ההחלטות להגדלת מכסות העובדים הזרים מאוקטובר 2023 ועד מאי 2025 נעשו בלי לקחת בחשבון כלל את ההשפעות הכלכליות של סוגייה זו לטווח הארוך, ואת השפעותיה על החברה הישראלית – כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא עובדים זרים בישראל, שפורסם היום (רביעי).
לצד זאת, צוין הדו"ח כי למרות מאמצי הממשלה להביא עובדים זרים לענף הבנייה – נכון ליוני 2025 עדיין היו חסרים כ-37 אלף עובדים זרים בענף.
ערב מלחמת 'חרבות ברזל', הועסקו בישראל כ-150-170 אלף עובדים זרים ועוד כ-105 אלף עובדים פלסטינים – סך הכל כ-255-275 אלף עובדים לא ישראלים. עם פרוץ המלחמה וביטול היתרי העבודה של העובדים הפלסטינים לישראל, נוצר מחסור מיידי של כ-110 אלף עובדים לא ישראלים, רובם (92%) בענפי הבנייה והחקלאות.
מתניהו אנגלמן טען כי החלטת הקבינט החברתי כלכלי מדצמבר 2023 לא לאשר את המתווה שהציג משרד הביטחון להבאת עובדים פלסטינים לישראל, התקבלה בלי שהמשרדים השונים הציגו לו את מלוא המידע על הפגיעה הכלכלית הצפויה מכך.
כמו כן ציין כי מאז דצמבר 2023 לא דן הקבינט החברתי כלכלי בשאלת כניסת עובדים פלסטינים בישראל, והוסיף כי המדיניות שנקבעה מאפשרת העסקתם של כ-33 אלף עובדים פלסטינים בהתנחלויות ביהודה ושומרון – בעוד שבתוך מדינת ישראל מתאפשרת עבודתם של כ-8,000 עובדים פלסטינים בלבד באופן חוקי.
אין גורם מתכלל
אנגלמן מתח ביקורת על כך שתרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית לפני המלחמה, לא התייחס לאפשרות של מחסור ממושך בכוח אדם, וצפה פערי כוח אדם בחקלאות בעת חירום לטווח הקצר בלבד. גם משרד השיכון, שנערך למצב של רעידת אדמה, לא נערך ערב המלחמה להתמודדות עם מחסור בעובדים זרים באירוע חירום מתמשך, זאת למרות שבעבר כבר היו מקרים בהם נוצר מחסור בעובדים – כגון בתקופת האינתיפדה השנייה ובתקופת הקורונה.
מבקר המדינה קבע כי עד הקמת וועדת המנכ"לים לנושא העובדים הזרים במאי 2024, לא היה גורם מתכלל בעל ראייה כוללת של המשק, המוסמך לטפל בנושא החסמים להבאת עובדים זרים – וכי גם לאחר הקמתה לא הוסדרו כלל הסוגיות – בהן קשיים בחתימת הסכמים בילטרליים (בין מדינתיים) חדשים להבאת עובדים זרים, הפחתת סכומי אגרות למעסיקים, גיבוש דרכים נוספות להבאת עובדים זרים בחירום ואכיפת היציאה של עובדים זרים לא חוקיים מהארץ.
עוד ציין כי במרבית ענפי המשק המסתמכים על עובדים לא ישראלים, היה ערב מלחמת חרבות ברזל הסכם פעיל רק עם מדינה זרה אחת להבאת עובדים זרים – בענף החקלאות עם תאילנד, בענף הסיעוד הביתי עם סרילנקה, בענף הסיעוד המוסדי עם נפאל, בענף המלונאות עם הפיליפינים.
מצב זה, לטענתו, מייצר מצב בו הפעילות התקינה של ענפי משק בישראל תלוייה במדיניות של מדינה זרה אחת. רק בענף הבניין היו ערב המלחמה הסכמים עם שלוש מדינות: מולדובה, אוקראינה וסין.
חסרים כ-40 אלף עובדים זרים בענף הבניין
בשנים שקדמו למלחמה, קבע המבקר, לא פעלו משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה ומשרד הבריאות באופן נמרץ דיו לחתימת הסכמים בילטראליים חדשים.
לאחר פרוץ המלחמה, ציין המבקר נעשו מאמצים גדולים להגדלת מספר העובדים הזרים בענף הבנייה, מכ-30 אלף במאי 2024 לכ-63 אלף ביוני 2025. עם זאת, במועד סיום הביקורת עדיין היו חסרים כ-37 אלף עובדים זרים בענף הבניין.
כמו כן, הדגיש המבקר כי רבים מהעובדים שהגיעו לענף זה הגיעו במסגרת הבאה פרטית, ולא במסגרת הסכמים בילטראליים – מה שמקשה על הבטחת זכויותיהם. עוד ציין כי רק בדצמבר 2024 הוסדרה הקצאת עובדים זרים לקבלנים קטנים וקבלני שיפוצים, אולם בפועל עד מרץ 2025 טרם הגיעו עובדים לענף, שהביקוש לו עלה בעקבות נזקי מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'. המחסור בעובדים זרים בענף השיפוצים, הזהיר המבקר, עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים.
תמרור אזהרה נוסף
על העסקת עובדים זרים: "שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים לא ישראלים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים וזמנים להגעתם. במאי 2024, כתשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות.
"למרות המאמצים להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך המלחמה, ביוני 2025 עדיין נותר מחסור של כ-37,000 עובדים לא ישראלים. פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים.
מבצע 'שאגת הארי' הוא תמרור אזהרה נוסף – על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
