דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"א בניסן תשפ"ד 29.04.24
23.5°תל אביב
  • 18.1°ירושלים
  • 23.5°תל אביב
  • 20.7°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 21.5°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 18.7°צפת
  • 23.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

פרשנות / הפרטת הדואר: הזדמנות עסקית או מלכודת? תלוי אם שואלים את השר קרעי או את רשות החברות

החלטת המדינה, שלפיה שירותי הדואר נדרשים לעבוד על בסיס כלכלי, יצרה מלכוד: הטבת שירותי הדואר ברישיון תפגע בהפרטה, דרך פגיעה בסיכויי החברה המופרטת להיות רווחית, ואילו מתן הקלות לחברה מגדיל את ערכה הכלכלי לרוכשים – אבל פוגע ברמת השירות לציבור

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

לפי רשות החברות, דואר ישראל היא חברה נהדרת, העומדת לפני הפרטה כהזדמנות כדאית למגזר העסקי. לפי שר התקשורת שלמה קרעי, דואר ישראל היא חברה כושלת ניהולית, שירותית ועסקית, שיוצרת מצגי שווא של רווחיות, שנסמכים בכלל על נגיד בנק ישראל שהעלה את הריבית, שגם בנק הדואר נהנה ממנה.

לא רק שהדברים עלולים לפגוע בהליך המכירה, אלא שיש בהם אינטרסים סותרים. מצד אחד, מטרת המדיניות, שמושפעת חזק ממשרד האוצר, היא להיפטר מדואר ישראל, ועדיף תמורת כמה שיותר כסף. המהלך לא נועד לשפר את שירותי הדואר, אלא לנתק את חברת הדואר מתקציב המדינה, ולהפסיק לממן תוכניות חירום להצלת דואר ישראל מדי כמה שנים, שעולות לקופה הציבורית מיליארדי שקלים.

מצד שני, משרד התקשורת הוא זה שאמון על שירותי הדואר לציבור, ואמור לדאוג לציבור, ולא לאינטרסים של הרוכשים. באופן חריג, גם השר הקודם יועז הנדל וגם השר הנוכחי שלמה קרעי מיישרים קו לחלוטין עם עמדת האוצר, שלפיה הדבר החיוני ביותר לדואר הוא להפריט אותו.

לכן, כשקרעי חתם על הרישיון החדש של החברה, תוך מתן אפשרות לצמצום השירות הפרונטלי וסגירה מאסיבית של סניפים, הוא קידם את האינטרסים של רוכשי הדואר, שיקנו חברה עם חובות נמוכים בהרבה מחובות החברה עד השנה.

לאחר מכן, קרעי נסוג מעט, והוציא שימוע שמונע מהחברה לסגור סניפים בלי אישור שלו. באופן תמוה, הצעת השימוע היא שהכלל הזה יהיה בתוקף רק עד ההפרטה. כלומר, בתחילת 2024, המועד הצפוי של ההפרטה, הרוכשים יהיו חופשיים לסגור סניפים לפי מה שכתוב ברישיון החדש, תוך ביטול הביקורת של השר. ההיגיון האפשרי של המהלך הוא שההטבה שהשר מציע לבצע עלולה לפגוע בערך החברה המופרטת, ולכן מועד ההפרטה גם מבטל את ההטבה הזו – תוך יישור קו עם עמדת האוצר.

השר קרעי הגדיל לעשות אתמול (שני), וכחלק ממאמציו להצדיק את הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין תוך כדי תהליך ההפרטה, פרסם בטוויטר ציוץ נוסף שמפרט חלק מחוליי החברה. קרעי כתב שווקנין "התבטא באופן שערורייתי בפרוטוקולים הפנימיים כגון: 'סגירת סניפים היא רק משיקולים נדל"ניים' או 'הלוואי שהריבית תמשיך לעלות' (כי זה הדבר היחיד שהציל את הדואר מהכישלון המחפיר שלו)", והפנה את הקוראים למכתב הנימוקים המלא בן 43 העמודים שמיועד לחשוף את כשליו האישיים של וקנין, ומתאר גם את כשלי חברת הדואר כולה. הפיטורים עומדים כיום בפני עתירה לבג"ץ. במקרה שקרעי יצליח בהליך ההדחה, הלו"ז של ההפרטה קובע שהמינוי הבא של יו"ר לדואר יהיה לתקופה קצרה בלבד.

גם המתעניינים בהליך רכישת הדואר עשויים לקרוא את המכתב, שמצייר תמונה עגומה מאוד ושונה לחלוטין מהתמונה הוורודה שניתן לראות במצגת של רשות החברות, שאחראית על ההפרטה.

לפי רשות החברות, דואר ישראל נמצאת בתהליך שיקום ב-2022 והגיעה לרווחיות ב-2023, עם רווח EBITDA (לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) פנומנלי של 235 מיליון שקלים בסוף השנה, מהכנסות של 1.7 מיליארד שקלים.

במצגת של רשות החברות "נשכחו" עוד פרטים חשובים לגבי ההפרטה. האחד הוא שההפרטה בכלל לא אושרה בוועדת הכספים של הכנסת (פרט שמצוין במסמך רשמי של הרשות, אך לא במצגת), והשני הוא הסעיף בתוכנית ההבראה שלפיו חברת הדואר מכרה עשרות נכסים למדינה, וממשיכה להשתמש בחלקם ללא תשלום דמי שכירות לכמה שנים, אך תתחיל לשלם עליהם בעתיד עשרות מיליוני שקלים בשנה.

מכיוון שהמדינה קבעה ששירותי הדואר בישראל נדרשים לעבוד על בסיס כלכלי, אף ששוק הדואר המסורתי בדעיכה ממושכת שלא צפויה להפסיק, נוצר מלכוד: הטבת שירותי הדואר ברישיון תפגע בהפרטה, דרך פגיעה בסיכויי החברה המופרטת להיות רווחית, ואילו מתן הקלות לחברה מגדיל את ערכה הכלכלי לרוכשים – אבל פוגע ברמת השירות לציבור.

יש חלופה הגיונית למצב. בתחום התחבורה קיים מודל מעורב, שנוגע גם לרכבת ישראל הציבורית וגם לחברות האוטובוסים הפרטיות – מימון עצמי באופן חלקי, וסבסוד חלקי. שירותי התחבורה הציבורית נדרשים לבצע הרבה מאוד נסיעות ללא כדאיות כלכלית, והן ממומנות גם על ידי תשלום מהציבור על נסיעות וגם על ידי משרד האוצר. לא האוצר ולא משרד התקשורת הציעו מודל מעורב כזה, שהיה יכול לספק סבסוד קטן לחלקים הבלתי כדאיים של שירותי הדואר והחזקת סניפים בפריפריה, ותחרות מלאה על בסיס עסקי בחלקים נושאי הרווחיות כמו חבילות הסחר המקוון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!