"בישראל פועלות כ-10 תחנות כוח מרכזיות. המשמעות של פגיעה בכמה מהן תהיה לא שבוע בלי חשמל, אלא חודש, חודשים, אולי אפילו חצי שנה", אומר ל'דבר' ד"ר דניאל מדר, מומחה באנרגיה וסביבה, ושותף מייסד של חברת המחקר והייעוץ ISP. "אפשר להפוך את העשר לא למאה, אלא למיליון".

מדר דיבר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לפני כשבועיים על תשתיות חשמל בעת מלחמה. בכנס נאמר שתרחיש עלטה, שסבירותו בינונית, נבחר בתור תרחיש הייחוס למלחמה עם חיזבאללה, וצופה 48-24 שעות ללא חשמל בכלל הארץ, ועוד 72 שעות של הפסקות חשמל אזוריות. "גם התרחיש הזה הוא עבור מי שהכי צריך את החשמל – זרועות החירום והצבא", מבהיר מדר. "האדם הפשוט בהחלט עלול לשהות בהפסקת חשמל גם שבוע ויותר".

הפתרון של מדר הוא מעבר מאסיבי למערכת מבוזרת של מיליון מערכות תאים סולאריים ואגירה מקומית. "אם ממהרים, אז אפילו עם הביורוקרטיה נוכל לדאוג שכל המתקנים החיוניים בישראל – בסיסים, בתי חולים, ביוב, תקשורת, מים ומפעלים חיוניים – יהיו מחוברים לאנרגיה סולארית תוך חצי שנה. גם אם פגעת במתקן סולארי, יש עוד מיליון. גם אם פגעת בשדה סולארי, רוב התאים הפוטו וולטאים ימשיכו לעבוד כרגיל, כולל אלו שנפגעו".

"טוב שערוכים לפגיעה בתחנות, אבל כמה פעמים יוכלו להחליף?"

תרחיש עלטה הוא מצב שבו ישראל נמצאת במצוקה אנרגטית חמורה עקב פגיעה ברשת החשמל, ועקב כך חלקים גדולים מהאוכלוסייה נותרים ימים שלמים ללא חשמל. תרחיש כזה יפגע לא רק במאמץ המלחמתי, אלא גם בכל היבט של החיים האזרחיים – מעליות, משאבות דלק, חמצן למונשמים ועוד.

"זו לא רק פגיעה בייצור, גם רשת ההובלה פגיעה", מסביר מדר. "רשת החשמל בישראל בסדר, ומתארגנת לחירום וכל הכבוד לה על זה, אבל המודל הקלאסי שביר. חברת החשמל התאמנה והראתה שהם יכולים להחליף תחנת משנה שנפגעה תוך 24 שעות. זה יופי, אבל כמה פעמים הם יוכלו להחליף? שלוש? חמש? מדובר בתחנות סופר מורכבות ויקרות, ואי אפשר לייצר בארץ עוד יחידות".

ד"ר דניאל מדר. "המודל הקלאסי שביר" (צילום: אלבום פרטי)

אף שחברת החשמל מתאמנת עצמאית למצבי חירום, בעשור האחרון היא אחראית לפחות ופחות תחנות כוח בארץ, בשל ההפרטה של רשת החשמל. רק לפני שבוע הועברה תחנת אשכול לידיים פרטיות – הגדולה ביותר עד כה. חברות אלו אינן מתכוננות על פי רוב לאירועים בקנה מידה לאומי.

"גם אתרים אחרים יכולים להיפגע בקלות, כמו תחנות אגירה של גז או פחם, נמלים, אסדות ומתקני גז – במלחמה עם כל כך הרבה טילים, לא מופרך שיתממש תרחיש של 'מדינת אי', וחברות יפסיקו לשלוח לכאן ספינות מחשש שייפגעו. אנחנו תלויים בפחם ובסולר. בתרחיש כזה, מאגרי החירום ייגמרו תוך כמה שבועות, אם לא ייפגעו בעצמם. וזה בלי לדבר על התלות שלנו במדינות שמייצאות לנו פחם – רוסיה, דרום אפריקה, קולומביה, שבדיוק רוצה לסגור לנו את הברז".

"אם העזתים יכולים לעשות את זה, אנחנו לא יכולים?"

"לאיזה אזור הייתה ערב המלחמה החסינות האנרגטית הגבוהה ביותר במזרח התיכון?", שואל מדר. "לעזה. למה? כי אין להם ביטחון. ניתקנו להם פה, ניתקו להם שם. אז הם הפנימו את המהפכה שקורית בעולם, וקנו מהאינטרנט תאים סולאריים ותאי אגירה. המצרים ניתקו להם את החשמל. בפתח המלחמה לנו היו עשר תחנות שצריך להשמיד כדי להפיל אותנו אנרגטית, ולהם 15 אלף. זו טכנולוגיה כל כך עמידה ומבוזרת, שצריך לעבור ממש בית בית כדי להשמיד את כל התאים הסולאריים. אם העזתים יכולים לעשות את זה, אנחנו לא יכולים?".

הטכנולוגיה של תאים סולאריים ומתקני אגירה מתפתחת בעולם במהירות עצומה. המחירים נמצאים בירידה מתמשכת של 90% בעשור. בישראל, למרבה הצער, למרות ש-ICL מייצרת חומרים לבטריות, אין כיום חברות שמייצרות תאים סולאריים, אבל הייבוא גם אינו יקר מדי, וההתקנה, לטענת מדר, פשוטה. "הטכנולוגיה נמצאת שם כבר 15 שנה, אבל כשבאנו עם זה למשרד הביטחון לפני שבע שנים, והצענו להתקין מתקני אגירה בבסיסים, אמרו שישקלו רק אם יהיה מימון ממשרד האנרגיה. יש לנו בעיה, אנחנו מאוהבים בגז הטבעי. גם הציבור בישראל, אחרי כל השנים שלא היו לו משאבים, ובמיוחד המדינה. אבל העולם כבר לא שם".

בעשורים האחרונים עברה ישראל לשימוש שכיח מאוד בגז טבעי כפתרון לפחם והסולר המזהמים יותר, וכיום הוא משמש המקור הנקי והאמין ביותר שלה. "אבל אנחנו לא יכולים להישען עליו יותר. לא אקלימית, כי הוא עדיין מזהם, ובטח שלא ביטחונית. אתה יודע כמה פשוט לחתוך צינור גז? ב-8 באוקטובר ספינה סינית חתכה, בטעות או שלא בטעות, את צינור הגז בין אסטוניה לפינלנד. פשוט שטה בלי להרים עוגן, וחתכה אותו. או לפוצץ את האסדות. מאוד פשוט. גם להרוס אגב תחנת משנה זה קלי קלות עם נשק קל, ראינו תמונות של סתם רדיקלים באמריקה יורים בנשק קל בתחנת משנה ומשביתים אותה".

אז למה לא עוברים?
"יש מעבר אבל הוא איטי מדי. פשוט קיבעון. לא מבינים כמה העולם השתנה".

יש כאלו שיאמרו שאין מקום, אין מספיק שטח.
"שטויות, יש מספיק שטח בשביל עצמאות אנרגטית. הכי טוב: על מקומות שכבר בנויים – בתים, מפעלים, גדרות, כבישים. שטחים חקלאיים בדו-שימוש".

דו-שימוש בחקלאות, מסביר מדר, היא שיטה שבה מנצלים את השטח החקלאי גם לגידול וגם כשטח סולארי, בשילוב מושכל בין צמחים שצריכים כמות נמוכה יותר של אור שמש וקולטנים דינאמיים.

"דו-שימוש זה באמת יותר יקר, אבל זה עדיף מבחינה סביבתית, כי זה לא משחית עוד אדמות, וקרוב יותר למקום שצריך אותו באזורי היישוב, ולכן לא מבזבז שטחים חדשים.

"זה נכון שערים שלמות לא יכולות להזין את עצמן לבד אלא צריכות שדות כאלו ליד, אבל כן ניתן להתקין המון אנרגיה על גגות בתוך עיר. אנשים שיש להם, יכולים לדאוג לעצמם כבר היום להתקנות על הגגות, שמאפשרות להם גם להיות כמעט עצמאים וגם למכור אנרגיה לרשת החשמל בערב.

יש היום יישובים קטנים שבחרו על דעת עצמם, בלי תמיכה מהמדינה, להוסיף מתקניי אגירת אנרגיה לפאנלים הסולאריים בשטחם, ולספק לעצמם חשמל בשעת חירום, ולהקל על הרשת. מכיוון שניתן בשגרה להשתמש בחשמל האגור (או למכור אותו) בערב שהחשמל יקר, הם יכולים להחזיר את ההשקעה תוך כמה שנים״.

איפה מייצרים פאנלים סולאריים?
"אין היום בישראל חברות שמייצרות מוצרים שכאלו בהיקפים משמעותיים. החברות הישראליות בתחום בעיקר עוסקות במחקר. ברוב העולם המערבי אין, כמו הרבה תעשיות כבדות אחרות. מקומות הייצור העיקריים הם בסין ובמדינות דומות, אבל לאחרונה יש בעולם מדינות מערביות שמתחילות שוב להתניע את התעשייה הכבדה שלהן, כמו ארה"ב וחלקים מאירופה.

אז יש טעם להתחיל מעבר לאנרגיה סולארית? אמרת שזה יכול לקחת שלוש שנים.
"בוודאי. גם אם את המשק ברובו לא ניתן להעביר בחצי שנה לאנרגיה סולארית, בתוך כמה חודשים אפשר להפוך את כל הבסיסים והמתקנים החיוניים, או לפחות את רובם, לעצמאים אנרגטית. זה אומר שבמלחמה הצבא יוכל להילחם, ובתי החולים יעבדו. כיום לבתי חולים יש דיזל ל-72 שעות לגנרטורים שלהם. ואחרי 72 שעות? בתרחיש של מדינת אי, אולי יש להם ימים ספורים, אבל הפסקות החשמל יכולות לקחת שבוע, שבועיים, או חודשים.

"המדינה יכלה לדאוג מזמן לכל המקומות הללו לאנרגיה סולארית ולתא אגירה. יש לעניין הזה משמעויות אסטרטגיות עצומות. ישראל חייבת להיערך אנרגטית למלחמה עם איראן או עם חיזבאללה. פינוי הצפון גורם לנזק כלכלי גדול, אבל חודש ללא חשמל לשליש מהמדינה זה נזק של מיליארדים למשק. זה אומר שמדינת ישראל מורתעת, וצריכה לשקול את הצעדים שלה מתוך המצב הזה. זו נקודת תורפה שהיינו צריכים לטפל בה מזמן. עדיף עכשיו מאף פעם".