מועצת אוקטובר, שנאבקת על חקירת מחדל 7 באוקטובר, הייתה מהראשונות להגיב למינוי של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה אתמול (רביעי). "ממשלת ישראל אינה מחפשת ביקורת, אינה מחפשת חקירה, אינה מחפשת אמת, ואינה מתכוונת לאפשר לאף גורם שאינו נשלט להתקרב לשאלות הקשות של 7 באוקטובר".

מועצת אוקטובר מבינה את התמונה הגדולה. כבר הוגשו עתירות נגד המינוי, בין היתר של מפלגת יש עתיד ושל התנועה לאיכות השלטון, אך בינתיים הן מתמקדות באופן ולא בתוכן. פארסת ההצבעות הגלויות כבשה בצדק את כותרות המהדורות, אבל עד שיתבררו העניינים בבית המשפט, כבר עכשיו יש לבחירה בראבילו השלכות על שני עניינים כבדי משקל: המשך חקירת מבקר המדינה בעניין אירועי הליבה של 7 באוקטובר, ותפקידו המסתמן של המבקר במינוי חברי ועדת החקירה שמקדמת הקואליציה.

בדצמבר הקפיא בג"ץ את ארבעת את תחומי ביקורת המבקר בסוגיות הביטחוניות והמדיניות, ובהם תהליכי העבודה בדרג המדיני לפני המלחמה ופעילות הדרג המדיני ביום הטבח. בג"ץ מצא לנכון לבחון משפטית את טענת העותרים, התנועה לאיכות השלטון ומועצת אוקטובר, אם יהיה ראוי שוועדת החקירה תבחן את הנושאים הרגישים האלה, הקשורים ישירות בקובעי המדיניות שבמשמרתם בוצע הטבח.

לפני חודש התייצב מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, בבית המשפט, כדי להדוף את הביקורת על כך שעבודתו ממסמסת חקירה, ובעקיפין שומרת על ראש הממשלה מביקורת, וטען שמוסד המבקר גדול מהמבקר, ומוניטין העצמאות והבלתי תלותיות שלו הן היחידות שמכתיבות את דרכו. אנגלמן, רואה חשבון במקצועו, מונה לתפקידו לפני שבע שנים לאחר שראש הממשלה דחף אישית את מינויו, אף שאנגלמן לא היה בעל רקע משפטי מובהק והגיע לתפקיד לאחר שורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי. בעקבות זאת, הוא זכה לביקורת נוקבת על נאמנותו האישית, לכאורה, לנתניהו. הוא שלל את הביקורת בטענה שאין לו שום קשר מקצועי או אישי לראש הממשלה ושעבודתו מבקרת את משרדו, ואף אותו אישית, בעקביות.

מה שאנגלמן זוקף לזכותו כדמות ניטרלית, ראבילו אינו יכול עדיין לזקוף. לאחר שנים של קריירה משפטית ארוכה ועשירה, בעיקר בתחום החוזים, סירב ראבילו, המיודד זה שנים עם ראש הממשלה, להצעה לכהן כמזכירו האישי, ובמקום זאת היה אחד מיועציו הקרובים ביותר, לפחות בכל הקשור לעניינים משפטיים. בשנים האחרונות הוא ייצג אותו אישית בכל העתירות שדרשו להקים ועדת חקירה, לאחר סירוב היועמ"שית לעשות זאת. הוא טען שלממשלה יש סמכות מלאה לקבוע איך לחקור ומתי לחקור.

הוא ייצג גם את נתניהו בדיונים בכשירותו לכהן כראש ממשלה למרות החקירות נגדו ובעתירות דומות נגד השרים אריה דרעי ועמיחי שיקלי. ראבילו היה שליחו האישי של ראש הממשלה בכל ההסכמים הפוליטיים לאורך כהונתה של הממשלה האחרונה, וייצג אותו בדיוני בית הנשיא על הרפורמה המשפטית.

אם בג"ץ לא יפסול את מועמדותו בגלל אופן המינוי, הדיונים המשפטיים על המשך עבודת המבקר בחקירת אופן פעולת הדרג המדיני יצטרכו להיבחן מחדש. ראבילו אינו אנגלמן, ובין כותלי בג"ץ מזוהה באופן שלא ניתן לערעור עם עמדת נתניהו בנושא חקירות 7 באוקטובר. בית המשפט טרם קיבל החלטה בעניין עבודת המבקר, אך הכפיף אותה לרגע שבו הממשלה תידרש להכריז על הקמת ועדת החקירה. אז, אמרו השופטים, יוכלו להגדיר מה מותר או אסור למבקר. אך בינתיים הדברים נהיו רק קשים יותר.

ביום שלישי האחרון, ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לוועדת החקירה הלאומית-ממלכתית, שתורכב מנציגים שתקבע הכנסת. נוסח החוק מאפשר ליו"ר הקואליציה לתת למבקר המדינה למנות שלושה מששת חברי הוועדה, אם האופוזיציה לא תסכים לשתף פעולה עם המינוי ולהציג שלושה נציגים מטעמה, מה שסביר להניח שיקרה.

אי לכך, מה שמסתמן הוא שאת וועדת החקירה הלאומית, אם תקום, ירכיבו חברי מפלגתו של ראש הממשלה, שנאמנותם לו הוכחה אתמול מעל לכל ספק, ומבקר מדינה, ששנתיים נלחם בשביל שוועדה כזו תתאפשר.

אם לא ייעצר בבג"ץ, ב-5 ביולי ייכנס מיכאל ראבילו למשרד מבקר המדינה בדיוק בימים שבהם הכנסת תנסה להעביר חוק ועדת חקירה של הקואליציה. רגע לפני הבחירות, זו תהיה המערכה האחרונה לעיצוב הזיכרון של מחדל 7 באוקטובר.