חוק העמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר אושר היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ברוב של 93 חברי כנסת. החוק מסדיר את אופן ההעמדה לדין של המחבלים שרצחו, חטפו וביצעו מעשי זוועה בפלישה לישראל, מייצר הליך מזורז אך לפי כללי הדין הפלילי, ומאפשר הטלת עונש מוות במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות.

החוק, שיזמו חברי הכנסת יוליה מלינובסקי ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, עלה לדיונים בספטמבר 2025, עם החזרה של כלל החטופים החיים, אך עבודת המטה עליו החלה זמן קצר אחרי הטבח, והעלאתו נמנעה בין היתר בשל חשש לפגיעה בחטופים בעקבות הפרסומים עליו. הוא עבר דרך שורה ארוכה של סוגיות פרקטיות – מהערכאה השיפוטית, מיקום בית הדין, זהות הגוף שיבחר את השופטים, סוגי העונשים, אופן השידור ועוד שורה ארוכה של סוגיות. הוא אושר בתמיכה רחבה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית, אך לאחר מכן הוחזר לתיקונים בוועדה, במטרה לדייק את הנוסח כך שיעמוד גם בדין הבינלאומי וגם ביכולת הביצוע של הרשות המבצעת על זרועותיה.

שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) אמר עם אישור החוק: "החוק מבטיח כי המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, כולל מתן עונשי מוות. מתוך הטבח הנורא קמנו, למען זכרם של הנרצחים, למען משפחותיהם, למען הפצועים בגוף ובנפש, למען מי שנחטפו, ולמען העם כולו, כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה: להביא את מבצעי הטבח המזוויע למשפט צדק. אני מודה ליו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן, לח״כ יוליה מלינובסקי ולכל העוסקים במלאכה החשובה של קידום החוק."

יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "הערב מדינת ישראל עשתה צעד היסטורי של צדק וזיכרון לאומי. החוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוח׳בה עבר ומעביר מסר חד וברור לאויבינו: מי שטבח, רצח, אנס וחטף אזרחים ישראלים יועמד לדין וישלם את המחיר הכבד ביותר. מדינת ישראל לא תשכח ולא תסלח. זהו חוב מוסרי לקורבנות, למשפחות השכולות, לחטופים ולכל עם ישראל. העולם כולו יראה, ישמע ויידע בדיוק מול איזה רוע אכזרי עמדה מדינת ישראל בשבעה באוקטובר וכיצד היא באה עמו חשבון".

ח״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): ""כמעט שלוש שנים אחרי, סוף סוף הדרך לצדק נסללה. החוק להעמדתם לדין של מחבלי טבח השבעה באוקטובר עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאה בקונצנזוס שאני לא זוכרת כמותו. השעון סופר לאחור עבור אלו שפגעו במדינת ישראל ומשפטי אייכמן המודרניים יתקיימו בבירת ישראל, ירושלים. זהו חוק שהוא היסטוריה ומורשת לאומית. אני מקדישה את החוק הזה לקורבנות, לחטופים, למשפחותיהם ולכל אזרח שחי בארץ הזו".

בית דין מיוחד, ומפקדה צבאית ייעודית ליישום החוק

החוק מסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם, שביצעו פעולות איבה, רצח, פשעי המין, החטיפה והביזה, החל מ-7.10 ועד ל-10.10, וכן כלפי מי שביצעו עבירה לאחר מכן כנגד החטופים, לרבות חללים. לפי המוצע, לביה"ד הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה, יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרם מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח, ועוד.

בביה"ד יהיו מספר הרכבים, כאשר בראש כל הרכב יעמוד אב ביה"ד שהוא שופט מחוזי מכהן או שופט מחוזי בדימוס. מקומו של בימ"ש הצבאי יהיה בירושלים. עוד נקבע כי המימון לייצוג הנאשמים יקוזז מהכספים המועברים לרש"פ, כפי שנקבע בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל).

מוצע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית צבאית שתהיה אחראית על ההיערכות להליכים לפי חוק זה, ועל ההיבטים התפעוליים הקשורים בניהול הליכים אלה. עוד לפי המוצע, תוקם ועדת היגוי לעניין ההליכים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שחברים בה מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ"ל. ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה לוודא שהוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים, וכן לליווי ופיקוח על ההיערכות בפועל.

מינוי תובעים: הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ימנה את התובעים לעניין ההליכים.
מינוי שופטים: מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כשופט בימ"ש העליון בדימוס; שופט בימ"ש מחוזי מכהן או בדימוס, מי ששירת בשירות קבע כשופט צבאי-משפטאי או מי שכיהן בשירות קבע או 10 שנים לפחות בשירות מילואים כשופט צבאי- יתמנה לבימ"ש הצבאי להליכים אלו בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הרמטכ"ל, שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
מי שכשיר להתמנות לשופט בימ"ש מחוזי בעל ניסיון מומחיות בתחום הפלילי, יתמנה לפי המלצת הרמטכ"ל לאחר המלצת ועדת הבחירה למינוי שופטים צבאיים.
הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים יהיה אותו הרכב שממנה כיום שופטים צבאיים: שר הביטחון, שהוא יו"ר הוועדה; שר המשפטים; נשיא בימ"ש העליון; שופט בימ"ש העליון שיבחר חבר שופטיו; נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; הרמטכ"ל; ראש אגף כוח אדם במטכ"ל; נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים; שופט צבאי-משפטאי של ביה"ד הצבאי לערעורים שיקבע נשיאו.

עוד מוצע כי ניתן יהיה להתיר תקופת מילואים חריגה של תובעים או שופטים שהתנדבו למילוי התפקיד. ביחס לסניגור בהליך, נקבע שבימ"ש הצבאי ימנה סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אך לא מתוך הסניגוריה הציבורית.

ביחס לסדרי דין וראיות נקבע כי בימ"ש הצבאי יוכל לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות בין היתר לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת ראייתית, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב, והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. בימ"ש יתחשב בין היתר בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

במקרה של ריבוי נאשמים בכתב אישום אחד, נאשמים יצטרכו להודיע בסיום פרשת התביעה ולפני פרשת ההגנה, אם בכוונתם להימנע מלהעיד. במצב שהודיע נאשם כי לא יעיד להגנתו, התובע רשאי לזמנו להעיד כעד תביעה, מבלי שעדותו תשמש נגדו; בימ"ש יוכל להורות על דיון בלא נוכחות הנאשם באולם או בהיוועדות חזותית במקרים חריגים ובלבד של יהיה בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך; בימ"ש יוכל להתיר הגשת עדות בכתב במקום עדות בחקירה ראשית כדי למנוע טראומה לנפגעים או עדים, אך תישמר זכות הנאשם לחקור את העד בחקירה נגדית; תתאפשר חריגה ביחס למשך תקופות המעצר לאחר הגשת כתב אישום.

עוד קובע החוק שאושר כי אדם החשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7.10 לא ייכלל בעסקאות לשחרור אסירים. סעיף זה אושר כהסתייגות במליאה ונכנס לנוסח החוק.

בסעיף תיעוד ופומביות מוצע הסדר מיוחד במענה לחששות ביחס לפגיעה בפרטיות נפגעי העבירה: לפי הסעיף המוצע, בימ"ש הצבאי שדן בהליכים ידון בפומבי, אך יהיה רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות בהתאם לחוק בתי המשפט. הדיונים יתועדו בתיעוד חזותי וקולי, והתיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים.
דיון תחילת המשפט והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין ישודרו בשידור ישיר באתר אינטרנט שיוקם לשם כך. כמו כן, תתקבל החלטה פרטנית ביחס לשידור של כל דיון בערעור.

הצדדים, נפגע עבירה, או אדם אחר, יוכלו להגיש לבימ"ש הצבאי הדן בהליכים, בקשה לשידור דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ולא נאסר פרסומו,  כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם. החלטה בעניין תתקבל על-ידי אב ביה"ד, נשיא בימ"ש הדן באישום, או נשיא בימ"ש הערעור, לפי העניין, או שופט שהוסמך על-ידם. פרסום התיעוד כולו או חלקו, יותר אם שוכנע שהאינטרס הציבורי בשידור גובר על הפגיעה בפרטיות נפגע העבירה, בניהולו התקין של ההליך ובכלל זה את הוראות חוק סדר הדין הפלילי, או באינטרס ציבורי אחר. כמו כן, לפני מתן החלטה, יידרש בימ"ש לשמוע את עמדת הצדדים.

בסיום ההליכים, יקבע בימ"ש האם ניתן לשדר את ההליך כולו או חלקו, למעט דיונים שנערכו בדלתיים סגורות ושלא נאסר פרסומם. לעניין זה ישקול בימ"ש את החשיבות הציבורית שבשידור הדיון, האם יש בכך כדי לפגוע בפרטיות נפגע העבירה או בביטחון המדינה ולפני קבלת החלטה תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להביע עמדתם לעניין זה.

למרות החקיקה שצפויה לעבור ברוב קולות, לפי דיווח של יובל שדה בחדשות 12, מאחורי החוק מתנהל מאבק משמעותי בין האוצר למשרד הביטחון. במשרד הביטחון דורשים 5 מיליארד שקלים לעשור לטובת הקמת הטריבונל שיאפשר את העמדתם לדין של המחבלים, אך במשרד האוצר מתנגדים לכך וטוענים כי מדובר בעלות מופרזת של 14 מיליון ש"ח למחבל, וסבורים כי ניתן לבצע את החוק בעלות של כ-1.8 מיליארד ₪. המחלוקת עלולה לעכב את ביצוע החוק, למרות ההסכמה על הנוסח שלו.

יישום החוק

אחד הדברים שמלינובסקי ורוטמן מנסים להדגיש הוא הפומביות של המשפטים, והשמעת העדויות של נפגעי הטבח ובני משפחותיהם, בדיונים שיועברו בשידור חי באתר ייעודי. לפי מסמך שהוציאו רוטמן ומלינובסקי, מדובר יהיה ב"הליך הוגן, מדוקדק וחסר פשרות", שיבטיח כי ההליך יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, ויציב את נפגעי העבירה במרכז. בנוגע לנאשמים, ברירת המחדל היא שחקירתם בבית המשפט תהיה בוידאו ממקום הכליאה, אך יהיו נסיבות מיוחדות שבהן יוכלו להופיע בפני בית המשפט.

האירועים שעליהם יועמדו לדין המחבלים הם אלה שבוצעו בין 7 ל-10 באוקטובר בישראל, ויחול גם על פשעים שבוצעו בהמשך במי שנחטפו בין התאריכים האלה. שלוש התחומים המרכזיים הם פשעים נגד העם היהודי, שכוללים רצח, פשעי מין, חטיפה וביזה כחלק ממתקפת הטרור; פשעים נגד האנושות שכוללים פגיעה שיטתית ורחבת היקף באוכלוסייה האזרחית; ופשעי מלחמה הכוללים הפרה בוטה ובכוונה תחילה של דיני הלחימה הבינלאומיים.

הדיונים יתקיימו בערכאה ייחודית שתוקם בירושלים כבית משפט צבאי. ערכאת הדיון תהיה בהרכב של 3 שופטים, כאשר לפחות אחד מהשופטים יידרש להיות נשיא, סגן נשיא או שופט בית משפט מחוזי, ללא מחויבות לשופטי עליון. ערכאת הערעור תחייב כי ראש ההרכב יהיה שופט עליון בדימוס או נשיא מחוזי מכהן\בדימוס, כשהמשנה שלו יהיה נישא או סגן נשיא מחוזי או שופט עליון בדימוס. אם בית המשפט יטיל עונש מוות, יוגש ערעור אוטומטי לערכאת הערעור.

גם עם ההחלטה החוק למעשה עדיין לא יוצא לדרך, מאחר ושר הביטחון לאחר התייעצות עם שר המשפטים יקבע את התקנות בנוגע לאופן ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות, ויידרש אישור של ועדת החוקה לקביעת התקנות הללו.