שר התקשורת שלמה קרעי הודיע חגיגית בשבוע שעבר שימנע מדואר ישראל להגביר את סגירת הסניפים. בדיקת 'דבר' מצאה שתוקף ההחלטה זמני, כך שבעת ההפרטה כל ההטבה תבוטל.

כותרת הודעתו של קרעי הייתה "שוק חופשי ותחרותי עם הפנים לאזרח", והוא כתב: "מתקדמים בהפרטת החברה אך מונעים פגיעה בחלשים ביותר. הרישיון החדש מאזן בין צורכי החברה לקראת ההפרטה לבין השמירה על האינטרס הציבורי שנפגע בעת האחרונה. כבר אמרתי בעבר וכך אמשיך לאורך כל הדרך: הפרטה איננה תירוץ לפגיעה בציבור. ההפך הוא הנכון. לא אאפשר להמשיך לדרדר את השירות לציבור רק כדי להביא הישגים כספיים מדומים לקראת ההפרטה".

סגירת הסניפים המאסיבית של דואר ישראל החלה לפני כהונת קרעי במשרד התקשורת, אך הוא זה שחתם על תיקון הרישיון של הדואר, שהלבין אותה בדיעבד ואף אפשר להגדיל את המגמה בצמצום דרסטי של דרישות הסף לפתיחת סניפים.

כעת, לאחר תלונות רבות של תושבים ושל ראשי רשויות בפריפריה על פגיעה בשירות, חתם השר ביום רביעי האחרון על תיקון נוסף לרישיון. בתיקון נקבע שחברת הדואר לא תורשה לסגור נקודות שירות ללא הודעה מראש למנכ"לית המשרד, ותחויב לעמוד ברף מחמיר של תנאי שירות, בדגש על הפריפריה. כמו כן, נקבע כי אם תיסגר יחידת דואר, תחויב החברה לספק לציבור שירות חלופי מייד עם סגירת היחידה, עד לפתיחת יחידת דואר חלופית. אם בחברה ירצו לסגור נקודת שירות ביישובים שדירוג הלמ"ס שלהם 5-1, יחול עליה קריטריון נדיב יותר לחובת פריסת סניפים: המרחק האווירי בין 90% מבתי האב לבין יחידת הדואר שהיא משרתת יעמוד על 2 במקום 3 ק"מ ביישובים של 10,000 תושבים ומעלה, ו-4 במקום 6 ק"מ ביישובים של 3,000 עד 10,000 תושבים.

אלא שבניגוד לדברי השר על הפרטה ואי-פגיעה בציבור, הדואר לא יחויב לפתוח סניפים שסגר, גם אם לפי הקריטריון החדש אמורים לכאורה לפעול יותר סניפים. כל ההגבלות על סגירה יחולו רק עד השלמת ההפרטה ויתבטלו אחריה, כך שהשר הוא זה שמייצר הטבה זמנית, שהיא רק פגיעה כספית מדומה, שחלילה לא תפגע בתמורת ההפרטה באמצעות שיפור השירות לציבור לטווח ארוך.

מדובר בדפוס פעולה דומה למאבקו הקודם, הניסיון להדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין שפסל בג"ץ. אילו יצאה הדחה זו לפועל, גם היא הייתה נשארת בתוקף אך ורק עד ההפרטה, שכן אז יוכל הרוכש למנות יו"ר כרצונו. מה שיישאר בתוקף לאורך זמן הוא ההקלות שהעניק השר לדואר ישראל ברישיון החדש לפני התיקון הנוכחי, הכוללות פגיעה ברמת השירות לציבור. שירותי הדואר עצמם ושירותי בנק הדואר התייקרו בכ-45% בממוצע בשניים האחרונות, לאחר שמשרד התקשורת הסיר כמעט לחלוטין את הפיקוח עליהם.