ראשי מפלגת יהדות התורה הוזעקו אמש (ראשון) לדיונים ליליים בבתיהם של ראשי הנהגות הציבור הליטאי והציבור החסידי, כשברקע איומי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיעבירו את תקציב המדינה גם ללא העברת חוק הגיוס.

איומים אלו מתבססים על ההנחה שבתקופה של הסכם להחזרת החטופים אנשי האופוזיציה יתנו להם גיבוי ולא יפילו את הממשלה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו״ר הדמוקרטים יאיר גולן אמרו בשבת בפנייה לנתניהו: "יש לך גיבוי מלא מהאופוזיציה להשיב את כל החטופים. אנו קוראים לצמצם את זמן השבתם ולחתור לפעימה אחת, ומבטיחים שניתן גיבוי ציבורי ופוליטי מלאים למהלך זה".

הזמן דוחק במפלגות החרדיות, שדורשות חוק גיוס שמוסכם עליהן ויעגן בחוק את הפטור מגיוס לבני ישיבות שבג"ץ שלל ביוני. העמדה שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ בנושא חיובית מבחינתן, אך יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין מהליכוד, שואף להגיע לחוק בהסכמה עם יעדי גיוס שמחוברים לצרכי הצבא. נציגי צה"ל אמרו כי נדרשת תוספת של כ-12 אלף חיילים, מהם לפחות 6,000 לוחמים, וכי הם מעוניינים בסנקציות "יותר אפקטיביות, שפוגשות את הפרט".

ביהדות התורה מאיימים שלא לתמוך בתקציב המדינה שצריך לעבור עד סוף החודש הבא, אך שר האוצר סמוטריץ' אמר להם שחוק הגיוס לא יעבור ללא הסכמה רחבה, והתקציב צריך לעבור, גם בלעדיהם. לפי הדיווחים מישיבת ראשי סיעות הקואליציה שהתקיימה אתמול, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שיעביר את התקציב לפני שיעבור חוק גיוס, זאת חרף מחאות מצד השר יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) שאמר "אנחנו יכולים גם להתפטר אם צריך". "אנחנו מחכים כבר שנתיים לחוק", הוסיף גולדקנופף, ואיים להפיל את הממשלה.

הדיונים על הסנקציות: החרדים דורשים מוסדיות, גופי המקצוע דורשים אישיות

הדיונים על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון מתרבים ונעשים ממוקדים, ארוכים ואינטנסיביים יותר. בשבועות האחרונים התקיימו 4 דיונים פתוחים לציבור בנושא ועוד דיונים סגורים, וכך יהיה גם השבוע.

נציגת משרד האוצר נטע בר זיו הציגה בדיון שהתקיים אתמול נתונים המסבירים את היקפי התמיכות, הקצבאות וההנחות שכל אברך מקבל מהמדינה לאורך חייו. בר זיו הסבירה כי ההנחה במעונות יום לאברך בעל משפחה של 6 ילדים, הממוצע בחברה החרדית, מגיעה לכ-400 אלף שקלים. זאת גם בשל ההכנסה הנמוכה של המשפחה, שלרוב כוללת משכורת אחת של האישה וקצבת אברך שלרוב אינה עולה על 2,000 שקלים. ההנחות בארנונה ובצהרונים, לצד מחיר למשתכן והנחות אחרות, יכולות להגיע ל-800 אלף שקלים.

הדיונים הקרובים בוועדה ימשיכו לעסוק בסנקציות הרצויות עבור אברכים ותלמידי ישיבות שאינם מתגייסים. בדיונים קודמים הוצגה עמדת המשנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין שלפיה הסנקציות המוסדיות שמוצעות במתווה הנוכחי מחמירות מספיק. מדובר בסנקציות המופנות כלפי ישיבות ששיעור הגיוס בהן נמוך.

במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובגופי מחקר שונים טוענים שהסנקציות המוסדיות לא פוגשות את הפרט בצורה מספיק אפקטיבית, ושדרושות סנקציות המושתות על הפרט ישירות. זאת מאחר שסנקציות מוסדיות לא משפיעות על הקצבאות באופן מיידי, וגם לא באופן ארוך טווח, לעומת שלילת הטבות עתידיות כמו "מחיר למשתכן" או הנחות מסוגים שונים.