ההצעה לאפשר לקצא"א להגביר את הזרמת הנפט במפרץ אילת הוסרה ברגע האחרון מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה, אחרי פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
לפי ההצעה, שהוכנסה בהפתעה לסדר היום ביום שישי, קצא"א תוכל להגביר את הזרמת הנפט דרך נמל אילת תוך עקיפת סמכות המשרד להגנת הסביבה. ההצעה מנוגדת לעמדתו המוצהרת של המשרד, שכונתה "אפס תוספת סיכון", ועל פיה אין להגביר אפילו מעט את כמות החומרים המסוכנים שעוברים במפרץ אילת, ובפרט נפט.
ההצעה הועלתה לדיון בתחילת יולי, אך לבסוף הוסרה מסדר היום, בין היתר עקב התנגדותם של גופי סביבה וראשי רשויות. ביום שישי האחרון הוכנס הנושא ברגע האחרון לסדר היום של הוועדה, באורח חריג וללא התרעה מוקדמת. בסדר היום לא פורט כלל מי השר המגיש, ולא צורף שום נספח.
לדברי גורמים שמעורים באירוע, החליטו נתניהו וסילמן לדון בנושא בפורום אחר, ככל הנראה ועדה בין-משרדית. המשרד להגנת הסביבה יעדיף להשאיר את הנושא מחוץ לסדר היום עד שיגווע, אולם ראש הממשלה ושר האוצר, שחתומים על הצעת המחליטים, מעדיפים לחכות למועד נוח יותר.
ייתכן שבין השיקולים שהובילו את נתניהו לדחות בינתיים את ההחלטה, נמצאת גם פנייתם של ארגוני סביבה ליועמש"ית גלי בהרב-מיארה לפני כשבועיים. הארגונים טענו שאם תתערב הממשלה בתחום זה בניגוד לעמדת הדרג הממונה, היא תפקיע לעצמה סמכויות שהוקצו למשרד להגנת הסביבה, ותפעל בניגוד לחוק. בהתאם לכך, ולסכנה הגדולה שבהתעלמות מעצת המומחים, דרשו הארגונים מהיועמש"ית לפסול החלטת ממשלה כזו.
היסטוריה של מפגעי זיהום
חברת קצא"א ידועה בהיסטוריה הבעייתית שלה. מומחים במשרד להגנת הסביבה ובארגונים השונים מסכימים שמדובר "בחברה הבעייתית ביותר בתחום", שאחראית למפגעים רבים בתחום הנפט, בהם האסונות הגדולים בנחל צין ב-2011, בשמורת עברונה ב-2014, וכן אירועים קטנים סמוך למושב משען ב-2021, לחופי אשקלון ב-2020 ובמפרץ אילת עצמו ב-2021.
רק לפני שבועיים, יום לאחר ועידת השדולה הסביבתית בנושא, התרחשה דליפת צינור נפט ליד מצפה רמון, שעל פי ארגוני הסביבה ניסו בקצא"א לטייח את היקפה.
למרות כל אלה, וחרף התנהלותה הבעייתית ביחס לאזרחים, ובעיקר תושבי אשקלון, קצא"א הוסיפה לדרוש את הגדלת כמויות הנפט המוזרם בצינור. בתחילת המלחמה אישר המשרד לקצא"א באופן חריג להגביר את הזרמת הנפט במפרץ אילת, בשל מה שהוצג למשרד כ'צורך אסטרטגי' (שבדיעבד, ציטוטים של בכירי במשרד האנרגיה מטילים ספק בקיומו), אולם מאז הגישה קצא"א בקשה נוספת להגדלה קבועה של כמויות הנפט.
המשרד להגנת הסביבה, שמוסמך על פי חוק החומרים המסוכנים מ-1993 לקבוע את היתר הפליטה של כל חברה בארץ, סירב, וזכה גם לגיבויה של השרה סילמן. בכך המשיך המשרד את מדיניות "אפס תוספת סיכון" שגיבשו המומחים בו ב-2021, בתקופתה של השרה לשעבר תמר זנדברג. הסיבות המקוריות לאיסור היו החשש מפני פגיעה חמורה בשונית האלמוגים ובתושבי אילת במקרה של דליפה, מצב שעל פי המשרד ישראל רחוקה מלהיות ערוכה אליו.
אלא שעליהן נוספה גם הסכנה של מתקפות החות'ים על אילת – פגיעה במכלית נפט אחת עלולה, לטענת מומחים במשרד, לגרום לאסון סביבתי שטרם היה כמותו, ולסכנה ממשית לתושבי אילת ולשונית האלמוגים.
מטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של קצא״א, הכולל עשרות ארגוני סביבה ובריאות הציבור: "מטה המאבק מברך על הסרת הדיון שהיה אמור להתקיים היום בממשלה, במחטף. להגדלת שינוע הנפט באילת, רחבי הערבה והנגב, ועד לאשדוד ואשקלון, סיכונים משמעותיים בתחומי הביטחון, בריאות הציבור, הכלכלה, התיירות, הטבע והסביבה, ואסור לערוך אותו במחטף, כפי שניסו לעשות היום.
"אנו מחזקים את השרה להגנת הסביבה, מנכ"ל המשרד ואנשי המקצוע של המשרד ואת ראשי הערים אילת, אשקלון, אשדוד וראשי הרשויות בנגב ובערבה, שפועלים ללא לאות, לשמירה על חייהם, ואיכות חייהם של תושבי הדרום.
"הדיון נוסף לסדר היום של ישיבת הממשלה ביום שישי בצהרים, וחומרים לדיון נשלחו לשרי הממשלה רק היום בבוקר, כשעתיים לפני הדיון".
