בפעם הראשונה מאז נחטף בנה, עלתה אמש (שלישי) ג'ולי קופרשטיין, אמו של בר קופרשטיין המוחזק יותר מ-400 ימים בשבי חמאס בעזה, לדבר בעצרת בכיכר החטופים. "אני רוצה לבקש, אל תפסיקו לרגע להתפלל", אמרה ג'ולי בהתרגשות. "תרבו זכויות, אני מאמינה שכל מעשה טוב רק מקדם את החזרה שלהם הביתה".
בר, שציין את יום הולדתו ה-22 באפריל האחרון, נחטף ממסיבת הנובה בה עבד כמאבטח, כדי לנסות ולסייע כלכלית למשפחתו. לפני כמה שנים אביו, טל, נפצע קשה כשהיה בדרך לסייע לתאונת דרכים, ומאז הוא מרותק לכיסא גלגלים.
בשבוע שעבר העלתה משפחת קופרשטיין סרטון של טל, שבו הוא פונה לבנו ואומר בהתרגשות, לאט, "בר תהיה חזק ואני רוצה שתדע שאני מדבר ועומד. שתחזור אני אחבק אותך, אני מתגעגע אליך. ואני אוהב אותך מאוד".
@galitgodli טל קופרשטיין אבא של בר קופרשטיין שחטוף בעזה???????????? מחכה לו ומתגעגע אליו מאוד מחכים לכולם מחזירים את כולם???????????????????????? #פוריו? #פוריועולמי #פוריוווו #פוריווו #חיילים #שמורעלחיילנו #חרבותברזל #חרבותברזל⚔️ #חרבותברזל???????????????????????? #חרבותהברזל #foruyou #רפיח#שבויים #שבוייםבעזה #משפחתביבס #תחזירואותםהביתה #תחזירואותםעכשיו #bring_them_home_now????
בפעם האחרונה שנפגשו, מצבו של טל היה ירוד ביותר, אך בשנה האחרונה, בזכות מאמצים רבים של המשפחה, וגם של העובד הסיעודי שלצדו של טל, אניל דיסוזה, מצבו משתפר. "בזכות רצון עז", אומרת אורה, אחותו של טל, על השיפור במצבו.
העצרות בכיכר החטופים בימי שלישי בערב, 'שרים יחד לשובם' הן יוזמה של משפחות חטופים, שחשו שקולן האמוני לא בא לידי ביטוי מספיק בעצרות המרכזיות במוצ"שים ובאירועים נוספים. על הבמה עולים מדי שבוע אמנים ויוצרים מהציבור הדתי-לאומי והחרדי כמו ישי לפידות, בן צור ונעם יעקבסון, וגם הקהל מורכב ברובו מציבור חובשי הכיפות והשביסים. אמש הוקדשה העצרת לזכרו של עומר נאוטרה, שמשפחתו התבשרה שנרצח במתקפת 7 באוקטובר, ודודתו גניה צוהר היא מיוזמי העצרת המיוחדת הזו.
אלישבע כהן בת ה-15 מהעיר אלעד הגיעה לכיכר בפעם ראשונה, עם אמה שרי והאחיות תמר וגילה. "לאלישבע יש יום הולדת השבוע, והיא אמרה שהיא לא חוגגת, שהשנה רק נציין", מעידה שרי על בתה. "יש כל כך הרבה חטופים, הם לא יודעים אם לילה או יום, הם לא יודעים מה יהיה עליהם, אני לא מרגישה בנוח לחגוג", אומרת אלישבע, "דווקא שנה אחרי, זה מחריד שהם לא כאן. היה לנו חשוב לעשות את המאמץ ולבוא, אי אפשר לעבור לסדר היום". משפחת כהן מספרת שההגעה לכיכר מסייעת להן להכיר את הסיפורים, "זה חלק מהסיפור של העם שלנו", אומרת שרי, "אנחנו מתפללות עליהם כל יום".
מעגלי השיח עם משפחות חטופים שהתקיימו לפני העצרת לא תמיד התנהלו על מי מנוחות. לצד הכאב והתפילה להחזרתם, עתיד החטופים והיחס של מדינת ישראל לסוגיה הנוראה הזו היא נושא טעון מבחינה פוליטית.
במעגל של חן אביגדורי, בעלה של שרון ואביה של נעם שנחטפו לעזה וחזרו לישראל בעסקה הראשונה והיחידה עד כה, טוען אחד הנוכחים שהממשלה עושה הכל כדי להשיב את החטופים. אביגדורי השיב: "אתה חושב שעושים הכול? שאלתי את הצעירים פה שלפני גיוס מי יתגייס, כולם הרימו את היד. שאלתי אותם אם חס וחלילה הם ייחטפו, האם הם מאמינים שהמדינה תעשה הכל כדי להחזיר אותם, אף אחד לא הרים את היד. בוודאי שלא עושים הכול, תסתכל על השעון". כל המעגל, כ-50 בני נוער ומבוגרים, רובם מהציבור הדתי, מסתכלים על השעון הגדול שמונה את השניות השעות והימים שעברו מאז החטיפה, 424 ימים.
על הבמה קורע ישי לפידות את השמים בשירת 'אנא בכוח'. גניה מספרת על עומר אחיינה, ועל הבחירה שלו לעלות לארץ, לעשות מכינה קדם צבאית ולהתגייס לצה"ל: "לא הפסקנו להאמין לרגע שיחזור, החזקנו בתקווה החזקנו זה בזו האמנו שעומר באורו הגדול יאיר את דרכו חזרה אלינו. עומר נפל כגיבור, נאבק עד נשמתו האחרונה עם הערכים שליוו אותו כל חייו".
הרב חן שריג מתאר את מצבנו העגום, כאילו אנחנו האחים השומעים את יוסף הצועק מן הבור ומתעלמים מצעקתו. הוא פונה ישירות למנהיגי הציבור הדתי, המנהיגים הרוחניים והמנהיגים הפוליטיים, "כשאחים שומעים את אח שלהם צועק מתוך הבור, והם ממשיכים, על הדבר הזה לא תהיה מחילה ולא כפרה לעולם. הלב שלנו נמצא בעזה, אז כל הגוף הזה, כל העם הזה, לא יוכל לישון בלילה".
מקהלה של אנשי זק"א, לצד שורדת השבי מרגלית מוזס, העיתונאית עפרה לקס שבנה נווה נפל בקרב על קיבוץ בארי ב-7/10, ןאחותו של תמיר אדר השבוי בעזה, מתפללים על במה אחת לחזרתם של החטופים. "אבא אני חייב אותך / מבארי יבשו המים / בצמאוני אל האמת / בין מה שחי למה שמת", שר הזמר בן צור. גניה מספרת על הבמה שמשפחות חטופים שגופתם נחטפה לעזה או שנרצחו שם, ביקשו שישנו את התפילה להשבתם, כדי שתכלול אותם. התפילה תוקנה, ועכשיו אחרי "… וְיַשִּׁיבֵם מְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים בְּנַפְשָׁם וּבְגוּפָם", נוסף "וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם עוֹד בֵּין הַחַיִּים יוּבָאוּ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל".
"קשה לי לעמוד כאן היום יותר מתמיד, אחרי הבשורה על הירצחו של עומר נאוטרה. אף פעם לא דיברתי בכיכר, אבל הערב כל כך משמעותי לי", אמרה ג'ולי קופרשטיין. "לפני 5 שנים טל בעלי הגיבור עבר תאונת דרכים קשה כפרמדיק שהיה בדרך להחייאה, ולפני שנה וחודשיים בר הבן הבכור שלנו נחטף. אני מזכירה לעצמי שבר, הגיבור שלנו, לא ברח מהתמודדות. הוא היה שם בשבילנו אחרי התאונה של טל, הוא היה שם בשביל הפצועים בשטח, והוא היה – ועודנו – בשביל השבויים האחרים.
"בסרטון הקצר שפרסמו חמאס ב-7 באוקטובר רואים אותו צועק על המחבלים. בר הוא חובש, וחובש נשאר חובש גם כשהידיים שלו קשורות. בר דואג לאלקנה שחטוף, וצועק על המחבלים: "תטפלו בו! תטפלו בו!". אם בר לא ברח, אני לא יכולה להרשות לעצמי לברוח".
