
בית המשפט העליון ידון מחר (שלישי) בבוקר בעתירות לבג"ץ בדרישה לביטול החוק להקפאת מעצרי העריקים החרדים הלומדים בישיבות, זאת לאחר שהוציא לפני כשבועיים צו על-תנאי, המורה על הקפאת כניסת החוק לתוקף עד להכרעה בעתירות. הדיון יחל בשעה 9:00 בהרכב של תשעה שופטים בראשות המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, וישודר בשידור חי.
החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-14 ביולי במסגרת בליץ החקיקה של הקואליציה ערב פיזור הכנסת. הוא קובע כהוראת שעה כי "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה" יוקפא מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם עד 30 בנובמבר השנה. כנגד החוק הוגשו חמש עתירות לבג"ץ מטעם התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית, אחים לנשק, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד וחברי כנסת מסיעתו "יש עתיד", וח"כ אביגדור ליברמן עם מפלגתו "ישראל ביתנו". בעקבות העתירות הוציא בג"ץ כאמור צו ביניים, המקפיא את כניסת החוק לתוקף עד להכרעה בנושא.
כלל העתירות מדגישות כי החוק פוגע פגיעה אנושה בזכות לשוויון, ויוצר אפליה קשה ובוטה בין חייבי גיוס מהציבור הכללי לבין חייבי גיוס חרדים הזוכים לחסינות כמעט מוחלטת מאכיפה – זאת בעיצומה של מלחמה קשה שבה הציבור המשרת נושא בנטל כבד. העותרים מדגישים כי החוק אינו משרת צורך ביטחוני, מקצועי או לאומי, אלא נולד משיקולים של סחר פוליטי ולחצים קואליציוניים להישרדות הממשלה, ולפיכך אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בהקשר זה מדגישים העותרים כי החוק מתעלם באופן מפורש מעמדת הדרג הצבאי והמקצועי, לרבות הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר וגורמי אכ"א שהבהירו כי הוא פוגע בצורכי צה"ל – אינו תורם לתוספת כוח אדם, מעניק תמריץ שלילי להתייצבות, ויוצר שבר עמוק מול מערך המשרתים. כמו כן, מדגישים העותרים כי החוק מבקש לעקוף פסיקות קודמות של בג"ץ, שקבעו כי אין לממשלה סמכות להימנע מאכיפה שוויונית.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה אף היא בכתב התשובה שהגישה לבג"ץ כי היא סבורה שהתיקון אינו חוקתי וכי יש לבטלו, שכן לדבריה אין מדובר בהסדר ביניים אלא ב"מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", תוך פגיעה בזכות המשרתים לשוויון ויצירת אכיפה פלילית בררנית.
גם היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הגישה חוות דעת לפיה נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה, שכן תוכן החוק חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית ומהווה "נושא חדש" בניגוד לתקנון הכנסת ולחוק-יסוד: הכנסת, וכי "הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין" בשל לוחות הזמנים הקצרים והקושי לבחון את השלכות החקיקה לעומקן.