במשרד האוצר מבקשים לקדם את הקמתו של שדה התעופה הבא של ישראל, כך שיופעל בידי חברה פרטית, ולא רשות שדות התעופה (רש"ת). התוכנית זוכה לביקורת, בין היתר מצד ההסתדרות ומצד רש"ת עצמה. "מדובר במצב שבו ננהל תעבורה עבור שדות שמתחרים בנו", אמר אתמול (ראשון) סמנכ"ל המבצעים של רש"ת, אסף בן מיכאל, בדיון בכנסת, "הסוגיה הזו והפערים המקצועיים לא מוסדרים בחוק".

הדיון התנהל בוועדת הכלכלה של הכנסת. הוא עסק, לראשונה, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של החוק שיאפשר לחברות פרטיות להקים ולהפעיל שדות תעופה בישראל. באוצר ביקשו לקדם את הנושא במסגרת חוק ההסדרים, אך הוא פוצל לחוק נפרד לפני מספר חודשים, בהתאם לעמדת יועמ"שית הכנסת שגית אפיק.

הממשלה מחפשת מקום לשדה תעופה משלים לנתב"ג זה זמן רב, ועברה בתקופה זו דרך מספר רב של חלופות למיקומו. באוצר התגבשה עמדה שלפיה הקמת והפעלת השדה החדשה נכון שתיעשה בידי גורם פרטי, שיזכה בבעלות לעשרות שנים, ולא בידי רשות שדות התעופה. זאת בדומה למדיניות המשרד בתחומים רבים אחרים, כגון הקמתו של כביש 6, מתכונת המכונה בעגה המקצועית B.O.T (בנה, הפעל והעבר). במתכונת זו חברה פרטית ומקימה ומפעילה את התשתיות לזמן ממושך, שבסופו יועברו למדינה.

בקרב רשות שדות התעופה הדבר מעלה חששות כבדים. "הדיון אינו בשל", אמר בדיון עו"ד פסח ברנד, נציג רש"ת, "אצה הדרך לאוצר לקדם את החוק, אבל איתנו לא ישבו לטפל בשורה של סוגיות מהותיות, ולא נכון לעשות זאת על שולחן הוועדה".

במשרד האוצר טענו כי "החוק נכתב בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית", כפי שאמר דניאל שוורץ, רפרנט האוצר בנושא התחבורה. עם זאת, שוורץ הודה כי לא נעשו שיחות עם רש"ת, והבטיח לקבוע ישיבה ראשונה בהקדם.

"יש לאפשר לרשות שדות התעופה לגשת למכרז"

גם נציג ההסתדרות, מנהל חטיבת התחבורה הציבורית אורי מתוקי, הביע חשש מהמהלך ומהשלכותיו על ביטחון המדינה. "לאחר אירועי אוקטובר 2023, זו טעות ברמה הלאומית לרוץ ולהעביר תשתיות חיוניות לידיים פרטיות. ישראל היא מדינת אי התלויה באופן דרמטי בתשתיות התעופה שלה, וראינו שבכל סבב לחימה החברות הזרות נעלמות".

מתוקי התייחס בכך בין היתר למצב בנמלי התעופה והים, שם חברות זרות רבות הפסיקו או הפחיתו משמעותית את פעילותן בסבבי לחימה קודמים. "רש"ת עובדת מצוין, ואין סיבה להעביר את הניהול לגוף שמונע מאינטרס של רווח פרטי. אנחנו חוששים גם לפגיעה במעמד העובדים ובתנאי שכרם".

ח"כ שלום דנינו מהליכוד מילא בדיון את מקומו של יו"ר הוועדה, חבר מפלגתו דוד ביטן. דנינו הסכים כי יש חשיבות גדולה לקידום שדות התעופה המשלימים. אך הוא אמר שאי אפשר למנוע מרש"ת להתמודד במכרז, גם אם האוצר רוצה למנוע זאת. הוא התייחס גם לחששות שהעלה מתוקי בנושא זכויות העובדים, ואמר כי יש להבטיח שכר ראוי.

נציג האוצר שוורץ הפציר בנוכחים להזדרז בחקיקתו של החוק. "הציבור אולי לא מרגיש את זה ביום-יום, אך המצב קשה מאוד. נתב"ג יגיע למיצוי הקיבולת שלו ב-2034, ואנחנו כבר באיחור. ככל שלא נתקדם עם השדה המשלים, ענף התעופה ייקלע למחסור חמור בהיצע".  בפועל, לאוצר יש חלק בעיכוב: החוק היה מאושר כנראה מהר יותר לו היה עוסק רק בהקמת השדה, ולא מבקש שהדבר ייעשה באמצעות חברה פרטית.

רמת דוד, צקלג או גם וגם

שוורץ התייחס גם לשתי האפשרויות המרכזיות לגבי מיקומו של השדה החדש- רמת דוד וצקלג. הקמתו של שדה חדש בישראל אכן נחוצה בהקדם על פי מרבית המומחים, משום שקצב הטיסות צומח במהירות, וצפוי להגיע לעומס כבר בשנים הקרובות. אלא שלצד ההסכמה על הצורך בהקמתו של השדה, והמחלוקת על הקמתו בידי חברה פרטית, החריפה המחלוקת על מיקומו.

לאחר מספר תהפוכות פוליטיות, עמדה חלופת נבטים בפני ניצחון, לאחר שח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) הצליח להעביר חוק לאישורה בקריאה ראשונה. אלא שאז הציעה הממשלה אופציה חדשה: שדה תעופה בצקלג, ליד קיבוץ משמר הנגב ורהט. זו אופציה שלא נידונה כמעט מעולם, ולא נעשה תכנון עבורה. מאז, על אף מספר עיכובים בקידומה, היא היא נותרה החלופה המרכזית שמקדמים בממשלה.

כך נוצר מצב שאופציית רמת דוד, שתכנונה כבר בשלב מתקדם יחסית, מתחרה באופציה שתכנונה בקושי החל. יעקב יופה, משנה סמנכ"ל לתעופה בחברת נתיבי ישראל, אמר כי העבודה על התוכניות לצקלג החלה לפני חודש וחצי בלבד, אך הדגיש כי החברה מקדמת את שני המתווים, בהתאם להנחיות משרד התחבורה.

"בהיבט המקצועי אנחנו מתקדמים", אמר יופה בדיון, "אך תלויים לחלוטין בחוק הזה, כדי שלא ניתקע עם מכרז מוכן שאי אפשר להפיץ". נציג משרד התחבורה, עופר אלישר, גיבה את דבריו. אלישר הוסיף כי לפי התוכנית האסטרטגית ל-2050 הביקושים מחייבים הקמה של שני שדות תעופה נוספים, מדיניות שעליה כבר הצהירה בעבר שרת התחבורה מירי רגב.