חוק העמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר יעלה מחר (שני) להצבעה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת וצפוי להיכנס לספר החוקים, לאחר שבסיום כנס החורף של הכנסת אושר בתמיכה רחבה בוועדת החוקה. החוק מסדיר את אופן ההעמדה לדין של המחבלים שרצחו, חטפו וביצעו מעשי זוועה בפלישה לישראל, מייצר הליך מזורז אך לפי כללי הדין הפלילי, ומאפשר הטלת עונש מוות במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות.
החוק עלה לדיונים בספטמבר 2025, עם החזרה של כלל החטופים החיים, אך עבודת המטה עליו החלה זמן קצר אחרי הטבח, והעלאתו נמנעה בין היתר בשל חשש לפגיעה בחטופים בעקבות הפרסומים עליו. הוא עבר דרך שורה ארוכה של סוגיות פרקטיות – מהערכאה השיפוטית, מיקום בית הדין, זהות הגוף שיבחר את השופטים, סוגי העונשים, אופן השידור ועוד שורה ארוכה של סוגיות, שגם אחרי שהחוק אושר לקריאה שנייה ושלישית, הוא הוחזר לתיקונים בוועדה, במטרה לדייק את הנוסח כך שיעמוד גם בדין הבינלאומי וגם ביכולת הביצוע של הרשות המבצעת על זרועותיה.
"משפטי אייכמן המודרנים"
בהצהרה משותפת של שר המשפטים יריב לוין עם יוזמי החוק ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית), אמר לוין כי הנחה על תחילת העבודה בנושא ימים ספורים אחרי הטבח. "הוקם צוות משותף של פרקליטות המדינה משטרת ישראל והשב"כ, אשר אסף את כל החומרים והראיות מכלל עשרות הזירות שבהן התרחש הטבח", אמר לוין. "הצוות צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות, ובמקביל ביצע את חקירתם של המחבלים שביצעו את הטבח ונלכדו על ידי צה"ל וכוחות הביטחון".
"לנו כמחוקקים אין רובים ורימונים, יש לנו נשק אחר, חקיקה. באמצעות החקיקה שלנו מדינת ישראל תמצה את הדין עם מי שפגע בה", אמרה מלינובסקי. "באופן סמלי אתמול העולם ציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית והחוק שניסחנו בעבודה קשה ומאומצת יסדיר את משפטי אייכמן המודרנים."
"כבר בנובמבר 23, חודש לאחר הטבח פניתי לחברי שמחה רוטמן בשאלה איך נעמיד את המפלצות האלו לדין ועכשיו כמעט 3 שנים אחרי הגענו לקו הסיום שהוא בעצם קו ההתחלה. התחלה של משפטים היסטורים שכל העולם יראה", אמרה מלינובסקי, "לחוק הזה יש את הקונצנזוס הכי רחב שהיה פה בשנים האחרונות. עבודה של אופוזיציה ביחד עם קואליציה. כל הגורמים היו מעורבים ושיתפו פעולה משר המשפטים ועד היועצת המשפטית לממשלה."
"העבודה היסודית שבוצעה על ידי הצוות מניחה תשתית ראייתית איתנה לשם קיום המשפטים ומיצוי הדין עם המחבלים השפלים", הוסיף לוין והתייחס לצוות המשותף. "אני מבקש להביע הערכה רבה לצוות בהובלתו של פרקליט מחוז דרום, עורך הדין ארז פדן אשר מעבר לעבודה המקצועית ולשעות העבודה הרבות מספור, חבריו נדרשו להתמודדות נפשית קשה אל מול הזוועות ואל מול מבצעיהן". לוין בהמשך הודה לשרית בן גביר, סמוטריץ', כ"ץ ולמנכ"ל משרדו, אך לא ליועמ"שית, לפרקליט המדינה או לראש שב"כ לשעבר רונן בר, שתחתיהם בוצעה רוב העבודה כפי שאמרו רוטמן, מלינובסקי ולוין עצמו.
למרות החקיקה שצפויה לעבור ברוב קולות, לפי דיווח של יובל שדה בחדשות 12, מאחורי החוק מתנהל מאבק משמעותי בין האוצר למשרד הביטחון. במשרד הביטחון דורשים 5 מיליארד שקלים לעשור לטובת הקמת הטריבונל שיאפשר את העמדתם לדין של המחבלים, אך במשרד האוצר מתנגדים לכך וטוענים כי מדובר בעלות מופרזת של 14 מיליון ש"ח למחבל, וסבורים כי ניתן לבצע את החוק בעלות של כ-1.8 מיליארד ₪. המחלוקת עלולה לעכב את ביצוע החוק, למרות ההסכמה על הנוסח שלו.
יישום החוק
אחד הדברים שמלינובסקי ורוטמן מנסים להדגיש הוא הפומביות של המשפטים, והשמעת העדויות של נפגעי הטבח ובני משפחותיהם, בדיונים שיועברו בשידור חי באתר ייעודי. לפי מסמך שהוציאו רוטמן ומלינובסקי, מדובר יהיה ב"הליך הוגן, מדוקדק וחסר פשרות", שיבטיח כי ההליך יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, ויציב את נפגעי העבירה במרכז. בנוגע לנאשמים, ברירת המחדל היא שחקירתם בבית המשפט תהיה בוידאו ממקום הכליאה, אך יהיו נסיבות מיוחדות שבהן יוכלו להופיע בפני בית המשפט.
האירועים שעליהם יועמדו לדין המחבלים הם אלה שבוצעו בין 7 ל-10 באוקטובר בישראל, ויחול גם על פשעים שבוצעו בהמשך במי שנחטפו בין התאריכים האלה. שלוש התחומים המרכזיים הם פשעים נגד העם היהודי, שכוללים רצח, פשעי מין, חטיפה וביזה כחלק ממתקפת הטרור; פשעים נגד האנושות שכוללים פגיעה שיטתית ורחבת היקף באוכלוסייה האזרחית; ופשעי מלחמה הכוללים הפרה בוטה ובכוונה תחילה של דיני הלחימה הבינלאומיים.
הדיונים יתקיימו בערכאה ייחודית שתוקם בירושלים כבית משפט צבאי. ערכאת הדיון תהיה בהרכב של 3 שופטים, כאשר לפחות אחד מהשופטים יידרש להיות נשיא, סגן נשיא או שופט בית משפט מחוזי, ללא מחויבות לשופטי עליון. ערכאת הערעור תחייב כי ראש ההרכב יהיה שופט עליון בדימוס או נשיא מחוזי מכהן\בדימוס, כשהמשנה שלו יהיה נישא או סגן נשיא מחוזי או שופט עליון בדימוס. אם בית המשפט יטיל עונש מוות, יוגש ערעור אוטומטי לערכאת הערעור.
גם עם ההחלטה החוק למעשה עדיין לא יוצא לדרך, מאחר ושר הביטחון לאחר התייעצות עם שר המשפטים יקבע את התקנות בנוגע לאופן ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות, ויידרש אישור של ועדת החוקה לקביעת התקנות הללו.
