הזמנים קשים ובמשרד האוצר מבהירים: אין ברירה, הפעם מוכרחים לקצץ. זה נכון שהמשק מראה סימנים חיוביים, אבל מתרחש פה אירוע חיצוני אדיר שגורם לחוסר ודאות בזמן הקרוב, ויחייב הוצאות עתק שיכבידו על קופת המדינה במשך שנים. הגיע הזמן להיכנס תחת האלונקה, להדק את החגורה, לקבל את רוע הגזרה. למען הדורות הבאים.

את הפסקה הזו אפשר לכתוב על המלחמה ותקציב 2025, או על מגיפת הקורונה ותקציבי 2021-2022. ההבדל המרכזי ביניהם הוא שאחד האירועים כבר הסתיים, כך שאפשר לקבוע לגביו בוודאות: זה לא נכון. 

2022, שנת היציאה ממשבר הקורונה, הסתיימה עם עודף תקציבי חסר תקדים. יחס החוב תוצר ירד, ההכנסות ממסים עלו, והחנק התקציבי התגלה כמיותר.

ומה יהיה המצב ב-2025?

מאחורי המספרים: קיצוצים

התקציב עומד על 619 מיליארד שקלים, ובו תקציב ביטחון של 110 מיליארד שקלים, כמעט פי שניים מלפני המלחמה. כדי להגיע למספר זה נעשו 'התאמות' של 35 מיליארד שקלים – העלאות מסים וקיצוצים ברמה שלא נעשתה כבר שנים. חלק מרכזי מהם, כמו העלאת מע"מ ומס הכנסה, התייקרויות והעלאת דמי ביטוח לאומי, אושרו כבר לפני כמה חודשים מסיבות פרוצדורליות. קיצוצים אחרים – בתשתיות, בחקלאות, ובמשרדים נוספים – יכנסו לתוקף כעת לאחר אישור התקציב. 

אבל הקיצוצים והגזרות הנוכחיים הם רק חלק קטן מהסיפור. החלק החשוב יותר הוא נקודות המוצא. ההוצאה האזרחית בישראל היא בתחתית ה-OECD. ההוצאה לחינוך, רווחה ובריאות רחוקות מהמדינות המתקדמות ביותר. כדי לסגור את הפער התקציב צריך לגדול ביותר ממאה מיליארד שקלים. בינתיים ישראל הולכת בכיוון ההפוך. 

מיתוס המשקולת הביטחונית

להרבה מתשומת לב זוכה תקציב הביטחון, כשברקע מרחפת רוחו של 'העשור האבוד' – השנים לאחר מלחמת יום כיפור, שבהן עלתה ההוצאה הביטחונית בסדר גודל משמעותי כתוצאה מהטראומה.

על הפרשנות לאירוע הזה אפשר להתווכח, אבל קל להבין שאין לו כל קשר למציאות העכשווית. ההוצאה הביטחונית של ישראל הצטמצמה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. היא עדיין גבוהה ביחס למדינות אחרות, אבל בשיעור של אחוזים בודדים. בעקבות המלחמה נרשם זינוק זמני בהוצאה, והיא תגדל גם בשנים הבאות, אבל עדיין תישאר נמוכה ביחס להיסטוריה הישראלית, אפילו אם כל המלצות ועדת נגל יתקבלו. 

למרות שהמלחמה לא נגמרה, כבר החלה ביקורת על ההוצאה הביטחונית, ושוב עולה דרישה לפגיעה בתנאים של משרתי הקבע. למרות 7 באוקטובר, אף אחד לא מעלה את האפשרות שאולי ההוצאה הביטחונית דווקא נמוכה. 

האיתות הראשוני

קשה לדעת איך תראה השנה מבחינת הכנסות, אבל יש כבר איתות ראשוני: החודשיים הראשונים הסתיימו עם הכנסות שיא של כ-102.7 מיליארד שקלים. אם הגבייה השנה תמשיך בקצב הזה, ייחצה יעד גביית המסים בעשרות מיליארד שקלים. מובן שהחודשיים הראשונים לא בהכרח מעידים על מה שיקרה בהמשך, אבל יש לקחת בחשבון גם את התקבולים מעסקת וויז, שצפויה להכניס לבדה מעל 10 מיליארד שקלים – יותר ממחצית מסך התקציב לשיקום העוטף.

בכל מקרה הנתונים שפרסם האוצר לסיכום 2024 מאשרים את מה שכבר פורסם בחישוב ראשוני ב'דבר': נטל החוב – היקף תשלום הריבית ביחס למשק – לא גדל משמעותית בעקבות המלחמה.

עיקרון אי הוודאות

תקציב 2025 מתקבל בתנאים של חוסר ודאות משמעותי. במקרה של לחימה עצימה – גיוס מילואים גדול, שימוש רב בחימושים או פתיחת חזיתות נוספות – התקציב יצטרך לגדול בצורה משמעותית. לכן ממהרים לחזור ליחס חוב תוצר יורד כבר השנה, או לכל היותר בשנה הבאה, להחזיר את 'כרית הביטחון' הכלכלית.

אבל גם אם המלחמה לא תתגבר, הגבייה ממסים תעלה, והגרעון יהיה נמוך יותר – אין מה לצפות לשינוי לטובה. כך עובד עיקרון אי הוודאות הכלכלי של האוצר: כרית הביטחון היא תמיד הציבור הישראלי.