
מנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה ערך אתמול (שלישי) מפגש חירום לתעשיינים, יממה לפני שהכריז טראמפ על הקפאת המכסים האמריקאיים, שהכריז עליהם לפני שבוע בלבד. התעשיינים הביעו חשש כבד מפני ההשלכות האפשריות של תוכנית המכסים של טראמפ. מנכ"לית מכון הייצוא נילי שלו המליצה להיערך ולהמתין לפני שמקבלים החלטות ונציגי משרד הכלכלה שידרו מסרים אופטימיים.
במפגש, שנערך באופן מקוון, שאלו עשרות תעשיינים מודאגים את נציגי משרד הכלכלה לגבי השפעת המכסים שתוכננו על ייצוא ישראלי, בסך 17%, על הענף הספציפי שלהם, לגבי אופני פעולה אפשריים, ועל ההיתכנות או הזמן המשוער שהמכסים ירדו שוב. "זו שאלת מיליון הדולר, אף אחד לא יודע מתי תהיה ההקלה", השיב יואב סיידל ממנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה.
"מדובר במגה אירוע שמזיז את הלוחות הטקטוניים של הסחר העולמי, שלא היה כמותו אולי 100 שנים", הוסיף מנהל מערך סחר החוץ במשרד הכלכלה, רועי פישר. "אנחנו לא מוכנים לעמוד במכס של 17%. אנחנו נעשה הכול, יחד עם שאר משרדי הממשלה, כדי להוריד את המכסים, או בשכנוע או בצמצום פערי הסחר (הגדלת הייבוא מארה"ב וצמצום הייצוא אליה, י"ל), ואנחנו נעמוד בזה. עברנו בשנים האחרונות קורונה, משבר חברתי, מלחמה, ועצירת נתיבי סחר, והראינו גמישות ועמידות. אני מאמין שהמכס הוא הצעת פתיחה, שתשתנה".
תוכנית המכסים של ממשל טראמפ הוכרזה בשבוע שעבר, וכבר היום נכנסו לתוקף חלק משמעותי מהמכסים, בהם 104% מכס על סין, שיעור שגדל ל-120% בעקבות הכרזת סין על מכסים נגדים. שיעור המכס עבור כל מדינה נגזר מגירעון הסחר של ארצות הברית מולה – הפער בין הייבוא והייצוא שלה. מכס של 10% הוטל גם על מדינות שארצות הברית לא בגירעון סחר מולן. עם זאת, הודיע היום ממשל טראמפ כי הוא מקפיא ל-90 יום את המכסים שתוכננו, פרט לאלה שהוטלו על סין.
"אנחנו באירוע שהוא לא בשליטתנו, ה-2 באפריל תפס אותנו לא מוכנים", אמר נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. "אני קורא לכם, קחו אוויר, קחו לכם רגע, אני בטוח שהמצב שנכנסנו אליו הוא לא המצב שנצא ממנו, אל תקבלו החלטות נמהרות, ואולי עוד נמצא את עצמנו מרוויחים מהמצב". בריאיון ל'דבר' אמר תומר שהמהלך של טראמפ, אם לא תתקבל החלטה אחרת, צפוי לפגוע בתעשיות ישראליות רבות המייצאות לארה"ב. "יש תעשיות שמיועדות לייצוא לתעשייה האמריקנית, כמו חלקים למטוסים של בואינג. על כל אלה יהיה מכס גבוה, שהלקוחות שלנו לא ירצו לשלם, אולי הן ימשיכו לרכוש מאיתנו בטווח הקצר עד שהן יעברו לייצור מקומי".
"בתחומים שבהם אנחנו מייצאים, אנחנו רואים פוטנציאל לפגיעה ב-25% מהייצוא, 10 מיליארד דולר", הסבירה שלו. "יש תעשיות קטנות שמסתמכות באופן משמעותי על ייצוא לשוק האמריקאי, ולא מוחרגות, כמו קוסמטיקה ויין". מנתוני מכון הייצוא, ענפים גדולים חשופים למכס האמריקאי, בהם מכשור אופטי, מכונות, פלסטיק, ורכיבים למטוסים. 60% מהייצוא הישראלי לארה"ב הוא של שירותים, שנכון להיום לא חל עליהם מכס. בין השירותים, בולטים שירותים בענף ההייטק, של תוכנה.
"עקבנו אחרי ההתפתחויות במדיניות טראמפ עוד לפני הבחירות, כשהודגש המסר של "America First", בעקבות הכאב של האמריקאים מגירעון הסחר שלהם". שיתפה יפעת אלון פרל ממנהל סחר החוץ. "הגענו מנקודת פתיחה טובה של הסכם סחר חופשי עוד משנת 1985, שהיינו הראשונים לחתום עליו עם האמריקאים, דבר שנתן תנופה אדירה לחברות ישראליות. אנחנו מסתכלים על המצב כתהליך. אנחנו מבינים שטראמפ בוחן החלטות מכל העולם ושהוא לא בהכרח יקבל החלטות מיידיות. מדינות מסתכלות עלינו ועל היחס שנקבל מהאמריקאים, דבר שגורם לארצות הברית להיות מחושבת".
דפנה שטרפלד, סמנכ"לית מכון הייצוא, הדגישה את המחויבות לפעול להקלה על התעשיינים הישראלים: "היום אנחנו במפגש לא שגרתי. שותפות הסחר בין ישראל וארה"ב היא שותפות חזקה ארוכת שנים, אנחנו כאן כדי לוודא שהשותפות תשתנה ולא תיפגע. לא מדובר רק בכלכלה אלא באנשים ובעסקים שהקימו במו ידיהם".