הצעת השלטון המקומי לאפשר כניסה של עובדים זרים לענף תומכות החינוך בגני הילדים נתקלת בהתנגדות מכל הכיוונים. בדיון ועדת החינוך של הכנסת אתמול (שלישי) עלתה התנגדות גורפת מהח"כים בוועדה, מגופים ממשלתיים כמו משרד העבודה ורשות ההגירה והאוכלוסין, וכן ההסתדרות המעוף המייצגת את תומכות החינוך. לצד זאת, בדיון הוצגו לראשונה פרטים על התוכנית, בפרט על הליך המיון וההכשרה שתומכות החינוך אמורות לעבור בארצותיהן לפני שיגיעו לישראל.

מנכ"ל הסתדרות המעוף עמיחי סטינגר הדגיש את ההתנגדות להצעה בדיון ועדת החינוך, ואמר כי "אנחנו לא ניתן לזה לקרות". ביחס למחסור בתומכות חינוך, הציע לפתוח מחדש את המו"מ על שכרן: "חתמנו על הסכם שכר שהוא לא חף מבעיות אבל אנחנו גאים בו מאוד. אם השלטון המקומי מעוניין לפתוח את ההסכם עכשיו ולא לחכות לסיום תוקפו ב-2027, אנחנו מוכנים".

סטינגר ביקר את יחסו של השלטון המקומי לתומכות החינוך: "השלטון המקומי אוהב את תומכות החינוך עד שהן חולות, או שילדיהן חולה. ברור שמבחינתם עדיף עובדת הודית שהילד שלה יהיה חולה במומביי. דובר כאן על 'אופק לתנועה' (תוכנית של השלטון המקומי להכשרת תומכות חינוך לניהול גן, מ.מ), כשבפועל אנחנו צריכים ללכת לבית הדין לעבודה בשביל שהשלטון המקומי יאפשר את ההכשרה".

"יעברו הכשרה על חגי ישראל"

הצעת השלטון המקומי, שאותה הציג לראשונה יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס בשבוע שעבר, נועדה להתמודד עם מחסור בכוח אדם בגני הילדים. לפי מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה בשלטון המקומי, חסרות 3,000 תומכות חינוך. לדבריה, המחסור נובע בחלקו מגידול באוכלוסייה ובמספר הזכאים לחינוך מיוחד, ובחלקו מסיבות הקשורות למערכת החינוך עצמה: "כמות התפקידים חסרי ההכשרה שיש היום, לדוגמא תומכת חינוך רפואית, או הצורך בתגבור תומכות החינוך כמענה על מחסור בגננות". לטענת מנקס הסכם השכר של תומכות החינוך, תוכנית 'אופק לתנועה', והמאבק להכליל את תומכות החינוך כעבודה מועדפת – כל אלו לא יספיקו כדי להתמודד עם משבר כוח האדם.

מנקס הציגה פרטים על המתווה המתגבש. "אנחנו בוחנים החלטת ממשלה שתהיה סביב מספר סגור של עובדות זרות. העובדות האלו יצטרכו להיות בעלות הכשרה של הגיל הרך עם אנגלית רהוטה, וכמובן עם העדר עבר פלילי. המחשבה היא שנראיין אותן לפני הגעתן ונעביר להן הכשרה על חגי ישראל, עבודה בצוות ועוד". ההצעה הושמעה בפעם הראשונה על ידי יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס בשבוע שעבר בכנס מנהלי אגפי החינוך.

אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה הסבירה את ההליך הטכני הנדרש לאישור המהלך: "מנכ"ל המשרד האחראי על הענף, במקרה הזה, מנכ"ל משרד הפנים ככל הנראה, פונה לקבלת אישור מוועידת מנכ"לים לעובדים זרים".

"העלות למעסיק גבוהה"

גופי המדינה האחראים על העובדים הזרים, משרד העבודה ורשות האוכלוסין וההגירה, מתנגדים להצעה בשל החשש מירידת שכר בענף, ומכך שעובדים ישראלים יימנעו מלעבוד בו. אביבה אסרף, נציגת משרד העבודה, התייחסה גם לעלות המהלך: "עלות עובד זר למעסיק היא גבוהה וכוללת מחויבות לדיור וביטוח בריאות. גם אם ישלמו להן שכר מינימום, זה עדיין בעלות גבוהה".

יו"ר ועדת החינוך, צבי סוכות מ'עוצמה יהודית', פתח את הדיון בדברי הסתייגות מההצעה. "הבאת עובדים זרים לגני הילדים היא לא פתרון – אלא בריחה מאחריות. הילדים בגיל הרך זקוקים לדמויות חינוכיות קבועות, מקצועיות ומחויבות למדינת ישראל ולשפה העברית, ולא למענה זמני שעלול להפוך לקבוע ולפגוע בשכר ובמעמד של העובדות הישראליות". בניגוד לוויכוחים הפוליטיים הסוערים שאפיינו רבים מדיוני הוועדה מאז מינוי סוכות, במקרה זה הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה הסכימו על התנגדות להצעה, וסוכות התבדח כי "מצאנו משהו שלזימי ואני מסכימים עליו".