ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד הזהיר השבוע (רביעי) כי מי שמתכנן לפלוש לארצו צריך "לחשוב עשר פעמים" לפני שיעשה זאת, כי אתיופיה תהדוף כל מתקפה. אחמד לא ציין את שם המדינות שהאזהרה כוונה אליהן, אך הן מגיעות על רקע מתיחות שיא במזרח אפריקה אחרי שמצרים, שותפתה של אתיופיה באגן הנילוס, וסומליה, שכנתה של אתיופיה ממזרח, הידקו את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן.
בתחילת השבוע שלחה מצרים כוחות מיוחדים, חימושים וציוד צבאי לסומליה, כחלק מהסכם ביטחוני חדש שנחתם בין השתיים במפגש הליגה הערבית, כך דיווח ה"נשיונל" האמירותי. מצרים מתכננת לשלוח 5,000 חיילים שיצטרפו לכוח של האיחוד האפריקאי (AU) בסומליה בסוף השנה, נוסף על 5,000 חיילים שייפרשו במדינה בנפרד מהכוח. הכוח של האיחוד האפריקאי מוצב בסומליה מאז 2007 כדי לסייע לממשלה במוגדישו הבירה להילחם בג'יהאדיסטים מארגון אל-שבאב המקושר לאל-קאעידה, שהשתלטו על שטח נרחב בדרום המדינה. צבא אתיופיה היה חלק מרכזי מהכוח של האיחוד האפריקאי, אך סומליה דרשה להוציא משטחה את החיילים האתיופים בשל הדיווחים שאדיס אבבה טרם אישרה את הכרתה של אתיופיה בריבונות סומלילנד (שעליה יורחב בהמשך).
במקביל להידוק הקשרים הביטחוניים בין מצרים וסומליה, עולה המתיחות בין מצרים ואתיופיה, שסיימה לבנות אשתקד את 'סכר התחייה (רנסנס)' על הנילוס. אתיופיה רואה בהקמת הסכר פרויקט לאומי מרכזי. זהו הסכר ההידרואלקטרי הגדול ביותר באפריקה, והוא יושב על הנילוס הכחול שמספק כ-80% ממי הנילוס המגיעים למצרים, סמוך לגבול בין אתיופיה לסודאן. מטרת הסכר לספק חשמל למיליוני אתיופים. כ-70% מאוכלוסיית אתיופיה, המונה יותר מ-130 מיליון תושבים, אינם מחוברים לחשמל. אוכלוסיית מצרים, המונה כ-116 מיליון נפשות, מחוברת כולה לרשת החשמל הלאומית.
השבוע פרסם ערוץ אל-ערביה, ביטאון המשטר בקהיר, ריאיון עם עבאס שראקי, פרופסור לגיאולוגיה ומשאבי מים מאוניברסיטת קהיר, שטען כי מצרים צריכה להגביר את הלחץ על אתיופיה, ולא בדרכים הדיפלומטיות המקובלות, בשל פגיעת 'סכר התחייה' בכלכלה המצרית. שראקי הזהיר כי הסכר עלול "להפוך לפצצת מים שתגרום לנזק גדול יותר מפצצה גרעינית".
מצרים פנתה למועצת הביטחון של האו"ם כבר ארבע פעמים ב-13 השנים האחרונות במטרה למנוע מאתיופיה את בניית הסכר. אתיופיה יושבת במעלה הנילוס, הזורם ממנה לסודאן ובהמשך למצרים, שבה הוא משמש עורק חיים יחיד במדינת הענק המדברית. כמעט כל אוכלוסיית מצרים יושבת על גדת הנילוס ותלויה במימיו. לטענת המצרים, אתיופיה מפרה חוקים והסכמים שהתקבלו בנוגע לנילוס. המאבק בין המדינות החריף ככל שהתקדמה בניית הסכר. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הזהיר לפני ארבע שנים כי מצרים עלולה לפוצץ את הסכר, ובעבר דווח גם כי מצרים ביקשה מישראל עזרה דיפלומטית עם אתיופיה. לאחר שהמשא ומתן בין מצרים לאתיופיה קרס, אתיופיה סיימה לבנות את הסכר ומילאה אותו במים, למרות הלחצים שהופעלו עליה.
נראה שהאמריקאים בחרו צד
דווקא בשיא המתיחות בין מצרים לאתיופיה, הודיע הלילה ממשל ביידן כי יעניק את מלוא הסיוע הצבאי השנתי למצרים, בסך 1.3 מיליארד דולר, ובכך יפשיר סכום של כ-0.3 מיליארד דולר (מתוך הסכום הכללי) שהעברתו הוקפאה בשל דיכוי זכויות אדם של המשטר בקהיר. בניו יורק טיימס הסבירו את ההחלטה השנויה במחלוקת להפשיר למצרים כספים כאתנן בתמורה למאמצים שקהיר עושה כמתווכת במגעים בין ישראל לחמאס, אולם הסבר זה לא משכנע.
הממשל בוושינגטון התרחק בשנים האחרונות מאדיס, ששימשה בעבר שותפה אזורית מרכזית של האמריקאים, בין היתר בשל היותה אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות באפריקה, ומעצמה אזורית חשובה. מה שהביא לריחוק בין וושינגטון לאדיס היא מלחמת האזרחים שפרצה באתיופיה בנובמבר 2020, שנה לאחר שראש הממשלה אחמד זכה בפרס נובל לשלום. האמריקאים גינו את המתקפה הברוטלית של כוחות הצבא הפדרלי על מחוז תיגראי, ובהמשך הוקיעו את אדיס על מניעת האספקה ההומניטרית לערי המחוז שהוטל עליהן מצור.
ראש הממשלה אחמד, שנתפס בשנותיו הראשונות בשלטון כרפורמטור שיחזק את הדמוקרטיה באתיופיה וכמנהיג אזורי שיביא ביטחון ויציבות, התגלה כרודן תאב כוח שהוביל ליותר מלחמות מאשר הסכמי שלום. אומנם אריתריאה, אויבת היסטורית של אתיופיה, הפכה בתחילה לשותפתה תחת הנהגתו, וגם הקשרים עם סומליה התחזקו, אך המשא ומתן עם מצרים בנוגע לסכר התחייה קרס, וכך גם היחסים עם אריתריאה, ובעקבות מזכר ההבנות בין אתיופיה לסומלילנד, גם היחסים עם סומליה.
סומליה נגד סומלילנד
כמו סודאן, גם סומליה מצויה במלחמת אזרחים הנמשכת כמעט ברצף כבר עשרות שנים. בסומליה פרצה המלחמה לאחר נפילתו של הרודן סיאד בארה ב-1991, והביאה בשעתו תמונות קשות שנחרטו היטב בתודעה המערבית. אולם בהמשך, עם התפרקותה של המדינה לשתי מדינות, לאחר שסומלילנד שבצפון השיגה עצמאות דה-פקטו והאיסלאמיסטים השתלטו על חבלים נרחבים בדרום, העולם הפסיק להתעניין בגורלה.
ב-1991 נוסדה רפובליקת סומלילנד, ששטחה חופף ברובו את הפרוטקטורט הבריטי של סומלילנד שהתקיים בין 1884 ל-1960, וחיים בה 5.7 מיליון תושבים, רובם בני בית האב (שבט) של איסאאק (יצחק).
בתחילת השנה חתמו ממשלות אתיופיה וסומלילנד על מזכר שלפיו תחכיר הרפובליקה הבדלנית לאתיופיה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור נמל ברברה במפרץ עדן למשך 50 שנה. לפי ההסכם, אתיופיה תוכל לבנות בשטח שיוחכר נמל צבאי ונמל אזרחי, במיקום אסטרטגי מאוד סמוך למיצרי באב אל-מנדב. בתמורה תכיר אתיופיה בריבונותה של סומלילנד ותעניק לה אחזקות בענקית התעופה אתיופיאן איירליינס. ההסכם טרם נחתם, לפחות לא לפי אתיופיה, אולם המדינות באזור פועלות כאילו הוא כבר מבוצע.
התגובות למזכר לא איחרו לבוא. מנהיגי סומליה, טורקיה ומצרים גינו בתוקף את הפגיעה בשלמותה של סומליה, וקהיר אף התייחסה להסכם כ"צעד אגרסיבי" של אדיס. גם מחלקת המדינה של ארה"ב הביעה התנגדות לכך שאתיופיה תכיר בסומלילנד. לישראל אין יחסים רשמיים עם סומלילנד, אולם האחרונה הביעה את תמיכתה בהסכמי אברהם, ובניגוד לרוב המדינות המוסלמיות, נמנעת בעקביות מלבקר את ישראל. בכירים בסומלילנד עומדים בקשר רציף עם ישראלים ומנסים לשכנע שהם שותפים טבעיים של ישראל.
גם סין, בהסכמה נדירה עם מדינות המערב, הביעה את תמיכתה בשלמותה הטריטוריאלית של סומליה ויצאה נגד המזכר, ולא במקרה טייוואן, מדינה אחרת שמרבית מדינות העולם אינן מכירות בה, היא בעלת בריתה של סומלילנד.
טורקיה מקיימת קשרים טובים הן עם אתיופיה והן עם סומליה, ולאחרונה אף מנסה לגשר ביניהן. בפברואר השנה, על רקע מזכר ההבנות בין סומלילנד לאתיופיה, טורקיה חתמה על מזכר הבנות, שהוא למעשה ברית הגנה, עם סומליה, שלפיו טורקיה אחראית על הביטחון הימי ועל אכיפת החוק בשטח הימי של סומליה למשך עשר שנים. במזכר מפורט כי טורקיה גם תאמן, תצייד ותבנה מחדש את הצי הסומלי ותשלח אוניות להגן על המרחב הימי של סומליה, תמורת 30% אחוז מהרווחים ממשאבי הים, בהם גז ונפט, במים הכלכליים של סומליה. טורקיה חתמה עם סומליה על מזכר נוסף שלפיו תיכנס לשותפות עם סומליה בחיפושי שדות נפט וגז ובניצולם.
לפני כמה ימים ניסתה גם ג'יבוטי ניסתה להוריד את המתיחות בין אתיופיה לסומליה והציעה לאתיופיה גישה לנמל טג'ורה בשטחה – נמל מסחרי חדש שנפתח ב-2017 ונמצא לחופי מפרץ עדן. ההצעה של ג'יבוטי הייתה שותפות בתפעול הנמל בלי למסור לאתיופיה את השליטה הבלעדית עליו, כדי להניא אותה מהשותפות עם סומלילנד. מאז נבחר אחמד לראש ממשלת אתיופיה ב-2018 מטרתו הייתה ונותרה להשיג גישה לים האדום. אתיופיה היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ללא גישה אל הים. אחמד חתר בכל תקופת שלטונו להשיג מוצא אל הים, מעבר לנמל ג'יבוטי. בתחילה דרך אריתריאה ובמקביל גם דרך נמל פורט סודאן ונמל לאמו שבקניה. עתה הוא מנסה לעשות זאת דרך סומלילנד, אך בלי לבקש את רשותה של סומליה, ובכך פוגע בריבונותה.
משה טרדימן הוא מומחה לאגן ים סוף ולאיכות סביבה בעולם הערבי והמוסלמי מ- Green Compass Research & Consulting, ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה
