המפקח על הבנקים בבנק ישראל דניאל חחיאשווילי פרסם היום (שני) את הדוח השנתי שלו. במסיבת עיתונאים הציג המפקח את הסכנות שמולן עומדת המערכת הבנקאית, ואת צעדי הפיקוח על הבנקים להרחבת התחרות, לצמצום פערי הריבית ולהנגשת ידע לצרכנים.
המפקח הציג את ההתמודדות של בנק ישראל עם 'מבצעי מימון' – הלוואות בלון והלוואות מסוג 80/20, שרמת הסיכון שלהן גבוהה. מבצעים אלה כוללים מימון של חלק מהריבית על ההלוואה, או דחיית חלק גדול מהחזר החוב במספר שנים. "זיהינו סיכון בתחום הנדל"ן, ולקח לנו כמה חודשים אבל הצלחנו להטיל הגבלה משמעותית. אני חושב שבשלב הזה הגדרנו את מידת הסיכון הנכונה שתאפשר יציבות ותחרותיות". לשאלת דבר על האפשרות שיטילו מגבלות נוספות השיב: "אם נראה שמוצאים דרכים לעקוף את המגבלה נפעל בהתאם, אבל כל עוד הסיכון לא יגדל, לא נפעל". לפי דוח המפקח, 28% מההלוואות לדיור בספטמבר 2024 היו במבצעי מימון למיניהם.
עוד התייחס לרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות, שהוסיפה להיות גבוהה גם ב-2024. הוא הדגיש את הריבית הגבוהה ויתרות העו"ש הגבוהות של הציבור כסיבות מרכזיות לרווחיות זו. ביחס לצעדי הבנק בנושא סיפר: "קידמנו מתווה סיוע בהיקף של שלושה מיליארדי שקלים, שיתמקד בהקלות בריביות על יתרה שלילית בעו"ש, מתן ריביות על יתרת זכות, הקלות בעמלות ובריביות על אשראי". מתווה הסיוע כולל הקלות והטבות לאוכלוסיות שונות, בהן בעלי עסקים קטנים ומשרתי מילואים. הסיוע הניתן הוא בתחומי האשראי, העמלות, יתרות בעו"ש ופיקדונות, וחובות בעו"ש.
בשנים האחרונות חל מעבר משמירת יתרה בעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. ב-2021, לפני עליית ריבית בנק ישראל, 63% מסך הפיקדונות היו במסלול נושא ריבית ו-37% בעו"ש, ובשנת 2024 שיעור ההפקדה לחיסכון נושא ריבית עמד על 76% לעומת 24% בעו"ש. אך גם המעבר הצרכני של הציבור לא מנע את הפערים הגבוהים בין הריבית שהבנקים המסחריים מקבלים לזו שהם נותנים: רק בשנת 2024 ההכנסה מריבית נטו של חמשת הבנקים הגדולים עמדה על 60.8 מיליארד שקלים, שאפשרו להם לסיים את השנה עם רווח נקי של כמעט 30 מיליארד שקלים.
בנוגע לתהליכי הדיגיטציה של המערכת הבנקאית אמר המפקח: "אנחנו רואים המשך של המעבר לשירותים דיגיטליים. 96% מההעברות והתשלומים מתבצעים דיגיטלית, ו-94% בקניה ומכירה של ניירות ערך. יש מקומות שבהם הבנקים לא עוברים לדיגיטציה, עם התייחסות לאוכלוסיות שמתקשות במעבר". בסקר שערך בנק ישראל בקרב המערכת הבנקאית נמצא כי נושא הסייבר ואבטחת המידע הוא הסיכון הגדול ביותר, אך חלה ב-2024 עלייה בסיכון בתחום שוק ההלוואות לדיור.
כדי לעודד את שקיפות המידע לגבי הריביות שבנקים מציעים ומחירי המוצרים הפיננסים שלהם, בנק ישראל מפעיל בשנים האחרונות את "קו המשווה", שבו אפשר לערוך השוואה מקיפה על עמלות, ריביות ועוד. עוד פעולה שנקט הפיקוח היא חיוב הבנקים לספק מידע אחיד לצורך השוואה. הדוח מראה כי האתר צובר בחודשים האחרונים תאוצה, ולאחר ממוצע של כ-10 אלף כניסות בחודש לדף העוסק בריביות על פיקדונות ואשראי, חלה בו קפיצה לכמעט 40 אלף כניסות בחודש מרץ.
מנתוני הדוח משתקפים פערים בהיקף העו"ש בין מחזיקי חשבונות הבנקים. יתרות משקי הבית בעו"ש נכון לסוף 2024 הן כ-198 מיליארד שקלים. 76% מהחשבונות מחזיקים ביתרה של עד 30 אלף שקלים, ובסך הכל בכ-13% מיתרת העו"ש. לעומתם, 9% מהחשבונות מחזיקים במעל ל-100 אלף שקלים, וחלקם בסך יתרת העו"ש עומד על 63%. יתרת העו"ש החציונית ב-5 הבנקים הגדולים נעה בין 5,000 שקלים ל-9,000 שקלים.
דוח המפקח עוסק גם בתופעת ההונאות הפיננסיות. בשנים האחרונות חלה בישראל עליה בהיקפי ההונאות הפיננסיות, שפוגעות בכלל סוגי הלקוחות אך עם התמקדות באוכלוסיות עם אוריינות פיננסית ודיגיטלית נמוכה. הבנק קבע כי צמצום תופעת ההונאות ומניעתה תהיה אחת מהיעדים המרכזיים שלו בשנים הקרובות.
