
פושפה ג'ושי, אחותו הצעירה של ביפין ג'ושי שנרצח בשבי חמאס, נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בנפאל. היא הופיעה ברשימה באתר החדשות הנפאלי Onlinekhabar לצד לצד ראשות ערים, נשות עסקים, חוקרות מדעניות ופוליטיקאיות.
ג'ושי, רק בת 18, הובילה בשנה האחרונה, לצד פעילות ישראליות ואמה פדמה ג'ושי, את המאבק לשחרור אחיה ביפין שנחטף מקיבוץ עלומים ונרצח בעזה. היא מהווה קול אמיץ ובולט מהדור הצעיר בנפאל, הדור שהביא לשינוי השלטון במדינה. בדברי ההסבר לבחירתה נכתב: "כדי לחלץ את אחיה ביפין ג'ושי משבי חמאס, נסעה פושפה ג'ושי נסעה מנפאל לישראל ולארה"ב. אומץ ליבה ומאבקה כילדה צעירה ייזכרו בהיסטוריה".
באוגוסט 2025 הגיעו פושפה ואמה פדמה לישראל כחלק ממסע העלאת מודעות למצבו של. הן נפגשו עם משפחות חטופים אחרות, וביקרו בקיבוץ עלומים משם נחטף. היא גם נשאה דברים בעצרת בכיכר החטופים. מישראל המשיכו נשות משפחת ג'ושי לארה"ב, שם נפגשו עם בכירי הממשל האמריקאי.
"המסע שלי התחיל בסודורפשצ'ים, בכפר קטן, עם משימה אחת בליבי – להחזיר את אחי התמים, ביפין ג'ושי, משבי מחבלי חמאס", כתבה ג'ושי בדף הפייסבוק שלה. "נשאתי לב כבד, אך גם מלא תקווה, שסירב לוותר. הייתי נערה מכפר קטן שמעולם לא ראתה את עיר הבירה של ארצה. לעתים קרובות שאלתי את עצמי: האם קולי יכול להגיע לעולם? האם אוכל להחזיר את אחי מאותו מקום? עם שאלות אלה בליבי, המשכתי להתקדם. החלטתי שלא אפסיק עד שאנסה כל שביכולתי".
"היום אני רוצה להקדיש את הפרס הזה לאמי ולאבי, שהם אפילו אמיצים יותר ממני. הכוח שלהם, התמיכה שלהם והאמונה שלהם בי נשאו אותי בכל רגע קשה. לכל אישה, אני רוצה לומר זאת מהלב – את חזקה, לא משנה גילך. את מסוגלת. את יכולה לעשות הכול. עשי את הצעד הראשון, התחילי את המסע שלך. כי בתוכך טמון כוח בלתי מוגבל, מחכה לעלות".
ביפין ג'ושי הגיע לישראל כסטודנט ללימודי חקלאות פחות מחודש לפני מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. עם תחילת המתקפה התחבא ג'ושי עם חבריו במיגונית בקיבוץ עלומים בעוטף עזה. כשהמחבלים השליכו את הרימון הראשון פנימה, הצליח ג'ושי להדוף אותו ולזרוק אותו אל מחוץ למיגונית. רימון נוסף שהושלך למיגונית הותיר את ג'ושי וחבריו מחוסרי הכרה. ג'ושי נחטף כשהוא בחיים, וגופתו הוחזרה לישראל ואז לנפאל שנתיים לאחר שנחטף, כחלק מההסכם בין ישראל לחמאס.
"בבקשה אל תשכחו את אחי. בבקשה עשו מה שאתם יכולים", ביקשה פושפה בביקורה בעלומים בקיץ האחרון, עוד לפני שידעה מה עלה בגורל אחיה. "אני כאן עם אימא שלי כדי להשמיע את קולו. במשך זמן רב מדי אני ומשפחתי לא ידענו איפה הוא. בנפאל הרגשנו מבודדים, וכשהגענו לישראל פגשנו משפחות נוספות שחוות את אותן התחושות".


