ועדת הכספים אשרה היום (שלישי) את הפרטת חברת דואר ישראל בתום הדיון השלישי בנושא. הוועדה הצביעה על אישור מתווה ההפרטה של רשות החברות, הכולל ויתור על חוב של 500 מיליון שקלים של החברה למדינה, וכן על צו האינטרסים של המדינה בחברה לאחר ההפרטה וצו דומה הנוגע לבנק הדואר.
במהלך הדיון אמר יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) ש"אלי מתקשרים כל הזמן שצריך להעביר את ההפרטה מהר". בפועל, הדיון בנוסחים לאישור החל באיחור ניכר, והישיבה התחדשה לאחר הפסקה בחברה קיוו לאישור כבר בישיבה הקודמת, לפני פסח, אך לא התרחשה בה הצבעה.
יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין, הדגיש את דחיפות ההצבעה ואמר כי "בשבוע הבא אמורות להיות הגשות הצעות המחיר ובחירת הזוכה. יש תקופה של בה הרוכש צריך להביא כל מיני אישורים, רשות התחרות שר התקשורת, מימון פיננסי ויש מועד שנקבע מראש להעברת המניות והעברת התשלום".
במהלך הדיון הביעו כמה חברי כנסת מורת רוח מפריסת סניפים נמוכה בפריפריה, בעיקר ביישובים הערביים וכן מסעיף הרשיון שמקטין את חובת הפריסה ביישובים המדורגים 1-5 מבחינה כלכלית חברתית לאחר ההפרטה. היו"ר גפני הודה ש"אצלי בבית הכנסת בשכונה צועקים עלי, למה סגרו את סניף הדואר?".
יו"ר ועד העובדים, שמעון פרג'ון, ביקש מהועדה לאשר את מתווה ההפרטה. לדבריו, "אנחנו בפרשת דרכים הן לגבי השירות והן לגבי העובדים. דואר ישראל נמצא בתוך הליך שאם הוא לא מסתיים, רק הבוקר התבשרנו על מפעל שנסגר ומאות עובדים הולכים הבייתה. זה יכול לקרות גם בדואר ישראל. אנחנו בתוך תהליך שהוא פתרון לשני הצדדים – בעיקר לשירות. אנחנו רוצים להמשיך לעשות את זה הכי טוב מכולם ולכן אני מבקש, יש תהליך שנמצא כאן עכשיו בידיים שלכם, לאשר אותו כדי שנוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית בעבור כולם".
עו"ד שלומית ארליך, היועצת המשפטית של הוועדה, ביקשה להתעכב על ניסוח מדוייק של סעיפים רבים בצווי האינטרסים לגבי סמכויות המדינה לגבי החברה לאחר הפרטה. לדבריה, "כשאנחנו מאשרים את החוק הזה, אז יסתכלו עליו כתקדים גם במקרים הבאים".
בדואר מקווים למימון דחוף מהרוכשים הפרטיים
דואר ישראל היא חברה בקשיים כלכליים מהותיים, בעיקר בשל דעיכה מהירה של כמויות משלוחי הדואר, שהוא תחום פעילותה העיקרי והגורם העיקרי במבנה העלויות שלה. בעשור האחרון הפעילה המדינה כמה תכניות הבראה, שכללו הקצאה של מיליארדי שקלים מהמדינה, בעיקר לטובת מימון פרישת עובדים, וסגירה של מאות סניפים.
התמיכה של העובדים בהפרטה, נעוצה בסירוב של משרד האוצר להמשיך לממן את פעילות החברה, בתקווה שתחת בעלות פרטית החברה תוכל להתייעל בהוצאות, דרך שילוב הדואר בפעילות קמעונאית של הרוכשים והן בזכות השקעות במיכון והתייעלות בתחום הדואר עצמו.
ברשות החברות בחרו שלא לדרוש מהרוכשים למלא את קופת החברה לצורך השקעות, ואף קבעו הקלה דרמטית אחרת, בה המדינה תוותר על חוב של 500 מיליון שקלים שחייבת לה דואר לישראל, שנועד לפירעון בשנים הקרובות. למרות הקלות אלו, מרבית המתעניינים ברכישת הדואר כבר ויתרו על ההתמודדות, או נוטים לכך, למעט קבוצת "דלק – רמי לוי" וקבוצת "מלגם – שליסל".
"מהלך בלתי הפיך שיפגע באוכלוסיות החלשות"
מי שביקר את מהלך ההפרטה הוא משה אשכנזי, מנכ"ל עמותת התחדשות ציונית ואחדות. לדבריו, "במקום לשאת בהפסדים המינוריים הולכים לפתרון הקל של הפרטה. זה מעשה שלא ייעשה. מוסיפים חטא לפשע על ידי מכירת בנק חברתי שמשרת האוכלוסיות המוחלשות חברתית וגיאוגרפית. מכירת הבנק לגורמים פרטיים, לאנשי הון וממון, לבעלי רשתות שיווק, תחנות דלק וחברות תעופה – דבר שלא ייעשה. איך מדינה שמסבסדת במיליארדים את הבריאות הרווחה והחינוך, לא יכולה למצוא 170-180 מיליון שקל בשנה כדי לסבסד את הגוף הזה, שמשרת את האוכלוסיות החלשות ביותר?".
עו"ד יפעת סולל ממכון זולת, התנגדה לפסילת דפוס בארי בהתמודדות על רכישת הדואר ולמכירה של בנק הדואר. לדבריה, "גם באנגליה, כשהפריטו את הדואר, הפרידו את בנק הדואר והפכו אותו לחברה ממשלתית נפרדת ושמרו עליו בבעלות ציבורית נפרדת בגלל החשיבות שלו".
יובל יעקובי, נציג רשות החברות בדיון השיב ואמר כי "חברת הדואר לא יכלה להמשיך במתכונת חברה ממשלתית, הציבור עצמו נפגע. היא כל כמה שנים נכנסת לחדלות פירעון ונכנסת לחילוץ מהאוצר והשירות הולך ופוחת. אחת ממטרות ההפרטה זה שירות טוב ויציב שיידע לצעוד קדימה, גם בנק הדואר שצריך השקעה במערכות מידע. אי אפשר לקיים אותם במתכונת החברה הממשלתית הקיימת לדעת כולם".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) תמך בעמדתו, אך הסביר כי "השירות הפך לגרוע מאוד בשנים האחרונות. הגענו למצב שהוא בדיעבד, נכשלנו במאבק מול המערכת שרצתה כל הזמן להפריט את זה. הבחירה שלנו היום היא בין גרוע לגרוע יותר. לתת אותו לגוף פרטי זה גרוע. אני מסכים. לצערנו הרב אנחנו בין שהדואר יוריד מרמת השירות וייכנס עוד יותר לבעיות, לבין גורם פרטי שהוא פחות גרוע".
