ימים ספורים לפני הפיגוע הקטלני במוסקבה, רוסיה סיימה מערכת בחירות. לאחר שלושה ימי הצבעה, בשני בערב יצאה ההודעה שהנשיא המכהן ולדימיר פוטין יישאר בשלטון כשש שנים נוספות. גם ביחס לבחירות ברוסיה, שידועות כלא דמוקרטיות, שיעור התמיכה שנטען כי פוטין זכה לו היה מפוקפק במיוחד – 87% מקולות המצביעים.

"מספרים כל כך מנותקים מהמציאות לא יהיו גורם שהקרמלין יוכל להישען עליו", אומר ל'דבר' דימה טרשאנין, העורך הפוליטי של אתר החדשות הרוסי 'מדיאזונה'. בראיון, שנערך לפני הפיגוע, טראשנין הטיל ספק בכך שהנרטיב הרשמי יעמוד במבחן הזמן והאירועים: "המספר 87% יצליח לחיות לכל היותר עד המשבר הבא, ומשברים בתקופה הזאת קורים כל חצי שנה. אחרי שיהיה משבר, אף אחד בסביבת פוטין לא יוכל יותר להסתמך עליו כמקור ללגיטימציה שלטונית".

דימה טרשאנין. "כל מערכות הבחירות ברוסיה היו בלתי הוגנות, אבל הפעם קרה דבר חדש לחלוטין" (צילום: אלבום פרטי)

עוד ב-2018, עם סיום מערכת הבחירות, תסכול עמוק שטף את טרשאנין, ועוד אלפי עיתונאים ופעילים מתנגדי משטר כמוהו. היה נדמה להם שרע יותר לא יכול להיות. אך תוך שש שנים הם גילו שטעו. עם פרוץ המלחמה באוקראינה, אתר החדשות שבו הוא עובד הוצא הלכה למעשה מחוץ לחוק, וכל חברי המערכת ברחו מהמדינה מחשש למאסר פוליטי. טראשנין, שעסק בחשיפת זיופים במערכת הבחירות הנוכחית ובבחירות קודמות, מספר על עליית מדרגה בחוסר האמינות של הבחירות.

"כל מערכות הבחירות ברוסיה היו בלתי הוגנות. ב-2018 נבלני (פעיל האופוזיציה הבולט ביותר ברוסיה, שמת או נרצח בכלא הרוסי לפני כחודש, ד.ט.) לא הורשה להשתתף, לא היה אף מועמד רציני שלא מטעם השלטון, ופוטין זכה ב-76% מהקולות. אבל הפעם קרה דבר חדש לחלוטין".

המנגנון: "מספרים מדומיינים שמישהו רושם על דף"

מה השתנה לעומת 2018?
"הזיופים ב-2018 נשענו על כך שבסופו של דבר הקלפיות יפתחו ופתקי ההצבעה ייספרו. עשו מניפולציות על הליך הבחירות, גם בערים הגדולות אבל במיוחד באזורי הספר. למרות שכבר החלו לכופף את התקשורת העצמאית, ברוסיה עוד עבדו אז עשרות ארגונים ועיתונים אופוזיציונרים. ביחד עם אלפי משקיפים, הצלחנו לחשוף מערך זיוף כלל ארצי חסר תקדים, שהתבצע על ידי הוספת פתקים לקלפיות, אוטובוסים שהסיעו מצביעים עם פתקים ביד, מערך הפצת טפסים מזויפים ושלל שיטות נוספות. עלינו בתחקירים על דמויות חשודות שפתחו ארגזי בחירות ושפכו לשם פתקים, על ארגזי קלפיות שנעלמו.
"הפעם אי אפשר לקרוא למה שהיה אפילו זיוף. פשוט לא הייתה ספירת קולות. בהוראת ראשי המחוזות ופקידים ממוסקבה, מזכירי הקלפי קיבלו 'יעדים מספריים'. המזכירים הזינו אותם בתוך טפסי הספירות. אנשים באו להצביע, אבל כמעט כל אחד ממזכירי הקלפיות, בכמעט 100,000 קלפיות שפוזרו ברחבי המדינה והשטחים הכבושים באוקראינה, שלחו למוסקבה מספרים שהוכתבו להם".

מוקדי הצבעה ברחבי רוסיה מוצגים במטה ועדת הבחירות המרכזית. "ראשי המחוזות מקבלים הוראות ממוסקבה, ויכולים להביא לפיטורי רכזי ועדות הקלפיות" (צילום:  REUTERS/Shamil Zhumatov)

המעקב אחר מערכת הבחירות השנה היה מאתגר ביותר, ונשען על פחות מ-100 משקיפים עצמאיים. טרישאנין וצוותו השלימו את התמונה על בסיס ההכרות שלהם עם מערכת הבחירות ודפוסי הסיקור בעבר.

"אין דרך לדעת בדיוק איך הזיוף עובד הפעם. אנחנו משערים שזה מתחיל אצל ראשי המחוזות, שהם הממונים על הבחירות בתחומם. לכול אחד מהם יש אגף שאחראי על ניהול העניינים הפוליטיים, שמקבל הוראות ממוסקבה. הם אלו שמתקשרים למוקדי הבחירות ומנחים את מזכירי הוועדות והקלפיות כיצד לפעול.
"חוץ מזה, רכזי ועדות הקלפיות מקבלים את משכורתם מהמחוזות, ולכן כפופים להחלטות וההוראות של המושלים. רבים מהם מורים, רופאים או עובדים בתעשיות ממשלתיות, שראשי המחוזות יכולים להביא לפיטוריהם. זה נכון גם לגבי הרבה מהבוחרים, שלוחצים עליהם, בשלל שיטות, לצאת להצביע".

מדובר בשיטה חדשה?
"לא חדשה, אלא פיתוח שנבנה במשך מספר שנים. אתן דוגמא: בבחירות לפרלמנט (גוסדומה) ב-2021, עקבנו אחרי בחירות במספר מחוזות בקווקז. במקומות שבהם היו לנו משקיפים ראינו ששיעור ההצבעה עמד על 20% לכל היותר. במחוז השכן, שבו לא היו לנו משקיפים, דיווחו על 90% הגעה לקלפיות.
"מאז, המשקיף המדווח נכנס לכלא. לפני מספר ימים פורסמו אחוזי ההצבעה באותו מחוז – 90%. אלו מספרים מדומיינים שמישהו רושם על דף, בלי שום קשר למציאות ובלי שאף גורם ימנע מהם לעשות את זה".

אם הבחירות מכורות לחלוטין, למה להאריך אותן לשלושה ימים? זה בוודאי מגדיל את העלות ומקשה על הניהול.
"זה אולי יקר ומסובך יותר, אבל זה נותן לשלטון שלושה ימים להפעיל לחץ על תושבים לצאת ולהצביע. יום שישי הוא יום עבודה ברוסיה, אז שולפים אנשים ישירות ממקום העבודה ישר לקלפיות. לא צריך לשכנע, לא להתקשר לאף אחד או לארגן התכנסויות, מנהל או ראש ועד אוסף את כולם ושולח לקלפי. ובאמת ראינו שבשישי הצביעו כ-35 מיליון מצביעים, שהם כ-39% מהבוחרים, הרבה יותר מאשר בשבת ובראשון. האיסוף במקומות העבודה מאפשר למנהלים לתת בקלות הוראות לאלו שתלויים בהם – לוודא שהם הגיעו לקלפי, עשו סלפי ושלחו תמונה של טופס ההצבעה עם סימן 'וי' ליד שמו של פוטין".

המניעים: "מנדט לקדם את הרחבת המלחמה"

זה מרגיש כמו הרבה התעסקות עבור משהו שהתוצאה הסופית שלו ידועה מראש.
"הלגיטימציה המשפטית חשובה לפוטין. מנקודת מבטה של החוקה, ב-7 במאי 2024, יום ההשבעה של הנשיא, תוכרז כהונתו הראשונה של פוטין. זאת למרות שבפועל הוא יתחיל את שנתו ה-25 בשלטון. הסיבה לכך היא שהחוקה החדשה, שנכנסה לתוקף לפני שלוש שנים, איפסה את החוקתיות של המערכת השלטונית וקבעה מחדש את תנאי ההיבחרות.
"החוקה הישנה הגבילה את שלטונו של פוטין. הוא ניסה למתוח אותה לכל כיוון אפשרי, עד שהבין שאין ברירה מלשנות אותה. נכון להיום, אם להיצמד ללשון החוק, פוטין יכול לכהן עוד 12 שנה. אם הוא יהיה בחיים בגיל 83, הם יצטרכו להמציא את החוק מחדש".

כדי להצדיק חריגה מהחוקה, היה מספיק לטעון שהמדינה במצב חירום בגלל המלחמה, שעכשיו לא הזמן לבחירות.
"מדוע שלטון סמכותני כמו זה של רוסיה צריך בכלל סבב של לגיטימציה – זו שאלה מתחום הפילוסופיה. פוטין רואה חשיבות רבה בכך שהשלטון שלו לא יהיה רק מטעם עצמו – אלא מטעם העם. הוא שואף להציג את עצמו כמבטא את רצונם של הרוסים. הבחירות, או ההצגה של הבחירות, ובעיקר התוצאות, מאפשרות לו להגיד: תראו את המספרים – העם איתי!

"אני חושב שנכון להתייחס למספר המצביעים המוחלט, לא רק לאחוזים. ב-2018 תמכו בפוטין 56 מיליון אנשים. הפעם זה 76 מיליון! 20 מיליון תומכים חדשים שפוטין צבר לכאורה לאורך שש שנים של משבר קורונה שהביא למוות המוני, ומלחמה שהביאה למותם ופציעתם של מאות אלפים. אם מציגים את המציאות כך, אפשר לספר שלמרות שחייהם של רוב אזרחי רוסיה הורע באופן אובייקטיבי, אווירת האחדות והאמונה במנהיג נמצאת בשיאה".

חיילים רוסים בעיר דונייצק, שרוסיה כבשה במלחמה עם אוקראינה. "התומכים הנלהבים במלחמה הם מיעוט" (צילום: REUTERS/אלכסנדר ארמוצ'נקו)

הניתוח של טרשאנין מתכתב היטב עם דבריו של פוטין עצמו במסיבת העיתונאים שארגן לעצמו בתחילת השבוע, ביום שבו הוכרז הניצחון. לאחד הכתבים שהביע תמיהה על אחוזי ההצבעה הגבוהים, ענה ללא היסוס או בלבול: "האזרח הפשוט הגיע לקלפי כי הוא הרגיש בליבו שהמדינה זקוקה לו בזמנים האלו – ושהוא, האזרח הפשוט, מבין שעתיד המדינה תלוי בו, ועל כן חובה עליו להתייצב ולחזק את השלטון".

"במציאות, למרות המספרים, החברה רחוקה מאוד מתמונה כזו של אחדות" מסביר טרשאנין, "זה לא נכון יהיה להגיד שהחברה הרוסית נהייתה אנטי-מלחמתית, אבל תחושות המיאוס מהמלחמה מורגשות בקרב לא מעט רוסים. תומכים נלהבים למלחמה הם מיעוט – אבל דרך הצגת תוצאות הבחירות פוטין בעצם אומר דבר מאוד פשוט – 87% מהרוסים נותנים לי את המנדט להמשיך לקדם כל מה שהוא מוצא לנכון – עוד גיוס. הרחבת המלחמה, העברת רוב המשאבים למלחמה וכו'.
"הסנטימנט שהוא מבקש להדגיש הוא: "זו לא בחירה שלי! העם הרוסי רוצה את זה, ומאפשר לי להגשים את הרצון שלו דרכי'. זה עובד גם הפוך: אם המלחמה תיכשל, האשם בכך יהיה העם, ולכן אין שום צורך להגיע לפשרות מול המערב או אוקראינה".

אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר נרשמו במחוזות שנכבשו באוקראינה, מדוע לשלטון חשוב להראות הישגים דווקא שם?
"רוסיה הצהירה שבמחוזות שלה בשטחים הכבושים באוקראינה יש 4.5 מיליון מצביעים, שכולם יצאו להצביע. זאת למרות שרוסיה הנפיקה פחות מ-2 מיליון תעודות זהות למקומיים. כלומר, כל מצביע שני הומצא, או שמדובר באדם שברח מהאזור הכבוש ומישהו הצביע בשמו. אחוזי ההצבעה בהם מפעימים – בין 90% ל-95%. הצלחנו להראות בתחקיר שמדובר במספרים מוקלדים שחושבו במחשבון.

"זו לא תופעה חדשה. בקרב חוקרים פוליטיים היא זכתה לכינוי 'מספרים צ'צ'נים' – על שם החבל שנודע בנאמנות המוחלטת שלו לקרמלין מאז המלחמה שם בסוף שנות ה90 שהעלתה לשלטון את חמולת קדירוב הנאמנה לקרמלין. שלטון הבובות שהושלט במחוזות הכבושים צריך לעבוד קשה מאוד בלהראות שהנאמנות שלו למוסקבה היא בלתי מעורערת, כי כל גילוי אופוזציוני יכול להתפרש כניסיון להתקוממות".

קלפי במקייבקה שבדונייצק. "בשטחים הכבושים באוקראינה כל מצביע שני הומצא, או שמדובר באדם שברח ומישהו הצביע בשמו" (צילום: (AP Photo)

הקמפיין: "מפגש 'אנושי' עם נוכחים שנבחרו בקפידה"

אם מחליטים על המספרים מראש, למה 87%? יש משמעות מיוחדת למספר הזה?
"המספר המאוד גדול הזה, שנכתב בתוך מחשב, לא היה מקרי. סביבתו של פוטין ומושלי המחוזות השונים ברוסיה הציבו לעצמם מטרה לשבור את שיאי האהדה לנשיא. זה נדרש במיוחד אחרי גיוס של כחצי מיליון אנשי מילואים, ולאחר הניסיון להפיכה צבאית שהוביל יבגני פריגוז'ין, מפקד מיליציית וגנר.
"הבחירות הן הזדמנות עבור הרבה אנשים להראות שעבדו קשה מאוד כדי לספק עבור פוטין את המספרים הגבוהים האלו – בתקווה שהוא, בתורו, יגמול להם בעת הצורך. זו דאגה דחופה מאוד באזורים העניים יותר ברוסיה, שנפגעו כלכלית בעקבות המלחמה".

הציבור מאמין למספרים האלו?
"בהרבה מקומות ברוסיה שומעים שתוצאות הבחירות תלושות לחלוטין מהמציאות. זה ממש לא רק בקרב ליברלים וספקנים ידועים. גם תומכיו של פוטין, או אנשים רגילים שנמנעים מנקיטת עמדה פוליטית ברורה לגבי המצב (ורוב האזרחים הם כאלו), מרימים גבה. אי אפשר להאמין לכאלו מספרים, לא משנה איך תסובב אותם. לכן אני חושב שהסביבה של פוטין טמנה לעצמה מלכודת – לא יהיה אפשר להישען על מספרים כאלו כמקור ללגיטימציה שלטונית".

לאחר תקופה שפוטין נעלם כמעט מעיניי מהציבור, בקורונה ובמלחמה, הוא פתאום הופיע בקמפיין אינטנסיבי. אפשר ללמוד מזה משהו?
"פוטין דיבר הרבה מאוד על המלחמה. הגיע לבסיסים צבאיים ולמפעלים לייצור מטוסים וטנקים, הצטלם ליד פסלים צבאיים ממלחמת העולם השנייה. בתגובה, סקרי דעת קהל הראו שהציבור לא מתרגש מזה. אנשים מתעסקים הרבה יותר בהישרדות – המצב הכלכלי הירוד והאינפלציה. לכן המטה שלו פנה בחודשיים האחרונים לכיוון 'האנושי' – להגיע למפעל לשיחה עם עובדים, לבוא לבית ספר, לחנות, לספר בדיחות. דברים שהוא מאוד טוב בהם ולא קרו מאז הקורונה.
"כל הנוכחים במפגשים האלו נבחרים בקפידה – ולא רק כדי שישאלו את פוטין את השאלות הנכונות, אלא כי הוא מתעסק הרבה מאוד בביטחונו האישי. גם זו תופעה חדשה. יש לו פחד אמיתי שיתנקשו בו, פחד שאינו מנותק מהמציאות, בטח אחרי ניסיון הפוטש של פריגוז'ין. מאז תחילת המלחמה באוקראינה הוא צבר לעצמו אויבים חדשים שלא היו לו בעבר – בעיקר פטריוטים קיצוניים שרואים בו אדם פשרן ומתון מדי".

פוטין משוחח עם עובדי מפעל במחוז סברדלובסק. "סקרים הראו שאנשים מתעסקים יותר במצב הכלכלי מאשר במלחמה" (צילום: Kremlin Pool Photo via AP)

במסיבת העיתונאים שבה הוכרז הניצחון, הכתב האמריקאי היחיד שנכח בחדר שאל את פוטין אם הוא חושב שהבחירות ברוסיה יכולות להיקרא דמוקרטיות, במיוחד כאשר חודש לפניהן הפעיל האופוזציונרי אלכסיי נבלני מצא את מותו בכלא. "כל מוות הוא עצוב, גם לאלו שנמצאים במאסר, אבל אלו הם החיים ואין משהו שאפשר לעשות עם זה" אמר פוטין, כשחיוך קר על פניו, "אנשים מתים בכלא גם בארה"ב. והיום מערכת שלמה שם מפעילה את כל המוסדות המשפטיים שיש לה נגד מועמד, זו דמוקרטיה? – זו בושה".

פוטין לא נקב בשמו של ה"מועמד", אבל היה ברור שהתכוון לדונלד טראמפ, ולנסיונות המשפטיים למנוע ממנו להתמודד על נשיאות ארצות הברית. טראמפ עצמו הזכיר את פוטין בחיוב מספר פעמים בשבועות האחרונים, והצהיר שאם ייבחר, ישנה את הגישה הקשוחה של ארה"ב כלפי רוסיה.

"פוטין הוא דיקטטור אמיתי", אומר טראשנין, "אם הוא מקשיב היום למישהו, אלו רק האנשים שבמעגליו הקרובים ביותר שאומרים לו מה שהוא רוצה לשמוע, בין אם מפחד או מנאמנות. מעכשיו יש להניח שהדיכוי הפוליטי הפנימי רק יעמיק, והמלחמה תחריף. היום הוא כבר מאיים באופן ישיר בפצצה גרעינית ואף אחד לא עושה לו דבר. אין לו מעצורים. הוא ישלוט כל עוד יהיה חי, אלא אם השלטון ייפול".