למרות שמספר ההרוגים בתאונות דרכים בנסיקה, מספר הדיווחים על תאונות עם נפגעים יורד  – כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפתח שבוע הבטיחות בדרכים. הירידה מגיעה מירידה במספר תאונות הדרכים שגרמו רק לפציעות קלות, שמטבע הדברים הן הרוב הגדול של התאונות עם נפגעים.

על פי הנתונים שפורסמו אתמול (ראשון), מספר ההרוגים בחודשים ינואר עד ספטמבר עמד על 333, עלייה של כ-20.7% לעומת התקופה המקבילה ב-2023. עם זאת, מספר הנפגעים הכללי מתאונות דרכים עמד על 11,142, לעומת 12,698 בתקופה המקבילה ב-2023, ירידה מפתיעה של 12.3%.

המגמה דומה גם ביחס למספר התאונות. מספר התאונות הקטלניות (לפחות הרוג אחד) בחודשים אלו עמד על 306, עלייה של 20% לעומת 255 ההרוגים בתקופה המקבילה בשנה שעברה. לעומת זאת, מספר התאונות שסווגו עם נפגעים כ"קלות" באותם חודשים ירד בכ-12%, מ-10,350 ב-2023 ל-8,733 ב-2024.

אם משווים לממוצע השנים 2020-2022, המגמה מקצינה עוד יותר: עלייה של 30% במספר ההרוגים, לעומת ירידה של 22.8% במספר הנפגעים הכללי, שמורכב ברובו מפצועים קל.

במשרד התחבורה סבורים: הדיווח הוא שהצטמצם

"עוד מוקדם להסיק מסקנות מדויקות על פי נתונים חלקיים" אמר ל'דבר' עוז דרור, דובר עמותת אור ירוק. "אולם ניתן להסביר את התופעות המנוגדות האלו בכמה דרכים. הראשונה היא נהיגה פרועה יותר, ובמהירויות גבוהות יותר, שגורמת לכך שכאשר מתרחשות תאונות, קטלניותן עולה. ישנם גם מחקרים ראשוניים בנושא, שמצביעים על כך שבתקופות מלחמה אנשים נוטים מושפעים יותר מסטרס, משתמשים יותר בתרופות וחומרים מרגיעים אחרים וכו'. אופציה נוספת היא ירידה באכיפה המשטרתית, או הטייה בדגימה".

הסבר הסטרס הוצג כבר בעבר, ואכן, חלה עלייה משמעותית בכמות ההרוגים מתחילת המלחמה. אולם הסבר כזה הוא חלקי, משום שגרף ההרוגים זז בחדות מחודש לחודש (העלייה התלולה ביותר, לדוגמא, החלה רק במרץ 2024), וקשה להצביע בבירור על הקשר בינו לבין המצב הביטחוני.

אנשי מקצוע במשרד התחבורה תמכו בהשערה השנייה, שלפיה הדיווח על תאונות קלות הוא שהצטמצם, ולא שכיחותן האמיתית. אלו הצביעו על נתון נוסף מהדו"ח – ירידה משמעותית בדיווח למשטרה על תאונות. ב-2024 דווח למשטרת ישראל על 6,406 תאונות דרכים עם נפגעים, שסווגו בלמ"ס כ"תאונת דרכים מורחבת", ירידה של 7.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וירידה של 22.4% לעומת הממוצע בשנים 2022-2020. אנשי המקצוע משערים שבשל קוצר השמיכה של המשטרה היא לא הצליחה לטפל בתאונות קלות ובינוניות, או שאזרחים נמנעו מלפנות אליה, לעומת תאונות קטלניות שתועדו ודווחו.

במשטרה מתריעים: חסרים שוטרי תנועה

נושא זה עלה בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר. "בישראל יש פי 3.5 כלי רכב לנפש ביחס לממוצע ה-OECD. אנחנו עם הרבה יותר כלי רכב, הרבה יותר נהגים, הרבה יותר נהגים צעירים. אנחנו מדברים על סדר גודל של כמעט 85 אלף תאונות בשנה. אנחנו מטפלים אולי ב-7,000 או 8,000 תאונות שאנחנו פוגשים, וזה רק התאונות החמורות והקטלניות".

גם בהזדמנויות אחרות התריעה משטרת ישראל על קוצר ידה בהתמודדות עם כמות התאונות. בישיבה קודמת בנושא, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב יהודה בן עטר, קבל על מחסור חמור בשוטרי תנועה: "כיום חסרים לי כ-80 שוטרי תנועה בשטח. אין לי יכולת לאכוף".

מוקדם יותר החודש נחשף ב'דבר' כי 50% מנהגי האופנוע שנהרגו בחודשים ינואר עד אוגוסט 2024 לא החזיקו ברישיון מתאים, או לא החזיקו ברישיון כלל. גם זה מצביע על ירידה משמעותית ביכולת האכיפה של המשטרה, שבה תקנים רבים לא מאוישים.

גם טיב המענה בזירה עשוי להשפיע

הסבר אפשרי נוסף לנתונים הוא שהמענה בזירת התאונות פחות טוב משהיה, ולכן תאונות נוטות יותר להוביל להרוגים.

חלק גדול מההישגים שהשיגה הרלב"ד בעשור הראשון לקיומה (מאז 1997) בצמצום מספרי ההרוגים בדרכים הגיעו מהנגשת סיוע רפואי מהיר ויעיל למוקדי התאונות. זאת על ידי יצירת שוליים נגישים, יצירת עמדות טיפול נמרץ באזורים נידחים, שיפור מערך החילוץ וההסקה ועוד. לפי היגיון כזה, ייתכן שהשינוי מגיע בשל הרעה ביכולות החילוץ, השינוע וההעברה לטיפול של מי שסובלים מפציעות חמורות.

מצב כזה יכול להגרם כתוצאה מכמה סיבות, בהן עומס על צוותי ההצלה, חוסר במסוקים, עומס בדרכים שמפריע בחילוץ, או אולי פגיעה ביכולתם של בתי החולים – דברים שיכולים להיות קשורים למלחמה. עם זאת, ההשערה הזו לא הוצגה עד כה בדו"ח או על ידי מומחים, ולא ברור כרגע אם יש נתונים נוספים שתומכים בה.

המצב רע במיוחד בחברה הערבית

עוד נושא שהוצג בדו"ח הוא העלייה החדה בשיעור ההרוגים בחברה הערבית. בעוד בחברה היהודית גדל מספר ההרוגים בכ-10% בחודשים ינואר-אוקטובר, מספר ההרוגים בחברה הערבית זינק זינוק חסר תקדים של כ-67.7% אחוזים. ההרוגים הערבים מהווים קרוב למחצית מכלל ההרוגים ב-2024, זאת על אף ששיעורם באוכלוסייה הוא כ-21% בלבד.

המצב חמור במיוחד בקרב ילדים ערבים. כפי שדווח ב'דבר' מוקדם יותר החודש, כ-70% מהילדים (0-21) שנהרגים בתאונות דרכים הם ממוצע ערבי. על פי נתוני הלמ"ס, בחודשים ינואר-אוקטובר היה נתון זה חמור עוד יותר, והסתכם בכ-75% אחוזים מהילדים –  זאת על אף שילדים ערבים מהווים כ-25% בלבד מהילדים בישראל.

המשטרה: "היכולת לצאת לתאונות קלות מוגבלת"

ממשטרת ישראל נמסר: "מתחילת השנה ישנה ירידה במספר תאונות הדרכים והנפגעים, יחד עם זאת נרשמה עלייה במספר התאונות הקטלניות וההרוגים בכבישי ישראל. חשוב להדגיש, גם שנת 2023 הסתיימה עם ירידה במספר התאונות והנפגעים בהשוואה לשנת 2022, אך עם עלייה במספר התאונות הקטלניות וההרוגים.

"בוחני התנועה במשטרת ישראל יוצאים לכל תאונת דרכים, קשה או קטלנית, בזמן אמת. היכולת לצאת לתאונות דרכים קלות מוגבלת עקב מספר בוחני התנועה הנמצא בפערי איוש, ונדגיש כי גם לאחר איוש כל התקנים החסרים לא נוכל לצאת לכל התאונות הקלות בזמן אמת.

"ראש אגף התנועה הסביר בוועדת הכלכלה שהמשטרה מטפלת במספר קטן יחסית לסבב התאונות המתרחשות בכבישי ישראל בכל שנה ומדובר במספר גבוה יותר הכולל תאונות נזק בלבד, חקירה כללית ועוד תאונות שאינן תאונות עם נפגעים בגוף.

"משטרת ישראל עושה ככל שביכולתה לחקור את תאונות הדרכים עם נפגעים ומרכזת את פעילותה במקומות המועדים על בסיס מחקר רב שנתי. כמו כן, אין חילוקי דעות לגבי הצורך הדחוף בהוספת תקנים נוספים של שוטרים ובוחני תנועה להגברת הנוכחות, הבולטות והאכיפה בכבישי ישראל וכפועל יוצא מכך, צמצום מספר תאונות הדרכים והנפגעים".