ועדת הכספים של הכנסת לא אישרה את מתווה הפרטת הדואר גם היום (שלישי), מה שצפוי לשבש את תוכניות רשות החברות להביא לסיום ההליך התחרותי לרכישת דואר ישראל עד סוף החודש.
אף כי יו"ר ועד העובדים, המנכ"ל והיו"ר של דואר ישראל ביקשו לקדם את ההפרטה במהירות, אמר יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה): "אם זה דחוף, למה שלחתם את זה רק ב-26 במרץ? לא נאשר צווים בלי לעבור סעיף סעיף".
יצוין, כי הגשת מתווה ההפרטה הינה באחריות רשות החברות, ולא באחריות דואר ישראל.
"למעלה מ-1,000 עובדים נאלצו ללכת הביתה"
ועדת הכספים דנה היום בשנית במתווה הפרטת הדואר, מבלי לדון בפרטי הסעיפים ובצווי האינטרסים של המדינה בחברת הדואר ובבנק הדואר לאחר ההפרטה.
לאחר שגפני אמר שתידרש ישיבה שלישית, מה שיפגע בקצב ההפרטה אליו חותרת רשות החברות, דיבר יו"ר ועד העובדים, שמעון פרג'ון, והביע תמיכה בהפרטה. הוא ביקש לא לדחות את התהליך.
לדבריו, "אם אין כסף אין שירות. מכיוון שאין מי שישלם עליו, אנחנו נאלצים לצמצם אותו. נאלצנו לעשות תוכניות התייעלות בגלל המצב. הדואר מפסיד כסף. היום הוועד בעד הפרטה. איך זה קרה? ב-2022 הוציא יו"ר הדירקטוריון ההודעה שאין כסף למשכורות. אנחנו סיימנו את תוכנית ההתייעלות בהסכם קיבוצי. רתמנו הגנה גם על העובדים וגם על השירות, כי זו הליבה שלנו. אני מבקש מהיו"ר לא לדחות את התהליך יותר, כי נגיע למקום שבו המחיר יהיה יקר יותר ואני מבקש שלא להגיע לשם".
גם ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) התלונן על הפנייה המאוחרת לוועדה. "היה מצופה שגם היועצים וכל הנוגעים בדבר יערבו יותר את ועדת הכספים, ולא להגיע כשהמעשה עשוי", אמר.
ביחס למתווה ההפרטה, הכולל ויתור מצד המדינה על ההחזר הלוואה לדואר של 500 מיליון שקל, אמר רביבו: "אני לא מבין מה המדינה מקבלת בחזרה כתוצאה מההפרטה, בוודאי ביחס לוויתור המדובר".
יו"ר החברה, מישאל וקנין, הסביר על מצבו הקשה של הדואר: "לפני שנתיים לא היה כסף למשכורות. אנחנו רתמנו עם המנכ"ל החדש את ארגון העובדים, את המדינה וגם את הוועדה הזו. אתם אישרתם את תוכנית ההבראה של הדואר. החברה עלתה על דרך המלך במחיר כבד – למעלה מ-1,000 עובדים נאלצו ללכת הביתה. אם החברה הזו תישאר ממשלתית ותהיה כפופה להסכמי שכר שיו"ר ההסתדרות חותם עם שר האוצר, נגיע לפה בעוד שנה ותידרשו להזרים לה עוד כסף, ועוד פיטורי עובדים ועוד פיצויי פיטורים".
מנכ"ל הדואר דוד לרון צעק על חברי הכנסת: "1,000 עובדים כבר הלכו הביתה. 4,000 נוספים הם על הידיים שלכם שלא יילכו הביתה".
וקנין הוסיף: "כדי להשתפר חייבים להפוך לחברה פרטית. לא יהיה מי שישקיע במכונות ובאוטומציה ולא יהיה מי שיבטיח את השירות לציבור. יש חמישה גופים שנמצאים בחדרי המידע שיכולים להגיש הצעות. ב-30 באפריל הם אמורים להגיש חוזה חתום לרשות החברות, זה חוזה הרכישה. אף משקיע לא יחתום לפני שהוא יודע שוועדת הכספים מאשרת את מתווה ההפרטה ואת צו האינטרסים. כל עיכוב הוא פגיעה בחברה, בעובדים ובלקוחות".
ל'דבר' נודע, כי למעשה מתוך 11 מתעניינים ו-9 רוכשים פוטנציאליים שנכנסו לחדרי המידע, רק שתי קבוצות נוטות להגיש הצעה – קבוצת מלגם-ליימן שליסל, וקבוצת דלק-רמי לוי.
"יש זקן או זקנה שיכולה ללכת בחום או בקור שלושה ק"מ?"
כמו בדיון הראשון, גם הדיון היום עסק ברובו ברמת השירות בסניפי הדואר לאחר ההפרטה. היו"ר גפני התקשה להאמין שיש מנגנון יעיל שימנע סגירת סניפים נוספת אחרי ההפרטה. היועץ לרשות החברות וראש אגף התקציבים לשעבר, גל הרשקוביץ', אמר ש"עצם העברת הבעלות לא גורעת ולא משנה את כל הרגולציה הקיימת שמוטלת על חברת הדואר הממשלתית".
הרשקוביץ' לא דייק. לפי דברי סמנכ"ל משרד התקשורת הממונה על הדואר אורן לביאן בדיון, "ההפרטה משנה רק מגבלות על מכירת נכסים ופריסת יחידות דואר".
במילים אחרות, המגבלות הנוספות שהטיל שר התקשורת שלמה קרעי על סגירת סניפים בפריפריה יפוגו עם ההפרטה, והכדאיות הכלכלית בדואר הולכת יד ביד עם פגיעה בשירות. הרפורמה מתירה לדואר לא רק לצמצם באופן דרמטי את מספר הסניפים והיקף השירות המוצע לציבור, אלא גם לבצע ייקור משמעותי של שירותי הדואר לציבור.
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין (רע"מ) אמרה שגם הקריטריונים המיטיבים בפריפריה, אינם רלוונטיים לחלק מהיישובים הערביים: "יש יישובים שאין בהם תחבורה ציבורית. חלק לא יכולים להשתמש באמצעים טכנולוגיים. יש זקן או זקנה שיכולה ללכת בחום או בקור שלושה ק"מ?".
גל הרשקוביץ' הסביר כי "בעולם של תחרות אין לך זכות קיום כלכלית אם אתה לא נותן שירות, כי אז תאבד לקוחות ואז תפסיד". ח'טיב יאסין השיבה: "זה לא עניין של לאבד או לקבל לקוחות. יש לקוחות שאין להם ברירה אחרת. לא תאבד אותם".
ברשות החברות לא הגיבו לפניית 'דבר' בנושא מועד הפנייה לוועדת הכספים.
