עם הצגת עקרונות תקציב 2025 לפני כשנה, ביקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהציבור 'להיכנס תחת האלונקה' בדמות קיצוצים, העלאות מיסים ו'התאמות' (קיצוצים) בהיקף של כ-35 מיליארד שקלים. מאז נגמרה המלחמה והשר הציג נרטיב חדש לתקציב 2026 – 'ממלחמה לצמיחה'.
אבל נראה שלא כולם משוחררים מהאלונקה: בעוד העשירים ביותר עשו את שלהם, המורות, האחיות ועובדי המגזר הציבורי נשארים לשאת בעול לשנה נוספת.
המחיר הכבד
תקציב 2025 אושר בשיאה של המלחמה, בתנאים של אי ודאות גאו-פוליטית וכלכלית. אז הציג סמוטריץ' את הרעיון המארגן של התקציב: צריך להדק חגורה, וכולם צריכים לקחת בכך חלק. הקיצוץ היה תמהיל של כמה צעדים: העלאת מיסים שמשפיעה בעיקר על מקבלי השכר הגבוה, העלאת המע"מ שמשפיעה יותר על החלשים, קיצוץ בשכר למגזר הציבורי ועוד שורת קיצוצים וצמצומים.
מי ששילמו מחיר כבד במיוחד בתקציב הקודם הם עובדי המגזר הציבורי – אותם עובדים שמ-7 באוקטובר טיפלו בנפגעי המלחמה ואפשרו למשק לתפקד – המורות, העובדים הסוציאליים, האחיות, הרופאים, עובדי הרשויות המקומיות ועוד רבים. כחלק מחוק ההסדרים הוחלט על הפחתת שכר זמנית למגזר הציבורי – קיצוץ של 3.3% ב-2025 החל מאפריל, ושל 1.2% ב-2026. החיסכון לאוצר המדינה הוערך בכ-5 מיליארד שקל ב-2025, ו-2.6 מיליארד ב-2026.
הפחתת שכר היא צעד כואב ונדיר, שאושר הפעם בקנה מידה חריג בשל המלחמה. רבים מעובדי המדינה, וביניהם עובדות סוציאליות, מערכות החינוך והבריאות והרשויות המקומיות, 'נכנסו מתחת לאלונקה' – גם מבחינת הירידה בשכרם וגם בסיוע לשיקום המדינה.
שנת המפנה
בשבוע שעבר פרסם משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים ל-2026. במסיבת עיתונאים להצגת התקציב הצמידו לו סמוטריץ' ואנשי האוצר את הכותרות "ממלחמה לצמיחה" ו"שנת מפנה". אם בתקציב 2025 האוצר התמקד בהגדלת הכנסות המדינה, לצד חוק הסדרים מצומצם יחסית, השנה יש מעט צעדי מיסוי, גם אם משמעותיים, ודגש על שינויים מבניים, שבהם הפרטות ופתיחת השוק על חשבון ייצור מקומי.
בשונה מהשנה שעברה, היה השנה אפילו מקום למעט הקלות: ריווח מדרגות מס הכנסה למשתכרים יותר מ-16 אלף שקל בחודש – הקלה שתפחית את מס ההכנסה לבעלי הכנסה בינונית-גבוהה ומעלה. בנוסף, הוגדל הפטור ממס ערך מוסף (מע"מ) על יבוא אישי באינטרנט, מ-75 דולר ל-150 דולר.
לפי ההצעה המעודכנת, עובד שמשתכר 19 אלף שקל בחודש ישלם 3,700 שקל פחות מס הכנסה בשנה, ועובד שמשתכר 25 אלף שקל בחודש ייהנה מירידה של 5,000 שקל במס ההכנסה שהוא משלם בשנה.
בישראל 2025, גם מי שרמת ההכנסה שלו היא בינונית מתקשה לסגור את החודש, אבל נראה שסמוטריץ' והאוצר כבר התקדמו הלאה ממלחמה לצמיחה. הם מחלקים הטבות למי שהם חפצים ביקרם – בזמן שעובדי המגזר הציבורי עדיין לכודים בציווי של שנה שעברה – 'להיכנס מתחת לאלונקה' – וצפויים להמשיך לסבול מהפחתת שכרם.
העדפה של ריווח מדרגות המס לבעלי הכנסה בינונית-גבוהה על פני החזרת השכר המופחת למגזר הציבורי, היא צעד מתוחכם של חלוקה מחדש, וליתר דיוק, המשך לתהליך ארוך של חלוקה מחדש. כבר בעשורים הראשונים למדינה נשחק השכר במגזר הציבורי ביחס למגזר הפרטי. ב-2023 השכר במגזר הציבורי היה נמוך ב-27.2% מאשר במגזר הפרטי. זה פער גבוה במיוחד לעומת מדינות OECD, שבהן השכר הציבורי דווקא גבוה ב-3.2% מאשר במגזר הפרטי, ולעומת מדינות הסמן (אוסטריה, דנמרק, פינלנד, הולנד, שבדיה, אירלנד, בלגיה ושווייץ), שאליהן נהוג להשוות את ישראל בשל הדמיון בהיקף האוכלוסייה ואופי הכלכלה.
המגזר הציבורי בישראל נפגע אנושות משחיקת השכר המתמשכת. תקנים רבים וחשובים אינם מאוישים, ועובדות ועובדים מוכשרים שהגיעו לתפקידיהם מתוך שליחות, מצאו את עצמם נאלצים לוותר ולעבור למגזר הפרטי. גם בהתמודדות האזרחית עם המלחמה הורגשו הפערים, לצד האומץ והנחישות של העובדים בשטח. מגזרי הבריאות, החינוך והרווחה הכרחיים לשגשוג המדינה, כמו שהכלכלה, התקשורת והחדשנות הכרחיים ליצירת ערך במגזר הפרטי ובמשק.
אבל הוספת ההטבות חדשות, לפני ביטול הפגיעות הקודמות, לא פוגעת רק בעובדי המגזר הציבורי. גם מי שמשתכר 7-16 אלף שקל בחודש ואינו חלק מהמגזר הציבורי, ימשיך לשלם ביוקר על המשך ההקפאה של מדרגות מס ההכנסה ב-2025-2027: ההקפאה עוצרת את עדכון המדרגות על פי העלייה במחירים ובשכר, ובפועל מגדילה את תשלום המס. הריווח שמוצע כעת לבעלי הכנסה גבוהה, לא יגיע אליהם.
ישראל לא תוכל להתקדם מהמלחמה לצמיחה, גם במובן הציוני העמוק אך גם במובן הכלכלי, בלי לחזק את המגזר הציבורי ולצמצם את פערי השכר מול המגזר הפרטי. הצעדים המתבקשים הם קודם כל עצירה של הפחתת השכר מהתקציב הקודם, ופיצוי על השכר שכבר הופחת ב-2025 – צעד שעלותו למדינה 5 מיליארד שקלים, בדיוק כמו הפסד ההכנסות מהריווח המוצע. לצד זאת, לעובדים בשכר בינוני מגיעה הקלה במס בדמות הפשרת העדכון לעליית מדרגות המס. אין צעד צודק מזה.
