הדו"ח החדש של הביטוח הלאומי צייר תמונה מדאיגה לגבי התרוקנות הקרנות הצפויה בשנת 2036, במקום ב-2044. ד"ר מיכל קורא, מומחית למימון מערכות לביטחון סוציאלי באוניברסיטת חיפה, מסבירה בראיון ל'דבר' שהמצב מדאיג, אבל לא אבוד. לדבריה, בעיית חוסר היציבות בביטוח הלאומי ידועה כבר שנים, ללא קשר לתאריך קריסה זה או אחר, ונגרמת מסירובו של משרד האוצר לטפל בה. הפתרון שהיא מציעה הוא להעלות את דמי הביטוח הלאומי, שדווקא ירדו בעשורים האחרונות, בעיקר אלו שנגבים מהמעסיקים.

מה גרם להתכווצות של קרנות הביטוח הלאומי?
"בטווח הקרוב, בחמש השנים האחרונות היה רצף משברים, כמו הקורונה והמלחמה, שהגדילו את ההוצאה על קצבאות ללא התאמה בצד ההכנסות. אבל המשברים הללו הסלימו מגמה רחבה יותר של הרבה מאוד שנים, שבה זרם התקבולים לאורך זמן מתפתח לאט יותר מזרם ההוצאות."

אבל יש שנים שבהן הביטוח הלאומי מסיים בעודף.
"בשונה מהתקציב השוטף של הממשלה, שבו בודקים כמה הכנסנו במיסים באותה שנה וכמה הוצאנו, בתוכניות ביטוחיות מסתכלים על התפתחות ההוצאה בעתיד, לפי הנחות שונות. אלו נקראים חישובים אקטואריים. אנחנו מניחים הנחות לגבי שיעורי התעסוקה, קצב ההזדקנות, סוג המשפחות שיש לנו, והן מאפשרות לבצע תחשיב. זה לא מדויק, אבל זו תחזית שבמידה מסוימת מראה איך ייראו ההכנסות וההוצאות בעוד כמה שנים."

ומה יצר את הפער בטווח הארוך בין ההוצאות להכנסות?
"עומק המשבר טמון בהחלטות ממשלתיות שהתקבלו החל מאמצע שנות ה-80, והפחיתו את דמי הביטוח הלאומי. בתקופה שלנו, כל העולם יודע שהאוכלוסייה חיה יותר שנים וצריך לעשות התאמות כלפי מעלה, ולחסוך יותר כדי שיהיה לנו מספיק בגיל פרישה לקצבאות זקנה, למשל.

"בעוד שברוב מדינות OECD רואים עליה בדמי הביטוח, אצלנו המדינה דווקא הורידה אותם לאורך השנים. היא הפחיתה אותם בעשרות אחוזים, בעיקר עבור המעסיקים, והטילה עליות קלות על העובדים, אבל לא במידה שיכולה לאזן את הקופה."

הכנסות מהפרשות מעסיקים לדמי ביטוח במדינות ה-OECD באחוזי תוצר (מתוך מחקרה של ד"ר מיכל קורא)

"הבעיה היא לא תאריך ההתרוקנות, אלא שהמדינה מייצרת מצב של מצוקה"

מי נהנה מהפחתת התשלום?
"מעסיקים שילמו בעבר את עלויות הבריאות של העובדים, "מס מקביל", שבוטל לחלוטין, וגם שיעור דמי הביטוח שמעסיקים משלמים ירדו גם הם. ההחלטות האלה הסיטו את המוסד לביטוח לאומי מאפיק מאוזן, ואפילו אפיק של צבירה, לאפיק שבו קרנות הביטוח הלאומי מתרוקנות לאט לאט."

שיעורי הפרשה לביטוח לאומי מתוך שכר (מתוך מחקרה של ד"ר מיכל קורא)

13 שנה הן מספיק זמן כדי לתקן?
"ההיצמדות לתאריכים, אם זה 2044 או 2036, היא לא משמעותית בעיניי. זה נתון טכני. למדינות רבות יש עתודות שמספיקות לכמה חודשים בלבד, ואלו לא מדינות קיקיוניות. בצרפת, למשל, העתודה הכספית היא של פחות משנה, וזה לא מסכן את האמונה של הצרפתים שהם יקבלו קצבאות זקנה. ואצלם הקצבאות נדיבות בהרבה מקצבת הזקנה הישראלית.

"הבעיה היא לא תאריך ההתרוקנות, אלא שהמדינה מייצרת מצב של מצוקה, ולא נותנת לאזרחים ביטחון סביר שהקרן תישמר מאוזנת. נכון להיום, אין שום הגדרה בחוק למצב מאוזן, ואין מאמצים מצד הממשלה לקבוע כללים שישמרו על הביטוח הלאומי בעתיד."

אם קרן מסוימת בביטוח הלאומי התרוקנה, המבוטחים ממשיכים לקבל אותו סכום?
"הזכאות לקצבאות לא קשורה לקרן, אלא לחוק שקובע את זה. יש כבר קרנות שהתרוקנו – קרן ביטוח האבטלה, למשל. כל עוד המדינה לא מחליטה לשנות את החוק באופן יסודי, אז מי שעומד בקריטריונים זכאים לאותה קצבה, בלי קשר למצב הקרן, כי הזכאות היא מכוח חוק. גם ביטוח אבטלה ממשיך להיות משולם כשהקרן ריקה. זו זכות חברתית, כך שחלק מהכסף מגיע ממשרד האוצר, וחלק מגיע מעתודות של ענפים אחרים."

"קרן פנסיה נותנת תחושת ביטחון, אבל הכסף מושקע בשוק ההון ויש בו משברים"

ד"ר קורא סבורה שדיון שטחי במצב הקרנות של הביטוח הלאומי עלול לעורר פאניקה, במקום לראות את היתרונות שלו ולדרוש מהממשלה לחזק אותו. "לא כדאי להפחיד אנשים שברגע שהעתודה נגמרת, אין קצבאות", היא אומרת, "זו אמירה דמגוגית, והיא נובעת מאי הבנה של ההבדלים בין ביטוח סוציאלי חברתי לבין ביטוח פרטי. מה שמעוגן בחוק נהנה ממערך הגנות עבה יותר לעומת ביטוח פרטי."

למה לא לסמוך על ביטוח פרטי?
"אפשר לממן את הקצבאות בשתי שיטות, ויש גם דרכי ביניים. אנשים נוטים לחשוב שאם יש להם ביטוח פרטי כמו קרן פנסיה, הם ישקיעו כספים וזה יעמוד לרשותם בעתיד. זה נקרא 'מימון מלא', קרן שבכל רגע הנכסים שלה שווים להתחייבויות שלה. זה נותן תחושת ביטחון, אבל זה לא אמיתי, כי הכסף מושקע בשוק ההון ויש בו משברים. בכל העולם נחתכה הפנסיה ב-2008 בעשרות אחוזים. מי שפרש באותה שנה נפגע באופן דרמטי. זו לא ההגדרה שלי לאפיק בטוח.

ואם המדינה מייצרת קרן במימון מלא?
"גם כשקרנות לא מושקעות בשוק הפרטי, נניח כשהמדינה מייצרת קרן במימון מלא, זה לא מבטיח שיהיה די כסף. לאורך ההיסטוריה היו מצבים ששחקו את הערך כמו אינפלציה. הקרן הגרמנית, שהיא הקרן הראשונה בהיסטוריה, נמחקה פעמיים: פעם אחת אחרי מלחמת העולם הראשונה, ועוד פעם אחרי מלחמת העולם השנייה. השיטה של מימון מלא נראית לכאורה בטוחה, אבל גם היא מועדת לכשלים."

מה השיטה האחרת?
"מדינות רבות עברו לשיטה שנקראת 'מימון שוטף', ולא במקרה. זה הסכם בין דורי, שבו הדור שעובד מממן את הדור שפרש. יש מי שטוען שזו מתכונת של הונאת פירמידה, בייחוד בימין האמריקאי. גם בשיטה הזו יש בעיות, אבל היא קיימת מאמצע שנות ה-30, לאורך כמה וכמה דורות בלי כשל. אני מעריכה שהיא בטוחה יותר מהרבה ביטוחים פרטיים."

מה דעתך על המאבק שניהל מנכ"ל הביטוח הלאומי הקודם, מאיר שפיגלר, להעביר את השליטה בקרנות ממשרד האוצר לביטוח הלאומי?
"לדעתי זו לא הבעייה. מטרת המאבק לא באמת הייתה להשתלט על הכספים, אלא לזעוק את זעקת הביטוח הלאומי כשהאוצר מתעלם מזה ולא מטפל בבעיה. שפיגלר רצה להפעיל לחץ על האוצר כדי להביא לאיזון הקרן בטווח הארוך, מה שבינתיים לא קרה.

"החלופה היא להשקיע את הקרן של הביטוח הלאומי בשוק ההון במקום באגרות חוב ממשלתיות. זה פתרון שכרגע האוצר מתנגד לו, אבל הוא כן עשה מהלך דומה לקרנות הפנסיה – ביטול אגרות החוב המיועדות. הביטוח הלאומי נשאר במסלול הממשלתי, בתשואה יחסית סבירה, יותר ממה שאפשר לקבל בשוק ההון באפיקים בסיכון דומה."

"צריך להעלות את דמי הביטוח הלאומי, ואפשר לקזז אותה בהורדת מיסים אחרים"

ד"ר קורא אומרת שהפתרון לשחיקה הוא הגדלת דמי הביטוח הלאומי, אבל היא מדגישה שהמשמעות לא חייבת להיות שהציבור ישלם יותר מיסים, למשל דרך הורדה מקבילה של מיסים אחרים.

"אפשר לא להגדיל את נטל המס הכולל על האזרחים בכלל, אבל להחליט שמשלמים יותר לביטוח הלאומי ופחות לקופת האוצר, ולקזז את העלייה באמצעות הורדת מיסים אחרים על האזרחים. זו בדיוק המגמה ההפוכה למדיניות הנוכחית של האוצר, שמוריד את דמי הביטוח הלאומי."

ואם באוצר לא ירצו להוריד מיסים? בתקציב הנוכחי, הוחלט דווקא להעלות את מס הבריאות ואת המע"מ.
"האפשרות השנייה היא כן להגדיל את נטל המס הכללי, בדגש על העלאת דמי הביטוח הלאומי שהמעסיקים משלמים. מעסיקים בארץ משלמים כיום את שיעורי הביטוח הלאומי מהנמוכים ביותר במדינות המפותחות."

מה יקרה אם הסוגיה לא תטופל?
"מאוד לא כדאי להזניח את הביטוח הלאומי. צריך לשים לב לחיוניות שלו בתקופת הקורונה. הייתי מתעקשת, כציבור, להעלות את דמי הביטוח ולוודא שהמערכת תתאזן בעתיד. לא כדאי להגיע למצב שבו אין ברירה אלא לקצץ בזכויות."