פסיקת בג"ץ קובעת שהחל ממחר (שני) אסור למדינה לתקצב כ-64 אלף תלמידי ישיבות שדחו את שירותם הצבאי, אך טרם הגיעו לגיל הפטור. זאת, לאחר כישלונה של הממשלה בהסדרת נושא גיוס חרדים, ולאור העובדה שכרגע לא נראה שמתגבש פתרון למשבר.
מה קבע צו הביניים של בג"ץ בנושא הגיוס?
צו הביניים שנתן בג"ץ בשבוע שעבר אוסר על העברת תמיכות עבור תלמידי ישיבות בגילאי 18-26 שלא קיבלו פטור משירות בצה"ל, או שלא התגייסו מאז 1 ביולי 2023. לפי הפסיקה, אין מקור סמכות חוקי לפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות, מכיוון שההסדר שנקבע בחוק שירות ביטחון פקע ב-1 ביולי האחרון, והחלטת הממשלה שקבעה שתלמידי הישיבות לא יתגייסו תפקע בסוף מרץ השנה, ועד למתן הצו לא אושרה כל חקיקה אחרת בנושא. לפיכך קבעו שופטי בג"ץ שהתמיכה הכספית של הממשלה בישיבות עבור תלמידים שאמורים להתגייס לצה"ל, אינה חוקית ותבוטל מידיית.
מהו "גיל הפטור"?
גיל הפטור הוא הגיל שעד אליו נדרש תלמיד ישיבה ללמוד בישיבה מוכרת כדי לקבל פטור משירות צבאי על רקע "תורתו אומנותו". תלמיד הישיבה נדרש לחתום בכל שנה על דחיית השירות לצה"ל, עד להגעתו לגיל הפטור שכיום עומד על 26. בתקופת הלימודים, שבה תלמיד ישיבה דוחה את שירותו, אסור לו לעבוד והוא מקבל קצבה מהמדינה. חוק טל, שהיה תקף מ-2002 עד 2012, קבע את גיל הפטור על 23, בין היתר במטרה לאפשר לצעירים לחרדים לצאת מהישיבות ולעבוד. עם פקיעתו, חזר גיל הפטור
מה גובה הקצבה לתלמיד ישיבה?
הישיבה מקבלת קצבה עבור כל תלמיד שמשתייך אליה, שנועדה לכלכל אותו. בשנת 2022 עמדה הקצבה לתלמיד על 385 שקלים בחודש. מי שלומד בכולל (ישיבה פתוחה) ולא התגורר בישיבה, היה זכאי לקצבה חודשית של 765 שקלים. עבור תלמידי ישיבה נשואים (אברכים) קיבלה הישיבה 693 שקלים. בשנת 2023 העלתה המדינה את הקצבאות בכ-40%, והן עומדות לפי הערכה על 539 שקלים בחודש לתלמיד ישיבה, 1,071 שקלים בחודש לתלמיד בכולל ו-970 שקלים בחודש לאברך.
עד כמה הישיבות ייפגעו מהפסקת הקצבאות?
לפי פסיקת בג"ץ, פג תוקף החוק שמאפשר תקצוב ישיבות בהתאם לסעיף גיל הפטור, ולכן ייפסק התקצוב שכולל בתוכו את הקצבאות לאברכים שדחיית השירות שלהם פקעה ולא קיבלו פטור מגיוס, או לאברכים שהגיעו לגיל הגיוס ולא קיבלו דחיית שירות. לפי מחקר שערכה קרן ברל כצנלסון, התקצוב לישיבות מהמדינה מהווה כ-28% מתקציב הישיבות בממוצע. שאר התקציב מגיע מתרומות, תשלומי הורים ותמיכות נקודתיות. הישיבות הן לא הומוגניות, ולפי המחקר ישנן כ-250 ישיבות הנשענות בעיקר על התמיכה מהמדינה בשל אופי התלמידים שבהן, כך שרוב תקציבן נמצא בסכנת קיצוץ.
היכן עומדת חקיקת חוק גיוס חדש?
למעשה אין חוק כרגע, לאחר שפקע תוקפו של סעיף ג'1 בחוק שירות ביטחון, המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות עד לגיל פטור.
טיוטת החלטת הממשלה שהודלפה לפני חג הפורים הציעה הארכה של גיל הפטור לתלמידי ישיבות עד גיל 35. בהחלטת הממשלה נאמר כי יופחת המימון הממשלתי לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס השנתיים, וכי היקף ההפחתה ייקבע ביחס לשיעור אי העמידה ביעדים. הצעה מאוחרת יותר שפורסמה אינה כוללת העלאה של גיל הפטור מגיוס, בניגוד לנוסח הקודם, לפיו גיל הפטור יעלה מ-26 ל-35. מצוינת בה אפשרות להקמת גדוד חרדי חדש לקראת מחזור גיוס אוגוסט 2024.
במתווה החוק עוד לא פורסמה הגדרה מחודשת ל"תורתו אומנותו", אך פורסם כי צפוי פטור לכל מי שעומדים בהגדרה, שעל פי הערכות מתייחסת ל-45 שעות לימודים בישיבה בשבוע. לתלמידי ישיבות שאינם עומדים בהגדרה תינתן אפשרות לשרת בצבא או במסגרת התנדבותית אזרחית כמו מגן דוד אדום, משטרה ועוד. המתווה קיבל הכרה של רבנים בכירים בציבור החרדי הליטאי ובציבור הספרדי.
השר בני גנץ ושר הביטחון יואב גלנט טענו שיש לייצר מתווה שבו כלל בוגרי החינוך החרדי מתגייסים, למעט מכסה של תלמידי ישיבות שנמצאות תחת פיקוח. עמדה זו לא זכתה להתייחסות של ראש הממשלה נתניהו. נושא נוסף שלא הוסכם, ושהביא בעבר לנפילת ממשלות, הוא נושא הסנקציות כלפי מי שעובר על החוק ולא מתגייס.
בנוסף, החוק שבמחלוקת מתייחס לסוגיית אורך השירות בסדיר ובמילואים למשרתים, בעקבות המלחמה.
מה השלב הבא?
בסוף חודש אפריל המדינה תידרש להגיש לבג"ץ תצהיר בנושא, שיוכל לכלול גם טיוטה של חוק גיוס שיסכימו עליו כלל חברי הממשלה. במהלך חודש מאי יתכנס בג"ץ בהרכב מורחב של 9 שופטים לדון בעתירות בנושא מימוש צו הביניים הנוכחי שנתן. עד 1 ביולי תחויב המדינה לחוקק חוק בנושא. אם הדבר לא יקרה, צו הביניים שנתן בג"ץ יכול להפוך לצו מוחלט – ולפסיקה בעלת תוקף חוקי, שתחייב גם אכיפה בנושא.
