יעקב בכר, נציג הקיבוצים (מטעם מפלגת העבודה – הדמוקרטים) בדירקטוריון קק"ל, גאה בחלקו בהחלטת קק"ל להעביר את כספי השיקום לקיבוצי העוטף ולקיבוץ ניר עוז בפרט. בריאיון ל'דבר' הוא מספר על ההחלטה ההיסטורית, אך גם לא חוסך ביקורת על התנהלות המדינה: "הקשירה בין תקציבי השיקום של קק"ל ושל המדינה באה להצדיק החלטה שערורייתית של הממשלה – לא להעביר בזמן את הכסף שניר עוז היו צריכים באופן הכי דחוף שאפשר".

לפני שבועיים, אישר דירקטוריון קק"ל את אחת ההחלטות התקציביות הגדולות שלו אי פעם, 750 מיליון שקלים מכספי הקרן יעברו לקיבוצי העוטף וגבול הלבנון במטרה לזרז את תהליכי השיקום של היישובים. 75 מיליון מהם מיועדים לשיקום קיבוץ ניר עוז.

אחת הדמויות המרכזיות מאחורי ההחלטה הוא בכר, המשמש יו"ר הארגונים הכלכליים במשקי הקיבוצים נוסף על תפקידו בדירקטוריון קק"ל. הוא מספר שנאלץ לדחוף בכוח את התקציבים, לאחר שנודע שהמדינה בחרה "לחכות" לקק"ל, לפני שתעביר את תקציביה לשיקום הקיבוצים. "מה לנו ולכספי האוצר?", אומר בכר בכעס, "קק"ל היא גוף נפרד מהמדינה, בבעלות ההסתדרות הציונית. אנחנו החלטנו על התקציבים האלו בנפרד על פי שיקול דעתנו".

היום, לאחר אישור תקציבי קק"ל, במנהלת תקומה טוענים שאושרו עבור ניר עוז כרבע מיליארד שקלים והכסף כבר זמין לשימוש ללא התניה בשום תקציב אחר. אך בניר עוז אומרים שהאופן שבו נוסחה החלטת הממשלה בנוגע לשיקום התנה את העברת הכספים מהמנהלת בכך שקק"ל תצטרך להיות הראשונה להעביר לקיבוץ את חלקה במימון השיקום. בדירקטוריון קק"ל לקח זמן לאשר את התקציבים, והקרן אף ספגה על כך ביקורת מגורמים שונים. מכיוון שתקציבי המדינה הותנו בהעברת כספים אלו, נוצרה תסבוכת ביורוקרטית שגזרה קיפאון על השיקום. מצב זה הוביל את הנהגת הקיבוץ לצאת לשיקום ללא כספי המדינה בכלל.

ההחלטה על העברת הכספים דרשה תהליך ארוך עד אישורה בדירקטוריון הקרן. עניינה היה ניתוב של תקציבי הקרן שיועדו לתת מענה לצרכים קצרי הטווח של התושבים ביישובים שנפגעו, למטרות ארוכות טווח. בדירקטוריון היו גם מחלוקות פנימיות הקשורות בהשלכות של העברה בסדר גודל כזה ליישוב אחד: "צריך להבין, יש עוד קיבוצים במצב קשה שדורשים כסף", אומר בכר. "אבל אני התעקשתי שניר עוז הוא המקרה הכי קשה ולכן התעקשנו לבדלו, בשביל שיקבל יותר".

גם בסוגיות לאומיות מובהקות – לקיבוצים אין לובי אפקטיבי

בכר מסיים קדנציה של חמש שנים בדירקטוריון קק"ל, שבמהלכן הצליח להעביר שורת תוכניות בסך 1.3 מיליארד שקלים עבור המרחב הכפרי – חלק גדול מהן עבור אזורי השיקום. לדבריו, התקציבים הגדולים שאושרו עבור המרחב הכפרי עברו בזכות קואליציה ליברלית, ממרצ ועד יש עתיד, בשיתוף פעולה נרחב גם עם הימין.

בשבועות האחרונים, יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, בחר לא להמליץ עליו כנציג המפלגה בבחירות לקק"ל בנובמבר הקרוב. לטענת בכר, זהו מהלך פוליטי שנועד להחליש את כוחה של התנועה הקיבוצית במוסדות המפלגה, שהיא שילוב של מפלגות העבודה ומרצ, המפלגות ההיסטוריות של המרחב הכפרי. לדבריו, לא מדובר בהתחשבנות אישית אלא בחלק ממגמה ארוכת שנים של התרחקות המחנה הליברלי מצורכי המרחב הכפרי בכלל, והתעשייה החקלאית בפרט. תהליך זה הוביל למצב שבו גם מול סוגיות לאומיות מובהקות כמו משבר תקציבי שיקום ניר עוז, נותר הקיבוץ ללא לובי אפקטיבי.

"תומכי המפלגה במרחב הכפרי נמצאים במצוקות הולכות ומחריפות: המשבר המתמשך בחקלאות ובקרקעות, פרוטקשן אכזרי וייבוא פרוע", , אומר בכר, "אבל נראה שאת הנציגים שלנו זה משעמם". בסוף השבוע שעבר דחה שר האנרגיה אלי כהן מהליכוד את הדיון במועצת המים שנועד לאשר קיצוץ גדול בכמות המים לחקלאים. כהן עשה את זה בטענה שהקיצוץ יפגע קשות בחקלאים והנושא נדרש לבחינה נוספת.

בכר אינו מופתע לראות, פעם נוספת, כיצד נציג ימין מוביל מאבק שאמור להיות בליבת האינטרס של המרחב הכפרי: "דוד ביטן עם חוק המים ואבי דיכטר עם חוק ביטחון המזון יצרו איתנו שותפות ועמדו לצידנו מול ההתקפות נגד החקלאים. אין אבסורד גדול מלראות כמה הימין תמך בנו. מנהיגי השמאל יכולים ללמוד מהם".

מפלגת הדמוקרטים: "ההתיישבות העובדת והקיבוצים הם בשר מבשרה של מפלגת הדמוקרטים ויש בכוונתנו לשמור ואף לחזק את החיבור והקשר החשוב הזה. בממשלה הבאה אנחנו מתחייבים להשקיע במרחב הכפרי ובפרט באלה ששילמו את המחיר הכבד ביותר ב-7 באוקטובר ועדיין משלמים – זו החובה המוסרית והאחריות הלאומית שלנו. המפלגה תפעל להצבת נציגות מכובדת למרחב הכפרי במוסדות הלאומיים, ברשימתה לכנסת ובכל מוסד אחר, כפי שהיה עד היום".