משבר האמוניה במשק הישראלי נמצא במבוי סתום. לקראת פסיקה אפשרית של בג"ץ היום (רביעי), כל הגורמים הפעילים בנושא משתדלים להפעיל לחץ ציבורי. על פי ערוץ 2 ראש הממשלה תומך בדחייה של סגירת המיכל. לאחר שעובדי חיפה כימיקלים הפגינו אמש נגד עיריית חיפה, פעילי סביבה יפגינו היום מול קריית הממשלה בחיפה.
על פי דיווח בערוץ 2, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס את בכירי משרדו, ואנשי המשרד להגנת הסביבה, והורה להם לבחון דחייה של לפחות שנתיים בריקון המיכל.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הדחייה שנדונה היום היא למספר שבועות בלבד ולא לשנתיים, וזאת כדי למצוא דרך למנוע פיטורים של אלפי עובדים".
לפני שלושה ימים נעשתה פניה משותפת של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושל שרגא ברוש יו"ר התאחדות התעשיינים, לראש הממשלה כדי לפתור את המשבר, שלא משפיע רק על חיפה כימיקלים, אלא פוגע בעשרות מפעלים ויכול לפגוע ב-100 ויותר, עד שלא תחודש אספקת האמוניה למשק הישראלי. זו היא הפעם הראשונה בה מאושר דיווח לפיו ראש הממשלה עסק בנושא, אך גם אם הדברים נכונים, כדי להחליט על עניין התלוי ועומד בבג"ץ, ייתכן כי נדרש מהלך חקיקה מורכב, ולא די בהנחייה של ראש הממשלה, או אף בהחלטת ממשלה. העובדה כי ראש הממשלה עסק בנושא באופן אישי גררה תגובות נזעמות מארגוני סביבה, ואילו ראש עיריית חיפה יונה יהב, האשים את נתניהו בפעולה למען בעלי החברה ג'ולס טראמפ המיודד עימו. בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים והדגישו כי נתניהו לא שוחח עם טראמפ בנושא.
עצם המשבר, שנוגע לעשרות מפעלים במשק, הוא משבר אמיתי, שלא מאיים רק על תעשיית הדשנים, אלא פגיעה בתעשיית המתכת, המזון ועוד. עובדי חיפה כימיקלים הפגינו אתמול מול עיריית חיפה, על אף שבעבר זכו לתמיכתו המורלית של ראש העירייה יונה יהב. היום יפגינו פעילי סביבה בקריאה למשרד להגנת הסביבה לאשר חלופות למיכל האמוניה, אשר יאפשרו את סגירתו, תוך שימור אספקת האמוניה למשק, כאשר במקביל יתקיים היום אחר הצהריים כינוס חירום בבית התאחדות התעשיינים, המשותף להסתדרות ולהתאחדות התעשיינים. במפגש החירום צפויים הצדדים לדון באפשרויות שונות לפתרון לטווח ביניים, כזה שיהיה מוסכם על כלל גורמי הממשלה, עד להקמת מפעל להפקת אמוניה בדרום הארץ.
על פי לוח הזמנים שהציב בית המשפט, ממחר עשויה להתקבל החלטה לפיה יאשר בית המשפט העליון על כניסת אניה או שתיים בלבד, למילוי מוגבל של המיכל, מתוך כוונה לאפשר זמן להסדרת חלופות אליו. עם זאת, בית המשפט דרש משוכות גבוהות מהמשרד להגנת הסביבה ומחברת חיפה כימיקלים, והוא עשוי גם לדחות את ההחלטה.
מחלוקת מדעית
מאז שפורסם דו"ח קינן, החתום על ידי עשרה מומחים ישראלים, הלכה ונטתה דעת הקהל למסקנה שהמיכל מהווה סיכון בלתי סביר לחייהם של מאות אלפי בני אדם. מרבית הטענות הנגד הדו"ח בתחילה היו פרוצדורליות, או שהתמקדו בתחומי הידע של המומחים החתומים, לרבות פרופסור אהוד קינן עצמו. עם הזמן, החלו להתקבל גם הערכות שונות. ביקורת שפרסם ד"ר אלי שטרן, מונה פגמים רבים בדו"ח עליו חתום קינן, בייחוד בתרחיש שקינן מחשיב כקיצוני ביותר והוא התקפה כנגד אניית המילוי של האמוניה.
בעוד שטרן רק ביצע ביקורת לדו"ח קינן, ולא ביצע הערכת סיכונים משלו, מומחה הערכת הסיכונים האמריקאי ג'ורג' פמיני, כתב דו"ח הערכת סיכונים בעבור חיפה כימיקלים, שאת ממצאיו נביא בקרוב ב"דבר ראשון". על פי פמיני, הסיכון הממשי שנובע ממערך יבוא האמוניה הינו לנמצאים בסביבתו הקרובה של המיכל בטווח של מאות מטרים, ולא בטווח של עשרות קילומטרים, כפי שנכתב בדו"ח קינן. גם בדיקה של המשרד להגנת הסביבה העלתה ממצאים אבסורדיים, לפיהם החלופות למערך היבוא הנוכחי, מסוכנות יותר מהמערך הנוכחי, בסתירה לכאורה להחלטת הממשלה מ-2013, שיש לסגור את המיכל הקיים בשל מסוכנותו.
אין ספק, כי מעבר לשיקולי פרנסה של עובדים, רווחיות של חברות תעשייתיות, ולחצים שמפעילים גורמים שונים, השיקול החשוב מכולם הוא בטחונם וחייהם של תושבי המפרץ. עם זאת, יש להביא בחשבון שהראיות עצמן אינן חד משמעיות, כאשר גם דו"ח קינן בעצמו מונה טעויות מהותיות בדו"חות קודמים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. למדינה אין מומחים משלה לקבוע עמדה בעניין, כך שהיא נאלצת להזקק להערכות חיצוניות. יש לקוות, כי גורמי הפיקוח במדינה ובראשם המשרד להגנת הסביבה יצליחו לגבש עמדה אחראית כלפי הפתרון לייבוא האמוניה ולנמקה באופן ראוי, בפני בג"ץ והציבור כאחד.
