משרד הרווחה מנסה להתערב בחלוקת הכספים של הפעימה השנייה בהסכם השכר של העובדים הסוציאליים, ופותח חזית מול איגוד העו"ס. "200 מיליון השקלים שהשגנו במאבק ארוך שנים, בדם יזע ודמעות, הם לא קופה קטנה של משרד הרווחה. זה כסף של העובדים", אומרת ל'דבר' יו"ר איגוד העו"ס, ענבל חרמוני. "אם המשרד רוצה לתת מענקים לעובדים ברשויות זה כמובן לגיטימי, שיכניס את היד לכיס שלו ויוציא כספים משם".
העובדים והעובדות הסוציאליים חתמו לפני שלוש שנים על הסכם שכר שתקציבו 200 מיליון שקלים בשנה, לאחר מאבק ארוך. הפעימה הראשונה שולמה ב-2022, ובתחילת המלחמה דרש האיגוד שהפעימה השנייה, 200 מיליון שקלים נוספים, שחציה אמור במקור לעבור בסוף 2024 וחציה בסוף 2025, תוקדם ותשולב בתקציב המדינה ל-2024, בשל הצורך הדחוף בגיוס עובדים סוציאליים.
האיגוד מנהל את המשא ומתן על הסכם השכר ישירות עם משרד האוצר, מאחר שעו"סים בשירות הציבורי בישראל עובדים אצל מעסיקים, בהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים. לאיגוד, כגוף דמוקרטי בניהול העובדים, יש זכות חוקית לחלק את הכספים שהשיג באופן המיטיב ביותר לדעתו.
אולם ככל שמועד הפעימה השנייה מתקרב והשיחות על הקדמתו מול משרד האוצר מתקדמות, ועם השקת קמפיין משרד הרווחה לגיוס עובדים סוציאליים לשירותים החברתיים לפני כחודש, החל המשרד לדחוף לכך שחלק מהפעימה ישמש להעלאת שכר ספציפית לעו"ס לשירותים חברתיים במחלקות. זאת, בניגוד לתוכניות של האיגוד לחלוקת כספי הפעימה, באופן שמתגמל את כל העו"ס בשירות הציבורי – ברשויות המקומיות כמו בשירות המדינה, בעמותות ובשירותים המפורטים.
נוסף על כך, ביום חמישי הודיעה הנהלת מרכז השלטון המקומי כי אישרה את הצטרפות השלטון המקומי לפעימה השנייה של ההסכם עם איגוד העו"ס, וגם להסכם המתגבש עם הפסיכולוגים בשירות הציבורי. השלטון המקומי הוא המעסיק של כלל העו"סים בשירות המקומי (וגם של הפסיכולוגים שעובדים בשירות המקומי ושל הפסיכולוגים החינוכיים), בשני הסכמים שהשלטון המקומי משקיע בהם יותר מ-90 מיליון שקלים. הודעתו ותזמונה מגבירים את החשש שגם הגוף הזה ינסה להשפיע על ניתוב הכספים של הפעימה השנייה.
"זו העלאת שכר שהמקור התקציבי שלה הוא דם יזע ודמעות של העובדות, הושגה במשא ומתן ומאבק ושביתה של 17 יום, והיא מיועדת לכל העובדים והעובדות הסוציאליים", אומרת חרמוני. "ברשויות, בבתי החולים, במוסדות הגריאטריים, בשירותים המופרטים, בשירות המבחן, בחקירות ילדים, כולן. גם אלה עובדות שקרעו את עצמן במלחמה, וחסרים גם מאות מהם. זה לא כסף שהמשרד יכול לשחק בו. יש איגוד עובדים, יש לו מוסדות שמנהלים הליכים מסודרים ודמוקרטיים, והם אלה שיחליטו איך הכסף הזה מתחלק.
"עובדת מתמודדת עם זה שיש לה 300 מטופלים, עם הכאוס שקורה במחלקה, והתנאים מסביב, ואין לה חדר, ואין לה איפה לשבת, ואין לה מחשב, בגלל זה היא עוזבת. עוד 300 שקלים לא ישאירו אותה. זה לנסות לשים פלסטר על פצע ירי, ועוד כזה שבא על חשבון עובדים אחרים".
חרמוני מוסיפה שבדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא השירותים המופרטים של משרד הרווחה, נחשף כי 42% מתקני העו"ס בשירותים המופרטים שהמשרד מתקצב אינם מאוישים. "אנחנו לומדות מהדו"ח שמצב הגיוס בשירותים המופרטים גרוע אף יותר מאשר בשירות הציבורי. לכן, המסקנה העצובה היא שקיים מחסור בעו"ס בכלל השירותים הסוציאליים, וכל העו"ס בכל מקומות העבודה זקוקים לשיפור התנאים כדי להחזיק מעמד במקומות העבודה".
לטענת משרד הרווחה, המטרה בהתייחסות ייחודית בהסכם השכר לעו"ס ברשויות המקומיות היא לקדם את המחלקות לשירותים חברתיים. מתוך הבנה שאין היתכנות לתוספות נוספות מצד האוצר כרגע, במשרד מעוניינים שכחלק מהפעימה השנייה של הסכם השכר, תינתן התייחסות ייחודית לעובדים הסוציאליים בשירותים החברתיים ברשויות.
"אנחנו כמובן לא לוקחים מהאיגוד את הזכות לנתב את הכספים ככל שהוא רואה לנכון, אבל אנחנו אומרים מפורשות שהתפיסה שלנו היא שהציר המסובב של שדה הרווחה היא העובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים, ואם אין עו"ס בשירותי הרווחה אין איך להפעיל את השדה הזה", מסבירים במשרד הרווחה. "לכן אנחנו תומכים בכך שתינתן בפעימה הקרובה תוספת משמעותית לעו"ס במחלקות. אנחנו מצרים על כך שהאיגוד לא רואה את הדברים איתנו עין בעין".
