לראשונה אי פעם, כ-600 מורים מרחבי הארץ הוכשרו בשבוע שעבר להעברת שיעורי חינוך פיננסי בבתי הספר. ההשתלמות, מטעם המכללה האקדמית קיי לחינוך, נערכה במשך שלושה ימים בבית מלון בבאר שבע.

שר החינוך יואב קיש הודיע בפברואר האחרון שהחינוך הפיננסי יהיה מקצוע חובה לשכבות ט' וי', החל משנת הלימודים הבאה. מי שאמורים ללמד בשנה הבאה חינוך פיננסי הם מורים לגיאוגרפיה, כיון שהמקצוע אמור להילמד בשעות שהוקצו עד כה לגיאוגרפיה. למרות זאת, חלק מהמורים שהגיעו להשתלמות, כמו דניאל אסרף (44) ויעל צדוק (48), מלמדים מקצועות אחרים, ובחרו להגיע מתוך עניין בנושא. עבור שניהם, המוטיבציה היא להקנות לתלמידים התנהלות כלכלית נכונה בחיי היומיום.

אסרף, מורה למתמטיקה זה 22 שנים ובעל תואר שני במנהל עסקים ושוק ההון, מעביר כבר היום חוג בנושא לתלמידים בבית ספרו 'עתיד דביר' בבית שמש. "מבחינתי מה שחשוב זה שתלמיד יחשוב מה הוא עושה עם 100 שקלים שהוא מקבל מסבתא", הוא אומר, "הוא יכול להחליט לקנות ארטיקים בכסף הזה, או לשמור בצד בשביל אייפון חדש. כל עוד היה תהליך חשיבה מאחורי ההחלטה, אני מרוצה".

צדוק, חרדית תושבת קריית אתא, עובדת כמורה בבית ספר חיה של חב"ד בחיפה, והגיעה להשתלמות לאחר שעברה קורס לכלכלת המשפחה. היא מלמדת היסטוריה ואזרחות ומרכזת את המגמה לגיל הרך בבית הספר. טרם לימדה חינוך פיננסי, אך מאז ההשתלמות כבר הספיקה לשוחח עם תלמידותיה על משמעות החיסכון.

"הצגתי בפני תלמידות טבלה שלמדתי בהכשרה, שמראה את את גודל החיסכון בהשוואה לגיל שבו מתחילים לחסוך", היא מספרת, "הן הופתעו וסוקרנו מאוד". התלמידות התעניינו כיצד לנהוג עם חיסכון, וצדוק הסבירה להן, אך "בעדינות, כיון שאיני יועצת השקעות".

ההשתלמות כללה אופני למידה מגוונים, כמו סדנאות, סיורים וצפייה בהצגה. הסדנאות הציגו בין היתר משחקים שנועדים להעברת תכני הלמידה, שימושים בבינה מלאכותית לצורך הלמידה, וסימולציה המדמות שיחות בין תלמידים ומורים בנושא. הסיורים עסקו בקשר בין תעשייה, כלכלה וחקלאות. מלבד כל אלו המורים האזינו להרצאות מטעם גורמים חיצוניים, בהם בנק ישראל.

לנווט בשדה מוקשים חינוכי

הדגש על התנהלות כלכלית יומיומית נכונה עשוי להציף את הפערים הכלכליים בין התלמידים, וגם עלול לעורר מתח מול הבחירות הכלכליות של הוריהם. דוגמא למוקש כזה היא השיחה על תוכנית 'חיסכון לכל ילד', שבה הביטוח הלאומי מפקיד סכום חודשי קבוע לכל ילד בישראל עד גיל 18. ההורה יכול להוסיף סכום מסוים לחיסכון על חשבון קצבת הילדים החודשית, אך רבים מההורים לא עושים זאת. בדיון בין המורים בהשתלמות עלה חשש שתלמידים ישוו בין הבחירות השונות של הוריהם בנוגע לחיסכון, וימתחו ביקורת על המשפחות אחד של השני.

"ברור שכמורים לא נגיד, 'מי שלא מתנהג ככה הוא דפוק'", אומר אסרף, "אולי הדרך הנכונה היא להוסיף מקצבת הילדים לתוכנית החיסכון, אבל זה ברור שלא כל ההורים במצב כלכלי שבו הם יכולים להפריש עוד. לכן אנחנו צריכים לתת לתלמידים את היכולת להסתכל על המציאות כמו שהיא. בנוסף, אמנם החיסכון הזה מיועד לתלמידים, אבל הם לא מחליטים עליו".

צדוק אומרת שאורח החיים השונה בחברה החרדית מביא גם דילמות חיים שונות. "צריך לדבר פחות על טיסות לחו"ל", היא מסבירה, "ויותר על דרכים נכונות לכלכל משפחה גדולה. או למשל, העובדה שזוג חרדי זקוק לבית מאובזר החל מהלילה הראשון אחרי החתונה".

אסרף וצדוק מתארים שניהם את הצורך לקרב את המושגים הכלכליים המופשטים לחוויות היומיום של התלמידים. "מצד אחד, העולם הזה מעניין את התלמידים", אומר אסרף, "ומצד שני, מושגים כמו ריבית יכולים להיות רחוקים עבורם, וצריך כל הזמן לקשר את החומר לחיים שלהם". בהקשר הזה צדוק מתארת פער בין התלמידים החרדים לשאר התלמידים: "בהשתלמות מורים סיפרו שהתלמידים שלהם חשופים למושגים כלכליים, בעיקר משוק ההון, דרך הרשתות החברתיות. אצלנו הן פחות חשופות ולכן פחות מודעות, מה שהופך את הנגשת המושגים לחשובה ביותר".

צדוק סבורה שהזמן שנקבע ללימודי החינוך הפיננסי, שכבות ט' וי', מוקדם מדי עבור החברה החרדית. "תלמידות חרדיות מקבלות רק בשכבות יא'-יב' הכנה להיבטים אחרים של החיים, כמו חיי משפחה. רק אז הן מתחילות לחשוב על החיים אחרי בית הספר".

מה לגבי המדיניות הכלכלית?

המדיניות הכלכלית בישראל כמעט ואינה חלק מתוכנית הלימודים בחינוך הפיננסי, שמתמקדת בהתנהלות כפרטים, אף שהיא כמובן משפיעה באופן דרמטי על האזרחים. צדוק מספרת כי בהרצאתה של ורד יפת, מנהלת יחידת קשרי הקהילה וחינוך פיננסי בבנק ישראל, עלתה התהייה עד כמה בנק ישראל דואג ל'אזרח הקטן'. יחד עם זאת, המסקנה של צדוק היא אינדיווידאלית: יש ללמד את התלמידות לשמור על כספן, ולזכור שהבנקים המסחריים מונעים מהרצון להרוויח.

אסרף חושב שחשוב ללמוד על המדיניות הכלכלית, אבל "נדרשת הבנה של מושגים, ורצון לעסוק בכך, כי זה רחוק מהיומיום של התלמידים". לדבריו, "חלק מהמפגשים האחרונים שלי עם התלמידים בחוג עסקו במדיניות בנק ישראל אחרי המלחמה, בדירוג האשראי של ישראל. אבל זה באמת היוצא מן הכלל, כי זה חוג, ואלו תלמידים שמלכתחילה מתעניינים".

מורים מכל המגזרים נפגשים לדבר חינוך

האחראי על ההשתלמות היה מנהל בית הספר להתפתחות מקצועית במכללת קיי, ד"ר דני שוורץ. הוא מספר קצת מההתרחשות מאחורי הקלעים. "ההשתלמות בנויה מ'טעימות' מתוכנית הלימודים. בנינו אותה על יחד עם המפמ"רית (מפקחת רכזת מקצוע, מ.מ) של התחום, יפעת ברוש. חלק מהמורים אמרו שהיא הייתה אינטנסיבית מדי, אבל אני מעדיף שיגידו את זה מאשר שיגידו שהייתה ריקה". אסרף אמר כי אהב את ההשתלמות.

שוורץ אומר שהמורים הגיעו מכלל החברה הישראלית. "דתיים, חילוניים, חרדים, ערבים, יושבים ביחד ומדברים חינוך".

תחום החינוך הפיננסי נועד להקנות לתלמידים ידע, מתוך הנחה שידע הוא כוח. "אני בן 59, ואני לא מבין את כל הסעיפים בתלוש שכר שלי", מודה שוורץ, "מבחינתי, אם אני רואה סכום שהולם את מה שאני חושב, השכר עבר אלי. הקולגות שלי גם ככה, והם לא הדיוטות. אבל התלמידים כבר יידעו יותר". לצדוק יש מטרה בסיסית אף יותר: "אם תלמידה לא מגיעה לשוק האפור, עשיתי את שלי".

מלבד הידע, המורים מבקשים לקיים בשיעורי החינוך הפיננסי שיחה חינוכית ערכית. לדברי אסרף, "בסוף זו שיחה על מה התלמיד באמת רוצה וצריך. כי כסף הוא אמצעי ולא מטרה".