שני מפעלי אלומיניום והתאחדות התעשיינים הגישו היום (רביעי) עתירה מנהלית לבית המשפט נגד החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (לפני שבועיים לעצור את היטל ההיצף על אלומיניום מסין. לטענתם, ההחלטה התקבלה משיקולים זרים שמתעלמים מההליך התקין ומחוות הדעת המקצועיות של העוסקים בנושא. בנוסף, העתירה טוענת כי מדובר בחריגה בוטה מסמכות.
העתירה הוגשה יומיים לאחר שוועדת הכספים קיימה דיון ביישום חוק היטלי סחר והטלת היצף, בין השאר בהשלכות היטל ההיצף על ייבוא פרופילי אלומיניום מסין וקנאביס רפואי. שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ויו"ר הוועדה חנוך מילביצקי הביעו את תמיכתם בהיטלים והתנגדו להחלטת סמוטריץ להקפאתם.
העתירה של חברת האלומיניום אקסטל ממעלה אדומים, חברת אלובין מקרית ביאליק והתאחדות התעשיינים נגד החלטת סמוטריץ' לבטל את היטל ההיצף, הוגשה בשל החששות שביטול ההיטל ימוטט את תעשיית האלומיניום הישראלית. בעתירה טענו החברות כי ביצוע התחקיר וההליך המקצועי לפני גיבוש החלטה הוא, לפי החוק, התפקיד של משרד הכלכלה – ואילו התפקיד של שר האוצר הוא רק לאשר, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים. על פי העותרים, הזכות של שר האוצר לבטל הליך כזה שמורה למקרים שבהם יש השלכות כלכליות רחבות על כלל המשק, תנאי שלא מתקיים לטענתם.
עוד נטען בעתירה כי סמוטריץ' פועל משיקולים זרים: הוא מתעלם ממסקנות הממונה, הוועדה המייעצת, מסקנות החקירה על ההיטלים ומהייעוץ המשפטי. בנוסף, נכתב כי השר פועל מתוך העדפה אישית לייבוא והתנגדות עקרונית לשמור על הייצור המקומי. בנוסף, נטען כי סמוטריץ' (הציונות הדתית) מודע לכך שהשנה היא שנת בחירות ופועל כדי להתנגח באויבו הפוליטי, ברקת (הליכוד). במסגרת ההתנגחות, נכתב בעתירה, סמוטריץ' משמיע טענות שקריות. לדוגמה, בהודעה שפרסם לאחר עצירת ההיטל, אמר שר האוצר: "לא אתן יד למהלך שיעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל, יחריף את מצוקת הדיור ויתדלק את יוקר המחיה".
היטל היצף נועד להגן על תעשייה מקומית מפני תחרות בלתי הוגנת. מכס זה מוטל על סחורות שמיובאות במחיר נמוך באופן מלאכותי (מחיר היצף) – נמוך אפילו ממחירן בשוק המקומי. מחירי היצף נקבעים על ידי יצרנים גם כדי להתמודד עם עודף ייצור.
ישראל נשארת מאחור
משרד הכלכלה ערך תחקיר שנמשך שנה וחצי לגבי הסוגייה של הטלת היטל היצף (מכסי מגן) על יבוא אלומיניום מסין, והתמקד בחברות שמוכרות אלומיניום במחיר נמוך ממחירו בסין במטרה לפגוע בתעשיית האלומיניום הישראלית.
על פי התחקיר, ישראל אמורה להטיל על 14 חברות סיניות מרכזיות מכס של 37%, ועל יתר חברות האלומיניום הסיניות, מכס של 105%. מדינות מערביות רבות החליטו על היטלי היצף על אלומיניום סיני. בארצות הברית נקבעו מכסים של עד 288%, האיחוד האירופי קבע היטל בסך 22%-32% ובקנדה הוא עומד על 2%-101%. גם בריטניה, ארגנטינה ואוסטרליה קבעו היטלי היצף על אלומיניום סיני – עם זאת, בישראל ההיטל המקסימלי עומד על 37% בלבד.
עוד עולה כי ישראל פועלת באופן שונה מהעולם בנושא – מה שמותיר אותה מאחור. בשנים 2020-2025 מדינות שחברות בארגון הסחר העולמי (WTO) החליטו על 829 היטלים – כולל 198 בארצות הברית, 147 בהודו ו-47 היטלי היצף באיחוד האירופי. ישראל מנגד לא קבעה בתקופה זו אפילו היטל היצף אחד. מדיניות זאת סותרת בפועל את התפישה הרווחת שלפיה העולם פועל במסגרת שוק פתוח ומתקדם, ואילו ישראל מקיימת כלכלה סגורה ואינה מאפשרת פתיחה של השוק המקומי. משמעות הדבר שמדינות אחרות מגנות יותר על השוק המקומי שלהן מאשר ישראל.
ברקת הציג בפני ועדת הכספים את הסיבות לקידום ההיטל כמו גם אי דיוקים שמצא בנימוקי משרד האוצר לעצירת ההיטל. ברקת טען כי מחירי ההיצף נמוכים מאשר במדינת המקור סין, מה שגורם לנזק ממשי לתעשייה הישראלית. מקרי עבר הראו שירידות מחירים שנובעות ממחירי היצף הן זמניות, משום לאחר מיטוט התעשייה המקומית, לא קיימת יותר תחרות ליצואנית בשוק המקומי.
היטל היצף גרם נזק בעבר לתעשיות והזכוכית, כיום תעשיית הקנאביס הרפואי נמצאת בסיכון דומה, שאפשר למנוע. משרד הכלכלה קידם בשנה שעברה היטל היצף על יצרניות קנאביס רפואי מקנדה, לאחר שביצע הליך חקר. גם במקרה הזה היה חשד למחירים נמוכים מאשר במדינת המקור קנדה, כדי למוטט מתחרים ולהתמודד עם עודף ייצור זמני.
מדינות רבות בחרו אז להגן על התעשייה המקומית שלהם. לעומת זאת, בשנים האחרונות, חוות גידול קנאביס ישראליות פושטות את הרגל. מקביל חל גידול בייבוא מקנדה מ-14 טון ב-2020 ל-30 טון ב-2026, על פי התחזיות. שר האוצר סמוטריץ' בחר גם הפעם לבטל את המכס – וכתוצאה מכך המחירים ב-2025 התייקרו ב-10%. בנוסף, מקומות העבודה ספגו מכה בענף שמשלב טכנולוגיות מתקדמות, ויש לו פוטנציאל צמיחה בישראל.
אובדן של 2,000 מקומות עבודה
על פי הערכת משרד הכלכלה, היטל היצף על אלומיניום סיני יגרום לאובדן ישיר של 2,000 מקומות עבודה ולפגיעה בסך 900 מיליון שקלים בתמ"ג. המשרד מעריך כי תחול עלייה של כ-1,000 שקלים באופן זמני בעלויות בנייה של דירת 100 מ"ר (עלייה של פחות מ-0.1% ממחיר הדירה). מנגד משרד האוצר טוען כי ללא מכס, תחול עלייה של עשרות אלפי שקלים במחיר.
בדיון בוועדת הכספים, ברקת דחה את הטענות של משרד האוצר למחסור, עיכוב במסירת דירות והיעדר יכולת ייצור בשוק הישראלי במקרה של הטלת המכס. מפעלי האלומיניום בישראל נמצאים בעיקר בפריפריה החברתית-כלכלית – מישור אדומים, נוף הגליל, כרמיאל, אשקלון וקריית ביאליק. סגירתם במקרה של יבוא חופשי ללא מכס תפגע במקומות עבדה בפריפריה, אזור שממילא סובל ממחסור במקומות עבודה ופיתוח כלכלי. הממשלה פועלת באופן אקטיבי כדי למשוך תעשייה לפריפריה, ופגיעה במאמצים אלה תהיה מנוגדת לאינטרסים של המדינה.
"אנחנו משתדלים לעודד סחר בינ"ל הוגן בישראל, להכניס מקסימום מוצרים זולים ואיכותיים מחו"ל, למשל מארה"ב ואירופה", טען ברקת בדיון של ועדת הכספים (בכהונתו כשר הכלכלה, הוא קידם רפורמה להקלת הייבוא שנקראה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' שיושמה גם על יבוא מארה"ב). "אך מטרת היטלי היצף היא למנוע סחר לא הוגן. אם יש מוצרים זולים בחו"ל שניתן למכור אותם בזול בישראל אנחנו לא נגד, הרעיון הוא למנוע פרקטיקות פסולות".
"יש לכם מנגנון שיסיע עובדים שיישלחו לאבטלה?"
שר האוצר נקרא על ידי הוועדה לשקול מחדש את אימוץ המסקנות של הוועדה המייעצת בנושא ההיטל. מילביצקי מתח ביקורת נגד אופן קבלת ההחלטות של סמוטריץ': "אנחנו יודעים את עמדותיו של שר האוצר על התעשייה המקומית. הוא עושה הרבה דברים שהם לא לטובת הייצור המקומי, כמו הגדלת הפטור על יבוא אישי ל-150 דולר. אבל במקרה הזה ועדה מקצועית התכנסה, בדקה והגיעה למסקנה שיש שימוש לא ראוי בייבוא במחירים לא תחרותיים שיש בהם כדי לפגוע בתעשייה הישראלית, והוא לא מיישם פשוט כי הוא יכול".
מילביצקי הוסיף: "זו שאלה של תפישת עולם. האם אנחנו מסתמכים על התעשייה המקומית בידיעה שהמצב הביטחוני מורכב, או שמסתכלים רק איפה אפשר להוריד בחצי שקל פה, או שקל שם?".
חבר הוועדה, ינון אזולאי (ש"ס), הביע חשש מהתנהלות משרד האוצר: "אתם רוצים להוזיל את יוקר המחיה, אבל יש לכם מנגנון שיסיע עובדים שיישלחו לאבטלה? מה שאנחנו רואים במקרים כאלה זה הוזלה, סגירת מפעלים, ואחר כך קפיצה של המחירים כשכבר אין לנו ייצור מקומי ואין לנו שליטה על זה. אני לא רואה הצעה אחרת של שר האוצר במקום ההיטל, שלא נהיה תלויים רק בסין".
טיראן ששון, סמנכ"ל רגולציה באיגוד לשכות המסחר, אמר כי "יבוא חשוב למדינת ישראל: הוא מרסן מחירים, מגדיל תחרות ושומר על תעשייה מקומית יעילה. העובדה היא לא שיש יותר מידי גורמים מרסנים אלא השליטה הכמעט בלעדית של הממונה על היטלי סחר בתהליך, בתחילתו ועד סופו, בלי גורמים מאזנים. עלינו לזכור כי הגנה מלאכותית על יצרנים מסוימים פוגעת במאות יבואנים, ומעל אלף עובדים בענף זה – ובסופו של דבר מגלגלת את העלות לכיסו של הצרכן הישראלי. המערכת הנוכחית של בלמים ואיזונים היא הדרך היחידה למנוע נזק כלכלי בלתי הפיך בשם הגנה על קבוצות לחץ".
