המערכה מול איראן, שפרצה אחרי 20 חודשים רצופים של מלחמה, צפויה להוביל להוצאות משמעותיות ולפגיעה בכלכלה הישראלית. רוב המשק הושבת לכמעט שבועיים, והרכישות צנחו בשבוע הראשון של המלחמה. עם זאת, ההרס מוביל לתנופה בביקושים לבנייה ולכסף שיכנס לפעילות המשק. התנופה הזו, יחד עם האפשרות ליותר שקט וביטחון אל מול האיום האיראני, הובילה לעליות שערים חדות בבורסת תל אביב. ביחס לשני הפנים האלה, הממשלה תצטרך להחליט האם לעודד את הפעילות הכלכלית, או דווקא לנקוט במדיניות של ריסון וקיצוצים.

מחירי המלחמה

הוצאות הביטחון: עלותה הישירה של המלחמה עדיין לא ברורה, אך ההערכות נעות סביב 15 מיליארד שקלים. ההוצאות המרכזיות הן תפעול מלחמה אווירית אינטנסיבית עם טיסות שיוצאות למשימות במרחק 1,500-2,000 ק"מ, שיגור יירוטים רבים, וגיוס מילואים נרחב בדגש על חיל האוויר, מודיעין, פיקוד העורף והמטה. הוצאות מערכת הביטחון מתחילת 2025 עד מאי חרגו מהסכום שהוגדר מראש בכמעט 11 מיליארד שקלים (19.6%), בין היתר בשל גיוס המילואים הנרחב והרחבת הפעילות בעזה, לעומת תרחיש של לחימה בעצימות נמוכה.

חלק מהחריגה אושר מראש עם תקציב 2025: רכיב חירום של 4 מיליארד שקלים, מתוכו 3.6 מיליארד עבור מערכת הביטחון. האוצר סימן בתחילת החודש כי הוא צופה חריגה גבוהה יותר, שלא נובעת מ'מרכבות גדעון': 20-30 מיליארדי שקלים. גורמים באוצר טוענים כי מדובר בהתנהלות גירעונית של הצבא, אך יש אפשרות שחלק מעלות 'עם כלביא' גולמה בהערכות התקציביות עוד לפני שהחל.

הפעילות העסקית: הפגיעה במשק בימים שבהם הושבת היא בסדר גודל של בין מיליארד למיליארד וחצי שקלים ליום עסקים. היום החלה חזרה מדורגת לשגרה במערכת החינוך ובתחומי החיים השונים, אם אכן תהיה חזרה לפעילות בהיקף רגיל של המשק – מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית, אך לא אסטרונומית. הרכישות באשראי ירדו ב-27% בשבוע הראשון של המלחמה, כשבענף ההלבשה וההנעלה ההוצאות ירדו ב-70% ובמסעדות, בתי קפה ומזון מהיר ב-37%.

פגיעה מתמשכת יותר ירשמו עסקים רבים שנפגעו פיזית במלחמה. גם עסקים קטנים, שזקוקים במיוחד לרציפות במחזור העסקי, עלולים להיפגע יותר מההשבתה, שמתווספת לשנים מלאות טלטלות עוד מתקופת הקורונה. עם זאת, לעומת פינוי תושבי הצפון והעוטף מתחילת המלחמה, אין אזורים שקיימת מניעה ביטחונית לחזור אליהם, כך שגם באזור המרכז שספג פגיעה קשה ביותר העובדים והלקוחות צפויים ברובם לחזור.

הפיצויים: עד כה הוגשו יותר מ-41 אלף תביעות לנזקי רכוש בקרן הפיצויים ביחס ל'עם כלביא'. לשם השוואה, מתחילת חרבות ברזל ועד תחילת המלחמה מול איראן היו כ-70 אלף תביעות. מבחינת חומרת הנזק והעלויות, השבוע וחצי האחרונים משאירים אבק למלחמה בחזיתות האחרות שקדמה להם. לפי נתונים שהציגה רשות המסים ביום שני בוועדת הכספים, עד הסבב מול איראן היה בניין אחד מיועד להריסה, ושולמו מקרן הפיצויים 2.5 מיליארד שקלים. מאז נוספו תוך שבוע וחצי 25 בניינים מיועדים להריסה, וצפי ראשוני של 5 מיליארד שקלים פיצויי נזקים, שעוד צפוי לעלות.

פיצויים אלה לא משפיעים ישירות על תקציב המדינה, משום שהם יוצאים מקרן הפיצויים, שהיא גוף כלכלי נפרד. בקרן יש כרגע כ-9.5 מיליארד שקלים. עם זאת, השימוש בקרן עלול להשפיע במידה מסוימת על התקציב, אם המדינה תיקח הלוואות לצורך תקציבי או תזרימי של הקרן.

נוסף על הפיצויים לנזקי רכוש, המדינה צפויה להוציא כמה מיליארדי שקלים על פיצוי לעסקים ולעובדים בשל השבתת הפעילות.

ההזדמנויות הכלכליות

עם הפסקת האש חברות נדל"ן, בנייה ותעשייה צופות זרימה של כסף ועלייה בביקושים, וכך חוזים גם הבנקים וחברות הביטוח. האופטימיות הזו התבטאה בעליות חדשות בבורסה. האפשרות להפחתת הסיכון הביטחוני בישראל מובילה לציפייה לעלייה בפעילות הכלכלית ובהיקף ההשקעות במדינה, ישראליות וזרות. גם התעשייה הביטחונית נהנית מתנופה, הן זו הממשלתיות והן במגזר הפרטי, כתוצאה מפיתוחים טכנולוגיים שנוצרו במלחמה או יושמו בה.

לא כל הכסף שהממשלה תוציא בהכרח יוביל ל"בור תקציבי" או להעמקת הגירעון. למשל,  הכסף הממשלתי שיזרום לחברות הבנייה במסגרת שיקום הנזקים צפוי לעזור לצמיחה בפעילות הכלכלית, ולהביא בהמשך גם לעלייה בתקבולי המסים.

שאלת התקציב

סוגיה דרמטית היא עיצוב תקציב המדינה: אילו שינויים ייעשו בתקציב 2025, ואיך יראה תקציב 2026.

הלחימה באיראן הגיעה על רקע התחלה טובה של 2025 מבחינה כלכלית: החריגות בהוצאות הביטחון היו מבוטלות לעומת ההכנסות הגבוהות ממסים, כ-25 מיליארד שקלים מעל התכנון. ההכנסות הגבוהות נבעו מרכישות שתוכננו ל-2025 שהוקדמו ל-2024, אך גם מהצלחת מיסוי הרווחים הכלואים. הגירעון ירד מ-8.5%, וכבר נשק ליעד ל-2025, 4.7%-4.9%; שיעורי האבטלה היו נמוכים; והאינפלציה ירדה ל-3.1%, והתקרבה ליעד בנק ישראל (1%-3%). הדבר מאפשר מרווח נשימה לירידה בהכנסות שצפויה בעקבות המלחמה.

למרות הירידה בגירעון קיצוץ רוחבי של רוב משרדי הממשלה עומד על הפרק כבר ב-2025. מדובר בבחירה: ניתן לשנות את יעד הגירעון, שהייתה הנחה שיגיע ל-7% לפני הפסקת האש. גם ביחס לתקציב 2026 יש חשש שיקודם ריסון תקציבי – העלאת מיסים וקיצוץ בהוצאות הממשלה. אגף התקציבים באוצר אמנם מנסה לקדם שינויים מסוג זה בכל שנה, אך הפעם הוא עשוי לקבל רוח גבית במערכת הפוליטית בעקבות הוצאות המלחמה. התמונה הפוליטית תתחיל להתבהר בקרוב עם תחילת דיוני התקציב. כוונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהתקציב יעבור עד אוגוסט כבר לא תוכל להתממש.

לראות את הטווח הארוך

ריסון תקציבי בנקודה הזאת, באמצעות קיצוצים במשרדים או דרך מיסוי מעמד הביניים והשכבות החלשות, מסוכן למדינה ולאזרחיה. השירותים לאזרח מדולדלים גם כך, אף שהם נדרשים יותר מתמיד למשימת השיקום. נוסף על כך, השנה המע"מ עלה, הצמדת מדרגות מס ההכנסה למדד המחירים הוקפאו, דמי הביטוח הלאומי עלו, מחירי התחבורה הציבורית זינקו, וגם המסים על דלק ועל רכבים חשמליים עלו. המהלכים האלה פוגעים ברווחה ובביטחון הכלכלי של מיליונים, שמרגישים אותם בנטו. הוצאות הממשלה אמנם עלו, אבל בתחומי התשתיות, שמהווים מנועי צמיחה קריטיים, דווקא נעשה קיצוץ.

דווקא השוק מצליח במקרה הזה לראות את הטווח הרחוק, ולתמחר אפשרות לשיפור מצבה של הכלכלה הישראלית. הממשלה והדרג המקצועי, בדגש על האוצר, חייבים להסתכל קדימה גם הם, ולהשקיע: בתשתיות, בחינוך והכשרה, במחקר ופיתוח, בתחבורה ציבורית, בחיזוק התעשיה והחקלאות, ובשיקום ראוי של הדרום, הצפון, והאזורים שנפגעו בכל רחבי הארץ.

השקעה כזו תעלה בטווח הקצר את הגירעון ואת תשלומי הריבית. אך אם היא תיעשה באופן חכם היא תגדיל את הפריון, מה שיוביל בהמשך לעלייה בתוצר ובתשלומי המסים. מעבר למשמעות הכלכלית, השקעה כזו תאפשר לציבור לקום מהמלחמה הארוכה הזו כלביאים, או לפחות כבני אדם.