המערכת הפוליטית סוערת בשבועות האחרונים סביב התיקון לחוק המעונות, שנועד לאפשר סבסוד למעונות לילדים של בחורי ישיבות שהשתמטו מחובת השירות בצה"ל. ח"כ משה גפני איים כי "אם לא מביאים את החוק הזה להצבעה – אין רוב לשום דבר אחר, אפשר לסגור את המליאה". ההצעה, שכבר אושרה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים, הפכה לעוד חזית במחלוקת על גיוס חרדים – ומתעלמת לגמרי מהמטרה של מעונות היום: להעניק חינוך הולם לתינוקות ופעוטות מלידה עד שלוש.
לפי התיקון המוצע, שהגישו חברי הכנסת גפני ויעקב אשר (יהדות התורה) וינון אזולאי (ש"ס), תנאי הסף לקבלת זכאות לסבסוד במעונות הסמל יתחשבו במצבה של האם בלבד, במקום במצבם של שני ההורים. המטרה היא להיטיב עם משפחות האברכים, שבהן רק האישה עובדת. האופוזיציה ומספר חברי קואליציה הביעו התנגדות בשל סוגיית גיוס החרדים, על אף שככל הנראה בחורי ישיבה שחייבים בגיוס לא יוכלו לקבל את ההטבות. השאלה במוקד היא תעסוקה של מי לעודד – של האם, או גם של האב – אך השיח כולו מפספס את ההיבט החינוכי.
אך כל עוד הדגש בחינוך מלידה עד שלוש יהיה רק על עידוד האם או ההורים לצאת לעבודה, הענף ימשיך לסבול מאותן בעיות. בישראל אין מספיק מעונות יום; שכרם של אנשי החינוך והטיפול במעונות נמוך, מה שמוביל גם למצוקת כוח אדם; ההשקעה התקציבית בהכשרתם והשכלתם של אנשי החינוך נמוכה; וחלק מהמעונות סובלים ממפגעים בטיחותיים. עידוד הורים להשתלב בעולם העבודה היא מטרה ראויה לחינוך לגיל הרך, ולמערכת החינוך בכלל, אך היא אינה יכולה להיות מטרה יחידה, המכסה על התעלמות מכל האחרות.
תמוה שחברי הכנסת החרדים נאבקים רק על תיקון החוק הזה, ולא למשל על חוק המגדיל את הפיקוח על מעונות היום. בינואר האחרון שני תינוקות מתו במעון יום חרדי לא מפוקח, ככל הנראה בשל רשלנות, והדבר העלה לשיח הציבורי את הצורך בהשקעה בחינוך לגיל הרך. גם אז טענו חברי הכנסת החרדיים כי האסון התרחש כתוצאה מצמצום מתן הסבסוד להורים החרדים, והתעלמו מכך שמעונות יום לא מפוקחים, עם מחנכות מטפלות לא מיומנות דיין, הם תופעה רווחת וחוצת מגזרים בישראל.
גם סיפורן של המדריכות החינוכיות מדגים היטב את סדר העדיפויות המעוות. המדריכות החינוכיות מלוות בהיבט הפדגוגי את מעונות היום המפוקחים, שכוללים את מעונות הסמל לצד מעונות פרטיים. על אף חשיבות תפקידן, הן אינן מועסקות דרך משרד ממשלתי, אלא בתקציב זמני, באמצעות מערכת הגפ"ן ברשות המקומית. מלבד זאת, שעות ההדרכה שלהן מופחתות תדיר ואף פסקו בתקופת המלחמה עם איראן, בזמן שהמעונות נסגרו. כאילו בשעת חירום כזו הצוות לא מתמודד עם דילמות חינוכיות.
אך תיקון חוק המעונות לא עוסק במדריכות החינוכיות ובחינוך בכלל. למעשה, המקור התקציבי לתיקון החוק, העומד על כ-300 מיליון שקלים, לא מצוין בחוק – ולכן קיים חשש שיבוא על חשבון תקציב ההדרכות. תיקון החוק הזה הוא פלסטר פוליטי בלבד, שלא רואה את התינוקות והפעוטות, מהציבור החרדי ומכלל האוכלוסייה, שגם את האינטרסים שלהם אמורים חברי הכנסת מש"ס ויהדות התורה לייצג.
