רק 4% מהאנשים עם מוגבלות מתגוררים בקהילה, רק 5% מבוגרי החינוך המיוחד משתתפים בתוכניות הכנה לחיים בוגרים, ורק 40% מהבוגרים עם מוגבלות מועסקים בתעסוקה עצמאית בשוק החופשי, לפי דו"ח שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא טיפול משרד הרווחה בבוגרים עם מוגבלות. כל זאת למרות כוונת משרד הרווחה ליישם תוכנית מגורים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה.
על פי דו"ח המבקר, ב-2022 כ-44 אלף איש היו זכאים לקבל שירותים ממשרד הרווחה, אולם רק כ-57% מהם, כ-25,500, קיבלו שירותים. כמיליון איש בישראל מדווחים כי הם חיים עם מוגבלות כלשהי. שיעור הזכאים לפיכך הוא כ-4.4%, ושיעור מקבלי השירותים הוא 2.5% בלבד. בקרב מצטרפים חדשים לשירותי המשרד, המבקר מצא כי בוגרים רבים עם מוגבלות עומדים בפני שוקת שבורה, ו-37% מהצעירים בוגרי מערכת החינוך המיוחד הזכאים לקבל שירות אינם מקבלים כל שירות ממשרד הרווחה.
ביקורת המבקר, שנערכה בינואר-אוקטובר 2023, בחנה את המרכיבים המרכזיים הנדרשים ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שחוקקה הכנסת הקודמת ביוני 2022, לאחר אירועי התעללות חמורים בדיירים חסרי ישע שהתגלו במעון בני ציון בראש העין, וחשד להרעלת מזון בבית דפנה בפברואר 2022.
החוק, שנכנס לתוקפו בתחילת 2024, קובע כי יש לאפשר לכל אדם עם מוגבלות חיים עצמאיים בקהילה ושעל הממשלה לספק את התנאים המאפשרים זאת. הוא תוקצב ב-2.2 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות לפיתוח שירותים עבורם בקהילה. חיים בקהילה הם המצב ההומני והמומלץ עבור בעלי מוגבלות, עצמאותם, התפתחותם האישית וחוסנם הנפשי והפיזי, והן עבור החברה עצמה. נוסף על כך, זהו פתרון זול הרבה יותר. העלות החודשית הממוצעת לשירותי דיור בקהילה היא כ-1,700 שקלים, ואילו עבור מסגרות דיור חוץ-ביתיות היא כ-13 אלף שקלים.
במרץ 2023 הודיע משרד הרווחה על אימוץ מסקנות ועדת דותן, ועל כוונתו לפעול לסגירת כלל המוסדות ולהעברת כל דיירי המעונות לדירות בקהילה בתוך חמש שנים. אולם רק בשבוע שעבר אישרה הממשלה הקמת צוות בין-משרדי שיישם את החוק ואת מסקנות הוועדה. פרסום הדו"ח הנוכחי מצטרף לדו"ח המבקר שפורסם בשבוע שעבר בנושא הנגשה עבור אנשים עם מוגבלות ברשויות מקומיות ובמבני ציבור, שהציג גם הוא ממצאים עגומים.
המעבר לדיור בקהילה מיושם בקושי
בביקורת נמצא כי נכון ל-2023 הרוב המוחלט של האנשים עם מוגבלות אינם מתגוררים בקהילה. בעולם המערבי המצב אחר לגמרי, ועומד על ממוצע של 71% חיים בקהילה בקרב אנשים עם מוגבלות במדינות נבחרות שבחן המבקר.
שיעור ה-4% בישראל מתברר כזעום לעומת מדינות כמו אוסטרליה, ארה"ב, נורווגיה וצרפת, שבהן יותר מ-90% מהבוגרים עם מוגבלות חיים בקהילה (99%, 97%, 96% ו-92%, בהתאמה). המצב שונה גם בספרד (86%), צ'כיה (85%), גרמניה (80%), לוקסמבורג (79%), ניו זילנד (77%), שוודיה (75%) ועוד. ישראל נמצאת במקום האחרון ברשימה, ובמרחק רב גם מהמדינות ה"גרועות" ביותר שנבחנו בביקורת, כמו הולנד (60%), ליטא (56%), פינלנד (56%) ופורטוגל (33%).
המצב במסגרות החוץ-ביתיות בישראל שבהן מתגוררים רוב רובם של האנשים עם מוגבלות מורכב. השמה של אדם עם מוגבלות במסגרת חוץ-ביתית נעשית באמצעות ועדות ההשמה של משרד הרווחה. בביקורת נמצא כי ועדות ההשמה אינן פוגשת את האדם לפני שהן קובעות את מסגרת הדיור עבורו, ואינן משתפות אותו או את בני משפחתו בתהליך שהוביל ההחלטה.
על פי שאלון שהפיץ המבקר בקרב אנשים עם מוגבלות מקבלי שירותים, דיירים במסגרות חוץ-ביתיות של משרד הרווחה דיווחו כי נמנעת מהם החירות להחליט על פעולות יום-יומיות (ניתן בשאלה זו ציון ממוצע של 1.4 מתוך 10 למעון, 3.8 להוסטל ו-4.5 לדירה של משרד הרווחה, לעומת 8.8 לדיור בקהילה עם עזרה מהרווחה). 41% מהדיירים במסגרות חוץ-ביתיות דיווחו שהם מועברים בסופי שבוע וחגים לדירה או לחדר אחר, ו-100% מהאנשים המתגוררים במעון דיווחו כי לא מתאפשרת אינטימיות בין בני זוג.
גם ביחס לתוכניות לעתיד, דו"ח המבקר חושף שהדברים מתקדמים לאט מאוד. בתקופת הביקורת, כחצי שנה לתוך חמש השנים שהקציב המשרד לתוכנית המעבר למגורים בקהילה, רק כ-600 איש, פחות מ-1% מהבוגרים עם מוגבלות המושמים במסגרות דיור חוץ-ביתיות, עברו מהן לדיור בקהילה. המבקר מדגיש כי בתמונת המצב שגיבש משרד הרווחה חסרים נתונים ומידע על מקבלי השירות ועל איכות השירות שמקבלים אנשים עם מוגבלות והתאמתו לצורכיהם.
גם בנושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, נדבך קריטי ביכולת לקיים חיים עצמאיים, דו"ח המבקר חושף מצב עגום. רק כ-40% מהבוגרים עם מוגבלות מועסקים בשוק העבודה החופשי. השאר אינם מועסקים באופן עצמאי. רבים מהם עובדים במסגרת "תעסוקה מוגנת" או "מפעל מוגן", שהם אינם מקום עבודה מוסדר, אלא מעין שירות שיקומי שנותנים עמותות וארגונים כחלק מסל השיקום לאדם עם מוגבלות בביטוח הלאומי.
התעריף הממוצע במסגרות מוגנות (מרכז יום ומע"ש) עומד על כ-3,800 שקלים, והגמול הממוצע בהן עומד על 3-0 שקלים לשעה. לעומת זאת, התעריף הממוצע במסגרות העצמאיות (קבוצות עבודה והשתלבות פרטנית בשוק החופשי) עומד על כ-1,900 שקלים, והשכר הממוצע בהן עומד על 17 שקלים לשעה.
משרד הרווחה העסיק ב-2022 רק כ-10,000 אנשים עם מוגבלות במסגרות התעסוקה השונות, מתוך כ-37 אלף הזכאים לקבל שירותים מהמשרד. בביקורת עלה כי לכרבע, כ-600 איש, מהאנשים המתגוררים בהוסטלים ובדירות לא הייתה תעסוקה כלל במהלך היום לאורך כל 2022, וככל הנראה הם היו חסרי מעש. מבחינת ההתקדמות, רק 8% מהאנשים מתקדמים לתעסוקה עצמאית יותר מזו שהתחילו בה, כ-1,050 איש.
גם לאחר אסון מעון בני ציון ומקרי התעללות והזנחה קשים שנחשפו, מסגרות הדיור ומסגרות התעסוקה כמעט אינן מפוקחות. לפי מפתח התקינה שעליו המליץ הצוות הממשלתי לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ, ושהממשלה אימצה ב-2016, על המפקחים לערוך בקרה בכל מסגרת דיור בין 13 ל-18 פעמים בשנה, ובכל מסגרת תעסוקה 6.5 פעמים בשנה. אולם המבקר מצא כי מפקחים עורכים בקרה במסגרות התעסוקה רק אחת לכ-3.5 שנים בממוצע, ובמסגרות הדיור רק אחת לשנה וחצי, כ-4% ממספר הבקרות הנדרש.
"מומלץ שמשרד הרווחה יפתח שירותי דיור המאפשרים לאנשים המתגוררים בהם חיים אמיתיים בקהילה תוך כבוד וחירות לבחור באורח חייהם, ושירותי תעסוקה המספקים משמעות ומימוש עצמי והמאפשרים ככל הניתן לעבוד בתעסוקה עצמאית", כותב המבקר אנגלמן. "השינוי הנדרש ממשרד הרווחה הוא רב היקף ואתגרים. מומלץ כי משרד הרווחה יפעל להסרת החסמים ולשיפור השירותים שהוא מספק, ראשית בקרב אנשים עם מוגבלות המצטרפים לראשונה למעגל הזכאים לקבל את שירותיו, ובהם בוגרי מערכת החינוך המיוחד; ויפעל כדי לספק לאנשים עם מוגבלות רצף של שירותים בשלבי החיים השונים".
משרד הרווחה והביטחון החברתי בתגובה לדו"ח: "בשנה וחצי האחרונות החל מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה בעבודת עומק, שינוי מדיניות והקמת שירותים חדשים ברוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנכנס לתוקפו בינואר 2024. מטרת החוק ועקרונותיו היא לשפר את השירות ללקוחות המנהל כמו גם להעצים ולחזק את היכולות המקצועיות של המטפלים והמדריכים במסגרות השונות. נושאים רבים העולים בדו"ח נכתבו עוד טרם חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלת כגון סוגיית דיור , חיים עצמאים בקהילה , בחירה והקצאת משאבים לפיתוח שירותי קהילה. באשר לסוגיית הפיקוח, יש לציין כי המשרד הקים מנהל פיקוח ובקרה שעסוק בקביעת סטנדרטים סדורים בנושא, וכן מעקב אחר תוצאות וכשלים ומערכת סנקציות משרדיות שיוטמעו במכרזים עתידיים של המשרד."
