שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר הגיע אתמול (רביעי) לוועדת הכלכלה בכנסת לדווח על פעילות משרדו, בשבוע שבו הוצגה התוכנית הלאומית לביטחון המזון עד 2050, שאותה המשרד יזם לאחר שנים של היעדר תוכנית. הדיון התמקד גם בהתמודדות החקלאים עם הבצורת, ובמערך הדיגיטציה שהקימו במשרד החקלאות. אך על הדיון העיב המתח סביב איום הורדת המכסים על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב: צעד שעליו החליטו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת בחודש שעבר, כהיערכות לשינוי במדיניות המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

"במשרד האוצר 'תפסו טרמפ על טראמפ', חיככו ידיים בהנאה נוכח הצו הנשיאותי להסרת המכסים וקפצו על ההזדמנות", אמר ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי). "זו הדוגמה הטובה ביותר לעוינות של משרד האוצר לייצור המזון בישראל". מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר כי "זו פצצת אטום, שיכולה לייתר את כל התוכניות שראינו, איום אסטרטגי על ביטחון המזון של מדינת ישראל שאנחנו לא בטוחים שנוכל להתמודד איתו. אני לא יודע מי החליט להקריב את החקלאות בניסיון לקבל הטבות מארה"ב, שלא קיבלנו". לצד זאת, שניידר שיבח את דיכטר בהיבטים אחרים: "הודות למדיניות השר הרפתות בעוטף עזה מייצרות 25% יותר חלב מלפני המלחמה, אמירה ברורה שהחקלאות תוביל את השיקום".

השר דיכטר התייחס לסוגייה הדרמטית של הייבוא מארה"ב: "ראש הממשלה מבין את הבעייתיות של זה, מעורב בזה אישית ואמור לנהל שיחה עם נציב הסחר האמריקני. משרד החקלאות הביא תכנית שמשתלמת גם לארה"ב ויכולה לשכנע אותם לרדת מהסיפור שלנו. וגם, אם האוצר יאשר תמיכה לענפים שיפגעו, אנחנו יודעים לתת הצעה שתאפשר המשך צמיחה".

הגדלת הייצור: "מסוכן למלא את המדפים דרך ייבוא"

דיכטר הציג את פעילות המשרד לאור מדיניות "המדפים המלאים" שנועדה להבטיח אספקה של תוצרת חקלאית לצרכנים בהתבסס על איזון בין ייצור מקומי וייבוא משלים. "אנחנו לא מוכנים לקבל שום מצב אחר זולת מדפים מלאים במזון במחירים סבירים ושווים לכל נפש", אמר דיכטר, "וכמונו גם משרד הכלכלה".

כדי לממש את היעד של מדפים מלאים, מכוון המשרד את פעילותו להגדלת הייצור החקלאי: "אי אפשר להסתכל רק על כאן ועכשיו, אלא חייבים להסתכל קדימה, העברנו החלטת ממשלה להגדלת הייצור החקלאי ב-30% בעשור הקרוב".

לדברי דיכטר המשרד מתמקד בזמינות אמצעי הייצור: "בלעדיהם אין סיכוי לגדול". הוא הוסיף: "החקלאות מתקיימת במרחב של חוסר הוודאות בתנאי מזג האוויר, שינויי האקלים, מזיקים, מכות וכל כך הרבה משתנים נוספים. אנחנו לא יודעים לשלוט במזג האוויר אבל כל מה שבשליטה, בהחלטות ובתקציבים שלנו – אנחנו מחויבים לתת. אם לא נפעל כממשלה לצמצם את חוסר הוודאות, לא נקבל חקלאות רצינית".

דיכטר הדגיש את מעורבותה של ועדת הכלכלה בשנה האחרונה בבלימת מהלכים שסיכנו את ייצור המזון המקומי. "הניסיון להבטיח מדפים מלאים דרך ייבוא ולא דרך ייצור מקומי הוא מסוכן מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית", אמר דיכטר, "אנחנו ממלאים מדפים קודם כל בתוצרת חקלאית. מה שלא ניתן לגדל או לא אפשרי לספק בכל עונה – נאזן בייבוא."

מים: שימוש חקלאי בנגב במקום הזרמה לים

דיכטר התייחס גם לסוגיות משק המים והבצורת ולפעולת המשרד ביחס אליהן. לאחרונה אושרה הקמת "מוביל קולחים לאומי" בשיתוף רשות המים ומשרד האנרגיה. מדובר בפרויקט נרחב להובלת מים מושבים ממי השפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) לשימוש חקלאי בנגב, במקום הזרמתם לים. לדברי מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, מדובר בפרויקט בסדר גודל של המוביל הארצי.

"לא יכול להיות שמדינה שיש לה עודפי מים תיקלע לקושי בשנת בצורת רק בגלל שלא נבנו לאורך השנים מספיק תשתיות", אמר דיכטר. לפי נתוני רשות המים 130 מיליון קוב מים מושבים מוזרמים לים מידי שנה. "כמעט כל השפד"ן מוזרם לים ולא לחקלאות. כל מה שנצליח ב-2025 לעשות מבחינת מים יצמצם את נזקי הבצורת".

השר נגע בדבריו גם במהלכים לניקוז מי גשמים ושיטפונות, וכן בשריפות הנרחבות שפקדו את ישראל בשבועות האחרונים. "מה שנחשוב עליו השנה, ימנע אסונות בשנים הבאות. כבר הוכח שאם יהיה יותר מרעה בשטחים פתוחים יהיו פחות שריפות, ואלו שאיתן נתמודד יהיו נשלטות יותר. גם רשות הניקוז אצלנו מקדמת מהלכים למניעת הצפות ושימוש מושכל במים".

פערי התיווך: "הנתונים ממחישים את העליהום על החקלאים"

יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) הציג נתונים מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המראים שאומדן התמיכות לחקלאים בישראל וב-OECD דומה, אך הפריון בענף החקלאות בישראל נמוך ממוצע ה-OECD. מהדו"ח עולה שתמיכה הישירה שקיימת באירופה היא שמביאה למחירים נמוכים. השר דיכטר: "הנתונים ממחישים את העליהום על החקלאים – פער התיווך בין החקלאי לצרכן חזירי".

לדברי דיכטר, "חקלאי צריך להתפרנס בכבוד אחרת יפסיק לייצר מזון. חקלאי מקבל 3 שקלים לקילו על תפוחי פינק ליידי, אבל בחנות ליד הוא נמכר ב-29 שקלים וברשת ב-18 שקלים. פי 10 ופי 6, איך הגענו לזה? הכנסת חייבת לטפל בזה, ויש לנו יכולת לעשות מהפיכה". עוד אמר השר כי ב-2022 דחקו את החקלאים להסכים לרפורמה "מטורפת", ו"מרחו אותם בסיפורים של תמיכות ישירות, אך הן היו משפילות, והחקלאים לא באו לבקש אותן".

התוכנית הלאומית: "יוצא דופן בנוף הפוליטי"

התוכנית הלאומית לביטחון המזון שהוצגה השבוע נכתבה בשיתוף פעולה בין-משרדי, בהובלת מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות. "זה אינו דבר של מה בכך", אמר על כך דיכטר בדיון, "תכנון ביטחון המזון עד 2050 בידי 6 משרדי ממשלה במשותף זה אירוע יוצא דופן, במיוחד בנוף הפוליטי". הדרך ליישום התוכנית עוד ארוכה, ותדרוש החלטת ממשלה מגובה בתקציב.

ח"כ שוסטר הזכיר בדיון את חוק החקלאות שהניח על שולחן הכנסת. החוק, שנועד לחייב את הממשלה לספק תנאים בסיסיים וסבירים לייצור מזון, יגיע בשבוע הבא לאישור ועדת השרים לחקיקה. ביחס למימוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון אמר שוסטר: "משרד האוצר נוהג בפטרנליזם, כאילו היה ממשלה בפני עצמו. אגף התקציבים משחק בשביתות איטלקיות ואינו מצטרף למהלך."

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בירך על הנוכחות הגדולה של חברי הכנסת בדיון. לדבריו, הדבר מעיד על הכרה בחשיבות הנושא. "הוועדה הביאה בשנתיים האחרונות הישגים בתחומים שלא הייתה בהם התקדמות כבר שנים כמו המים, הדבש, השמן ועוד", אמר דורמן. "אנחנו סומכים על שר החקלאות והנהלת המשרד, וזה דבר שלא היה לנו הרבה שנים."