחה הכלכלה הסינית בכ-10.5% בשנה בממוצע. בין 2011 ל-2019, טרם פרוץ מגפת הקורונה, הייתה צמיחה של 7.3% בשנה בממוצע. ב-2020 וב-2022 ירד קצב הצמיחה לראשונה לפחות מ-5%, לראשונה מאז 1990, אך ניתן היה לייחס זאת להשפעות הקורונה. לפי קרן המטבע, ב-2024 קצב הצמיחה הסיני שוב יירד מתחת לרף ה-5%, והפעם לא ניתן לייחס זאת לקורונה.

ההאטה מוסברת על ידי משבר בענף הנדל"ן בסין והאטה בקצב הגדילה של הביקוש לייצוא הסיני, שהיא תוצאה מתבקשת של ההאטה בכלכלות הגדולות שתוארה כאן. אלא שבמובנים רבים ההאטה צפויה. יש גבול ליכולת של כלכלה לגדול באופן מעריכי. ובכל זאת, קרן המטבע צופה צמיחה של יותר מ-4% ב-2024, מספר נמוך רק במונחים סינים.

בנייה במחוז ג'יאנגסו שבמזרח סין. שוק הנדל"ן הסיני במשבר (Photo by CFOTO/Sipa USA)

רוב הכלכלנים בסין מעריכים שהכלכלה תמשיך בקצב צמיחה של לפחות 5%. אפשר לפקפק בהם, אבל גם בנוגע ל-2023 תחזית קרן המטבע הייתה נמוכה בהשוואה לצמיחה בפועל. סיבה אפשרית היא שהביקוש המקומי בסין נעשה לגורם משמעותי. הסינים כבר לא תלויים בייצוא כמו בעבר.

בכל אופן, ההאטה בקצב הצמיחה הסיני רק מוסיפה סיבות להיות פסימיים בנוגע לכלכלה העולמית בשנה הבאה. ההאטה הכללית והפסימיות מדבקות. האטה במדינה אחת פוגעת ברמת הביקוש לייצוא במדינה אחרת וכך נוצרת תגובת שרשרת. הבנקים המרכזיים צפויים להוריד את שיעורי הריבית בשנה הבאה אך בצורה איטית ומבוקרת, כלומר הריבית תישאר גבוהה. שינוי האקלים שהולך ומחמיר צפוי להזיק יותר ויותר לכלכלה, וגם הקונפליקטים באוקראינה ובמזרח התיכון לא רק שמזיקים לכלכלה אלא גם מחריפים את אי הוודאות ולכן מקשים על השקעות. אפשר לקוות ש-2024 תפתיע לטובה אבל בינתיים לא ברור על מה לבסס את התקווה הזו.