
הממשלה התקדמה צעד נוסף ברפורמה המשפטית השנויה במחלוקת, כשתמכה היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת בהכפפת הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה למנכ"לי המשרדים, ולא ליועץ המשפטי לממשלה. המהלך צפוי לפגוע באי-התלות של הייעוץ המשפטי, ונחשב לאחד החלקים השנויים במחלוקת ברפורמה המשפטית. ההצעה עברה ברוב של 58 מול 50.
נכון להיום, כל עובד בלשכה המשפטית של משרד ממשלתי, ובראשם היועץ המשפטי למשרד, כפופים באופן דואלי: מנהלתית הם כפופים למנכ"ל המשרד, ומקצועית – ליועץ המשפטי לממשלה, זאת כדי לאפשר עצמאות מקצועית ואפשרות לבטא עמדה משפטית בלתי-תלויה, מבלי לחשוש משביעות רצונו של המנכ"ל המעסיק אותם בנוגע לעמדתם.
את הצעת חוק 'עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי', מעמדו וסמכויותיו, הגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), והיא קודמה בתמיכת ועדת השרים לחקיקה. 58 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 50 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע באיזו ועדה היא תידון.
לפי הצעת החוק, ייקבע הסדר לעניין הכפיפות ועצמאות שיקול דעתם של יועצים משפטיים של משרדים ממשלתיים. בהצעה מציע בוארון כי יועץ משפטי של משרד ממשלתי יהיה כפוף למנכ"ל המשרד ולא ליועץ המשפטי לממשלה; חוות דעת של יועץ משפטי למשרד ממשלתי תחייב את כלל עובדי אותו משרד; היועצים המשפטיים של המשרדים יהיו הסמכות הבלעדית לקביעת עמדת המשרד בהליכים משפטיים ויופקדו על ניסוח תזכירי חקיקה לפי הנחיית השר.
"החלשה מכוונת של הייעוץ המשפטי הממשלתי"
ההצעה כבר עלתה בעבר בתצורות שונות בשנים 2017 ו-2018, כששרת המשפטים דאז איילת שקד ביקשה לשנות את שיטת המינויים של היועצים המשפטיים למשרדים, כך שימונו באמצעות ועדה שבה יהיה רוב לשר האמון על המשרד, ובכך למעשה השר יכול לשלוט בייעוץ המשפטי למשרדו. ההצעה נפלה אחרי התנגדות של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל איגוד המשפטנים בהסתדרות.
באיגוד המשפטנים, המייצג את כלל היועצים המשפטיים בשירות הציבורי, מתנגדים נחרצות גם להצעה הנוכחית, בטענה שהדבר לא יאפשר להציג עמדה אחידה או משותפת של הממשלה, וכי הדבר עלול לגרום לסתירות בין עמדות המשרדים השונים שעלולים אף להיאבק משפטית זה בזה.
"יש כאן החלשה מכוונת של הייעוץ המשפטי הממשלתי, תחת אצטלה של "חיזוק" כביכול של עצמאות היועץ המשפטי של כל משרד ממשלתי", כתבו לממשלה באיגוד המשפטנים. "כל לשכה משפטית וכל יועץ משפטי של משרד ממשלתי מנותקים משאר המשרדים, והיכולת שלהם לעמוד על עמדתם המשפטית אל מול המנכ"ל שאליו הם כפופים אבסולוטית, קטנה משמעותית".
באיגוד המשפטנים מתנגדים גם בשל הפגיעה בזכויות העובדים בלשכות המשפטיות, וביכולתם להתקדם במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריהם ההצעה "פוגעת במעמד העובדים, בחשיבותם, בגיבוי המקצועי שלהם, בתוכן ובמהות הפרופסיונלית שלהם, ביכולת להתקדם, בתחושת השייכות והגאווה המקצועית ועוד", ציינו באיגוד. "יש כאן שינוי מהיסוד של עצם המהות של מקום העבודה, שהוא השירות המשפטי הממשלתי, שאליו הגיעו משפטני השירות הציבורי לעבוד".
"יש לך בעצם מהלך שלם שמתקדם בנפרד, כי יש את הצעת החוק שאומרת שהיועץ המשפטי תהיה משרת אמון וההצעה שאומרת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – ובתוכה נאמר שחוות הדעת של היועץ לא תהיה מחייבת", אומר יצי גורדון, יו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות. "אין לך מהלך אחד מסודר שאפשר לדון עליו, אלא שורה של מהלכים בהצעות חוק פרטיות, כך שאין ראייה כוללת ואפשרות לקיים דיון אמיתי ומעמיק בנושא. אנחנו לא משחקים בלגו, אנחנו מדברים על השירות הציבורי, על איך המדינה תיראה".
"ההיבט של היועצים המשפטיים כעובדים הוא היבט שכמעט ולא מדברים עליו", אומר גורדון. "אם אנחנו נגיע למצב שבו גם היועצים המשפטיים יהיו כפופים למנכ"לים ולא תהיה את אפשרות המעבר הזו בין משרדים שונים, וגם חוות הדעת שלהם לא מחייבת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפני שוקת שבורה, ואז שרים יוכלו לבחור עורכי דין פרטיים ולשלם להם כיועצים, לייתר את תפקיד היועמ"ש במשרד ולפטר אותו".
"לא מתקפה על הייעוץ המשפטי לממשלה"
לפי בוארון, שציין בדברי ההסבר לחוק כי "מטרת החוק היא לחזק את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים", כלל לא מדובר בניסיון לפגוע במקצועיותם של היועצים. "היועצים המשפטיים הם בעלי המומחיות המשפטית הגדולה ביותר בענייני המשרד בו הם מכהנים, ומשכך ראוי כי יהיו עצמאיים במילוי תפקידיהם, כך שיוכלו לייעץ ולפעול באופן בלתי תלוי בהתאם לשיקול דעתם המקצועי. חיזוק מעמדם יוביל להגברת הוודאות המשפטית בתוך המשרד ולשיפור איכות קבלת ההחלטות המשפטיות והמנהליות".
"הצעת החוק הזו אינה מתקפה על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא ניסיון להציל אותו", אמר בוארון במליאה. "במשך שנים רבות התפתח בישראל עיוות מסוכן. היועץ המשפטי חדל להיות יועץ המגן ומפלס את דרכו של מקבל ההחלטות אלא ליותר ויותר קובע המדיניות. למשל, היועצת המשפטית של משרד הביטחון נתנה חוות דעת שעל פיה ניתן לסגור את גלי צה"ל. באה היועצת המשפטית לממשלה וסתרה את חוות דעתה. איך יהיה לנו ייעוץ משפטי פורה בתוך המשרדים כשדעתו נרמסת על ידי היועצת המשפטית לממשלה?".
"הצעת החוק הזו היא נכונה מבחינה תפיסתית, היא חיונית לעבודת הממשלה", אמר שר המשפטים יריב לוין, מוביל הרפורמה המשפטית. "היא נכונה מבחינה מקצועית וגם מבחינת מעמדם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. היא תיתן מזור למצב הבלתי הגיוני שמתרחש עכשיו, והיא תיתן מבנה נכון לעתיד גם כאשר בייעוץ המשפטי לממשלה ישבו אנשים אחרים שיעשו את תפקידם ולא דברים אחרים".


